התרת נישואין היא הליך משפטי המאפשר לבני זוג שנישאו מחוץ לגבולות ישראל, ושאינם יכולים להתגרש בבית דין רבני בשל היותם בני עדות שונות, חד מיניים או חסרי דת, לפרק את קשר הנישואין ביניהם. אולם בארץ לא נהוג לבצע התרת נישואין בבית הדין הרבני, אלא בבית משפט לענייני משפחה, כפי שנפרט בסקירה להלן. עם זאת – עדיין – כאשר אחד הצדדים יהודי, המסמכים עוברים לעיונו של בית הדין הרבני הגדול – ולאחר שיועברו אליו כלל המסמכים – בית הדין הרבני הגדול מחזיר למעשה חוות דעת בעניין הגירושין.
הבסיס החוקי להתרת נישואין בישראל
החוק הרלוונטי במדינת ישראל להתרת נישואין הוא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), תשכ"ט 1969. על פי חוק זה, סמכות השיפוט בעניין התרת נישואין של בני זוג מעורבים בדתם, חסרי דת או כאשר קיים ספק לגבי יהדותו של אחד מבני הזוג, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני.
זאת בניגוד לזוגות יהודים, שעל פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג 1953, כפופים לסמכות בית הדין הרבני בכל הנוגע לנישואין וגירושין. לפיכך, בני זוג מעורבים בדתם, חסרי דת וכן זוגות חד מיניים, שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, יצטרכו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי להתיר את נישואיהם.
השלבים העיקריים בהליך הגשת הבקשה להתרת נישואין
על מנת להתחיל בהליכי התרת נישואין, על אחד מבני הזוג או שניהם להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה על פי סעיף 1 לחוק התרת נישואין. הבקשה צריכה לכלול את הפרטים הבאים:
- פרטיהם האישיים של בני הזוג ומקום מגוריהם.
- הדת אליה משתייך כל אחד מבני הזוג (במקרה של ספק לגבי הערכאה המתאימה לדון בעניינם).
- תאריך ומקום עריכת הנישואין.
- הסיבות בגינן מבוקשת התרת הנישואין.
לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט פונה אל העדה הדתית של כל אחד מבני הזוג כדי לקבוע האם נדרשים גירושין דתיים על פי הדין הדתי החל עליהם. במידה ונקבע שיש צורך בגירושין דתיים, לא ניתן יהיה להמשיך בהתרת הנישואין בבית משפט לענייני משפחה, ויהיה צורך לפנות לערכאה הדתית הרלוונטית. במקרה כזה שבו מעורבים בני זוג יהודיים, תתבצע התרת נישואין בבית הדין הרבני במתכונת של הליך גירושין לכל דבר ועניין.
התרת נישואין בהסכמה ובהעדר הסכמה
כאשר שני בני הזוג מסכימים להתרת הנישואין, ההליך פשוט יחסית בדרך כלל. במקרה כזה, הם מגישים אל בית הדין לענייני משפחה בקשה משותפת להתרת נישואין בצירוף תצהירים המפרטים את פרטיהם האישיים ומעמדם הדתי. בנוסף, יידרשו הצדדים לצרף מסמכים וביניהם – רישומים ממשרד הפנים, תעודת נישואין, תמציות רישום, העתק נוטריוני ותרגום של תעודת הנישואין, הרצאות פרטים, תצהירים ועוד.
לעומת זאת, כאשר אחד מבני הזוג מתנגד להתרת הנישואין, המצב מורכב יותר ודומה במידת מה למקרים של סרבנות גט. במקרה כזה, על בן הזוג המעוניין בהתרת הנישואין להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף תצהירים ומסמכים התומכים בבקשה.
עליו להוכיח כי קיימות סיבות מספקות לפירוק הנישואין, כגון סכסוך זוגי או חיכוכים בלתי פתירים. במקרים אלו, בית המשפט ידון בתביעה ויכריע בה, תוך התייחסות גם לסוגיות נוספות כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי ראייה.
המלצות להקלת ההליך להתרת הנישואין
על מנת להקל על הליך התרת הנישואין ולייעל אותו, מומלץ לבני זוג המעוניינים להיפרד לגבש הסכם גירושין בסיוע עו"ד דיני משפחה מנוסה. הסכם כזה יכול להסדיר מראש את תנאי הפרידה, חלוקת הרכוש, הסדרי המשמורת וזמני השהות של הילדים, ולמנוע התדיינויות מיותרות בעתיד.
במקרה של מחלוקת וחוסר הסכמה להתרת הנישואין, חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה בעל הסמכת עורך דין לענייני גישור כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפני בני הזוג ואת הדרכים לצלוח את ההליך על הצד הטוב ביותר.
התרת נישואין בבית הדין הרבני – סיכום
התרת נישואין היא הליך משפטי חיוני עבור בני זוג חד מיניים, זוגות מעורבים בדתם או חסרי דת, המעוניינים לפרק את קשר הנישואין ביניהם. הליך זה מתבצע בבית משפט לענייני משפחה ומורכב משלבים שונים, החל מהגשת בקשה או תביעה להתרת הנישואין, דרך בירור הצורך בגירושין דתיים ועד להכרעה בסוגיות כגון חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. על אף מורכבותו, הליך התרת הנישואין בבית המשפט האזרחי, מהווה פתרון הכרחי עבור זוגות שאינם יכולים להתגרש במסגרת הדין הדתי, ובסיוע משפטי מתאים, ניתן לצלוח אותו ביעילות ולהתקדם הלאה בחיים.
שאלות ותשובות בנושא התרת נישואין בבית הדין הרבני
ההליך להתרת הנישואין נדרש כשמדובר בבני זוג מעורבים בדתם, חסרי דת או כאשר קיים ספק לגבי יהדותו של אחד הצדדים. במקרים אלו, הסמכות לדון בהתרת הנישואין נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני, זאת בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.
השלב הראשון הוא הגשת תביעה להתרת נישואים בבית משפט למשפחה, הכוללת את פרטי בני הזוג, מעמדם הדתי, מועד ומקום עריכת הנישואין והסיבות להתרת הנישואין. לאחר מכן, בית המשפט פונה לעדה הדתית של כל אחד מבני הזוג לקבלת חוות דעת ובכדי לקבוע אם נדרשים גירושין דתיים. אם לא נדרשים גירושין דתיים, ההליך ממשיך בבית משפט לענייני משפחה, תוך דיון בסוגיות כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי ראייה.
כאשר שני בני הזוג מסכימים להתרת הנישואין, ההליך פשוט יותר ומצריך הגשת בקשה משותפת בצירוף תצהירים ומסמכים רלוונטיים הנדרשים לצורך התרת הנישואין. לעומת זאת, כאשר אחד מבני הזוג מתנגד להתרת הנישואין, על בן הזוג המעוניין בכך להגיש תביעה לבית המשפט ולהוכיח כי קיימות סיבות מספקות לפירוק הנישואין, דבר המצריך התדיינות משפטית מורכבת יותר.
דרך יעילה להקל על הליך התרת הנישואין היא גיבוש הסכם גירושין בסיוע עורך דין מנוסה. הסכם כזה יכול להסדיר מראש את תנאי הפרידה, חלוקת הרכוש, הסדרי המשמורת וזמני השהות של הילדים, ולמנוע התדיינויות מיותרות בעתיד. כמו כן, חשוב להתייעץ עם עורך דין דיני משפחה מנוסה כדי לקבל הכוונה לאורך התהליך, במיוחד במקרים של חילוקי דעות בין בני הזוג.
התרת נישואין בבית הדין הרבני
