גירושין בינלאומיים להייטקיסטים: טיפול בנכסים בכמה מדינות

רוב הישראלים שעברו לעבוד בחו"ל מניחים שאם יתגרשו, זה יקרה "בבית". ההנחה הזאת נכונה פחות ממה שנראה, ולפעמים מי שמגיש ראשון קובע לא רק איפה יתגרשו, אלא גם לפי איזה דין יחולק הרכוש ואם פסק הדין יוכל להיאכף. אבל גם כשהשאלה הזו מוכרעת, נשארת בעיה מעשית שרוב בני הזוג מגלים מאוחר מדי: פסק דין ישראלי לא מעביר מעצמו מניות שמוחזקות אצל ברוקר אמריקאי, לא רושם דירה בליסבון ולא מחלק קרן פנסיה בגרמניה. לכל נכס שנמצא במדינה אחרת צריך מסלול ביצוע משלו, שמתוכנן עוד לפני שנחתם ההסכם.

איפה מתדיינים, ולפי איזה דין

השאלה הראשונה בכל גירושין בינלאומיים היא איזו ערכאה תדון בתיק. כשבני הזוג גרים בחו"ל ויש להם קשרים לישראל, ייתכן שגם בית משפט בישראל וגם בית משפט במדינת המגורים יראו את עצמם מוסמכים. במצב כזה מתפתח לא פעם "מירוץ סמכויות", שבו כל צד ממהר להגיש בערכאה שנראית לו נוחה יותר. על המירוץ הזה, ועל השאלה אם אפשר להתגרש כשבני הזוג לא נמצאים באותה מדינה, כתבנו במאמר על גירושי הייטק בינלאומיים.

השאלה השנייה, שחשובה לא פחות, היא לפי איזה דין יחולק הרכוש. בבית משפט בישראל, התשובה נמצאת בסעיף 15 לחוק יחסי ממון: "על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין", אלא אם קבעו בהסכם אחרת, לפי חוק מושבם בשעת עשיית ההסכם. כלומר, זוג שנישא כשגר בישראל ועבר אחר כך לקליפורניה, יתחלק בבית משפט ישראלי לפי הדין הישראלי, גם אם רוב הנכסים נצברו בחו"ל.

בית משפט במדינה אחרת יפעל לפי כללי ברירת הדין שלו, שעשויים להוביל לתוצאה אחרת. מדינות שונות מחלקות רכוש בדרכים שונות: בחלקן, כמו קליפורניה, חל משטר של רכוש משותף, ובאחרות בית המשפט מחלק לפי שיקול דעת רחב יותר. ההבדלים האלה יכולים להשפיע על מה נחשב רכוש משותף, על המועד הקובע ועל חלוקת נכסים שנצברו לפני המעבר. לכן, הבחירה בערכאה בגירושין בינלאומיים היא לא שאלה פרוצדורלית. היא יכולה לשנות את התוצאה הרכושית עצמה.

נניח, לשם המחשה, זוג ישראלי שעבר לעמק הסיליקון לפני שש שנים. לאחד מבני הזוג יש RSU בחשבון אצל ברוקר אמריקאי, לשניהם יש דירה בתל אביב שמושכרת, ובישראל נשארו קרן פנסיה וקרן השתלמות מהשנים שלפני המעבר. בכל אחד מהנכסים האלה, השאלה "איפה מתגרשים" תשפיע אחרת על השאלה "איך מבצעים".

מפת נכסים לפי מדינה

לפני שמחליטים על ערכאה, ועוד לפני שמנהלים משא ומתן, כדאי להכין מפה של כל הנכסים לפי המדינה שבה הם נמצאים. המפה לא עוסקת רק בשווי, אלא בשאלה המעשית: מה צריך לקרות כדי שהנכס יעבור מבן זוג אחד לשני, ומי צריך לחתום על כך.

כשהמפה מוכנה, מתברר לרוב שחלק מהנכסים "קלים": חשבון בנק שאפשר לחלק בהוראה פשוטה, או מניות סחירות שבעל החשבון יכול להעביר בעצמו. נכסים אחרים "קשים": דירה במדינה שבה רישום מקרקעין דורש נוכחות או צו מקומי, או קרן פנסיה זרה שאינה מכירה בפסק דין ישראלי. הדרך היעילה ביותר היא לרוב לחלק את הנכסים כך שהנכסים הקשים יישארו אצל מי שהם רשומים על שמו, והאיזון ייעשה בנכסים הקלים.

מניות אצל ברוקר זר

עובדי הייטק ישראלים בחברות אמריקאיות מחזיקים לא פעם מניות בחשבון אצל ברוקר זר, שמנהל את תוכנית המניות של החברה. הברוקר פועל לפי הדין של המדינה שבה הוא פועל ולפי הנהלים שלו, ואינו צד להליך בישראל. פסק דין ישראלי שמורה להעביר מחצית מהמניות לבן הזוג לא יגרום לברוקר להעביר אותן, אלא אם בעל החשבון יפעל בעצמו או שיתקיים הליך אכיפה במדינה של הברוקר.

לכן, בהסכם גירושין שכולל מניות כאלה, הדרך המעשית היא בדרך כלל אחת משלוש. הראשונה היא התחייבות של בעל החשבון לבצע בעצמו את ההעברה או המכירה, במועד מוגדר, עם מנגנון אכיפה אם לא יעשה זאת. השנייה היא קיזוז: בעל החשבון שומר על המניות, ובן הזוג מקבל נכסים אחרים בשווי מקביל, למשל את הזכויות בדירה בישראל. השלישית, כשאין שיתוף פעולה, היא הליך אכיפה או הכרה במדינה שבה נמצא הברוקר, לפי הדין המקומי.

יש גם מגבלות שאינן תלויות בבני הזוג. תוכניות מניות רבות אוסרות להעביר מניות שטרם הבשילו, ומניות שהבשילו עשויות להיות כפופות לתקופות חסימה. לעובד שנמצא בישראל, המניות מוחזקות לעיתים בידי נאמן ישראלי לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, גם כשחברת האם זרה, ואז חלים גם כללי המס הישראליים על כל העברה. לעובד שעבר לחו"ל, התוכנית כפופה בדרך כלל לדין המקומי שם.

נדל"ן מחוץ לישראל

נדל"ן הוא הנכס שהכי קשור למקום שבו הוא נמצא. רישום בעלות על דירה בפורטוגל, ביוון או בארצות הברית נעשה לפי הדין של אותה מדינה, ברשם המקומי ובפרוצדורה המקומית. פסק דין ישראלי לא ישנה את הרישום שם מעצמו. מה שבית משפט בישראל יכול לעשות הוא להורות לבן הזוג, שנמצא בתחום שיפוטו, לחתום על המסמכים הנדרשים להעברה, ולהטיל עליו סנקציות אם לא יעשה זאת.

בגלל זה, ההסכם צריך לפרט את הפעולות עצמן: חתימה על ייפוי כוח נוטריוני לפי הדרישות של המדינה הזרה, הופעה בפני נוטריון או קונסוליה, תשלום מסים ואגרות מקומיים, ופינוי של שוכרים אם צריך. כדאי לבדוק מראש עם עורך דין מקומי אילו מסמכים נדרשים, משום שדרישה פורמלית אחת שלא התמלאה יכולה לעכב את הרישום בחודשים.

הכיוון ההפוך מוכר לישראלים שגרים בחו"ל: הדירה נמצאת דווקא בישראל. כאן הרישום בטאבו נעשה לפי הדין הישראלי, והעברה בין בני זוג על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין עשויה ליהנות מהפטור שבסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין. אבל אם הגירושין עצמם מתנהלים בחו"ל, צריך לבדוק איך פסק הדין הזר יוצג לרשם המקרקעין ולרשות המסים בישראל, ואם יידרש הליך הכרה או אכיפה כאן.

פנסיה וחיסכון בשתי מדינות

בני זוג שעבדו בישראל ואחר כך בחו"ל צברו לרוב חיסכון פנסיוני בשתי מערכות. החלק הישראלי נכנס לאיזון המשאבים: חוק יחסי ממון קובע במפורש שכלל נכסי בני הזוג כוללים זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות וקופות תגמולים. החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו קובע את הדרך המעשית: בן הזוג לשעבר מגיש לגוף המשלם, כמו החברה המנהלת של קרן הפנסיה, בקשה לרשום את פרטי "פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני", בתנאים שהחוק מפרט.

הנקודה החשובה היא שהחוק הזה חל על גופים משלמים בישראל. הוא מסדיר איך קרן פנסיה ישראלית מחלקת את הכסף, ולא אם קרן זרה תעשה זאת. חיסכון פנסיוני במדינה זרה כפוף לכללים של אותה מדינה ושל התוכנית עצמה, ולעיתים נדרש צו מקומי מיוחד כדי לחלק אותו. בהיעדר מסלול כזה, הפתרון הוא שוב קיזוז: כל אחד שומר על החיסכון הזר שלו, והפער מאוזן בנכסים אחרים, בהתחשב בשווי ובמיסוי.

כדי לקזז נכון, צריך להעריך את שני החסכונות באותו בסיס. חיסכון פנסיוני זר שנמשך לפני גיל מסוים עלול להיות כרוך בקנסות ובמס, וחיסכון ישראלי עשוי להיות ממוסה אחרת. אקטואר שמכיר את שתי המערכות יכול לתרגם את שני החסכונות לשווי בר השוואה. על חלוקת פנסיה בישראל באופן כללי הרחבנו במאמר על פנסיה בגירושין.

אכיפת פסק דין: מישראל החוצה ומחו"ל פנימה

כשפסק דין זר צריך לפעול בישראל, חל חוק אכיפת פסקי-חוץ. לפי סעיף 3, בית משפט בישראל רשאי להכריז על פסק חוץ כאכיף אם הפסק ניתן במדינה שבתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו, אינו ניתן עוד לערעור, ניתן לאכיפה לפי הדינים בישראל ואינו סותר את תקנת הציבור, והוא בר ביצוע במדינה שבה ניתן. סעיף 4 מוסיף דרישת הדדיות: פסק חוץ לא יוכרז אכיף אם ניתן במדינה שאינה אוכפת פסקים ישראליים, אלא לבקשת היועץ המשפטי לממשלה.

החוק כולל גם מגבלות זמן והגנות. בקשת אכיפה צריכה להיות מוגשת בתוך חמש שנים מיום מתן הפסק, אלא אם יש הסכם אחר או סיבות מיוחדות. ופסק חוץ לא יוכרז אכיף אם הוכח, בין השאר, שהושג במרמה, שלנתבע לא ניתנה הזדמנות סבירה לטעון, או שבעת הגשת התביעה בחו"ל היה תלוי ועומד בישראל הליך באותו עניין בין אותם צדדים. מי שמגיש ראשון בישראל עשוי לחסום בכך את האפשרות לאכוף כאן פסק דין זר שניתן באותו עניין.

בכיוון ההפוך, כשפסק דין ישראלי צריך לפעול בחו"ל, הכול תלוי בדין של המדינה הזרה. חלק מהמדינות מכירות בפסקים זרים בתנאים דומים לאלה שבחוק הישראלי, חלקן דורשות הליך מקומי מלא, וחלקן כפופות לאמנות מיוחדות. לכן, בכל נכס שנמצא במדינה מסוימת, כדאי לברר מראש עם עורך דין מקומי מה יידרש כדי שפסק הדין הישראלי יפעל שם, ולתכנן את ההסכם בהתאם.

מס ותושבות: מה לבדוק לפני החתימה

גירושין בינלאומיים מעלים שאלות מס בשתי מדינות או יותר. העברת נכס בין בני זוג יכולה להיות פטורה ממס במדינה אחת וחייבת במדינה אחרת. מכירת מניות כדי לממן תשלום איזון יכולה להיות ממוסה לפי מקום התושבות של המוכר ולפי מקום הנכס. גם השאלה מי מבני הזוג הוא תושב של איזו מדינה בשנת הגירושין עשויה להשפיע על המס החל על כל פעולה.

אין דרך לתת תשובה כללית לשאלות האלה, משום שהן תלויות במדינות המעורבות, באמנות המס ביניהן ובמצב של כל אחד מבני הזוג. מה שאפשר לעשות הוא לוודא שההסכם נבנה אחרי שיועצי מס בכל אחת מהמדינות הרלוונטיות בדקו אותו. הסכם שנראה שוויוני לפני מס עלול להיות לא שוויוני בכלל אחרי שכל אחד מהצדדים ישלם את המס במדינה שלו.

לנקודה הזו מתחברת גם שאלת המטבע. כשנכס אחד נמדד בדולרים והשני בשקלים, כל שינוי בשער החליפין בין מועד ההערכה למועד התשלום משנה את התוצאה. ההסכם צריך לקבוע לפי איזה שער ובאיזה מועד מתבצעת ההמרה, ומי נושא בסיכון אם התשלום נדחה. על ההיבטים המיוחדים של חשבונות בנק בחו"ל, כולל חשיפה של נכסים שלא דווחו, כתבנו במאמר נפרד.

לפני הרילוקיישן: הסכם שמסדיר מראש

את רוב הבעיות שבמאמר הזה אפשר למנוע, או לפחות לצמצם, כבר לפני שהמשפחה עוברת. סעיף 15 לחוק יחסי ממון מאפשר לבני זוג לקבוע ולשנות את יחסי הממון ביניהם בהסכם, "בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם". כלומר, זוג שגר בישראל וחותם על הסכם ממון לפני מעבר, יכול לקבוע בו את הכללים שיחולו על הרכוש שייצבר בחו"ל, לפי הדין הישראלי.

הסכם ממון שנחתם אחרי הנישואין טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין, שבוחנים שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו. כשמדובר בזוג שעומד לעבור, כדאי לעשות זאת בזמן, לפני שהקשר עם ישראל נחלש והפרוצדורה מסתבכת. הסכם כזה יכול להסדיר לא רק את חלוקת הרכוש, אלא גם את הערכאה שתדון במחלוקות, את שער ההמרה ואת הטיפול בתגמול הוני שיתקבל מהמעסיק בחו"ל.

לצד היתרונות, יש להסכם כזה גם מגבלה. בית משפט במדינה הזרה לא חייב לכבד אותו באותה מידה שיכבד אותו בית משפט ישראלי, ובחלק מהמדינות יש דרישות פורמליות שונות לתוקף של הסכם ממון. הסכם ממון לזוג שעובר לחו"ל צריך להיבדק גם בעיני הדין של מדינת היעד, ולא רק בעיני הדין הישראלי. במקרים רבים מומלץ להחתים את ההסכם בתיאום עם עורך דין במדינת היעד, כדי שיעמוד בדרישות של שתי המערכות.

גם בלי הסכם ממון מלא, יש צעדים פשוטים שכדאי לעשות לפני מעבר: לתעד את הנכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג במועד המעבר, לשמור את מסמכי תוכניות המניות מהמעסיק הישראלי, ולהחליט מה יקרה לדירה בישראל ולחסכונות שנשארים בה. תיעוד כזה, שנראה מיותר כשהכול טוב, הופך לראיה מרכזית אם הנישואין מסתיימים שנים אחר כך.

הסכם גירושין בינלאומי: עקרונות לניסוח

כל מה שתואר במאמר הזה מתנקז לניסוח ההסכם. הסכם גירושין בינלאומי טוב לא מסתפק בטבלה שקובעת מי מקבל מה. הוא קובע לכל נכס מי מבצע את ההעברה, אילו מסמכים ייחתמו, באיזה מועד, לפי איזה שער ומה קורה אם משהו לא מתבצע. הוא גם קובע איזה דין חל על ההסכם עצמו ואיזו ערכאה תדון במחלוקות לגבי ביצועו.

כדאי לשקול גם שני מנגנונים נוספים. הראשון הוא התחייבות של שני הצדדים לפעול לאישור או להכרה בהסכם בכל מדינה שבה יידרש, ולשתף פעולה בהליכים המקומיים. השני הוא סדר ביצוע: קודם מבוצעות ההעברות שתלויות בשיתוף פעולה, ורק אחר כך משולמים הסכומים שנועדו לאזן אותן. סדר כזה מגן על הצד שמוותר על נכסים "קלים" לטובת נכסים שקשה להעביר. על ההיבטים של גירושין שמתרחשים אחרי מעבר לחו"ל, כולל סמכות השיפוט, כתבנו במאמר על גירושין אחרי רילוקיישן.

שאלות נפוצות

לפי איזה דין יחולק הרכוש אם התגרשנו בחו"ל?

זה תלוי בערכאה. בית משפט בישראל יחיל לפי סעיף 15 לחוק יחסי ממון את דין המושב של בני הזוג בעת הנישואין, אלא אם קבעו אחרת בהסכם. בית משפט זר יפעל לפי כללי ברירת הדין שלו, שעשויים להוביל לדין אחר ולתוצאה רכושית שונה.

האם פסק דין ישראלי יחייב ברוקר או בנק בחו"ל?

לא באופן אוטומטי. גורם פיננסי זר פועל לפי הדין המקומי ולפי הוראות בעל החשבון. לכן, ההסכם צריך לחייב את בעל החשבון לבצע את ההעברה בעצמו, ואם אינו עושה זאת, נדרש הליך אכיפה או הכרה במדינה שבה נמצא הנכס.

אפשר לאכוף בישראל את ההכרעות הרכושיות בפסק דין גירושין שניתן בחו"ל?

כן, בתנאים שבחוק אכיפת פסקי-חוץ: הפסק ניתן בידי בית משפט מוסמך, הוא סופי, אינו סותר את תקנת הציבור ובר ביצוע במדינה שבה ניתן, ויש הדדיות. הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, בדרך כלל בתוך חמש שנים מיום מתן הפסק.

מה עושים עם קרן פנסיה בחו"ל בגירושין?

החוק הישראלי לחלוקת חיסכון פנסיוני חל על גופים משלמים בישראל. חיסכון פנסיוני זר כפוף לכללים של אותה מדינה ושל התוכנית, ולעיתים נדרש צו מקומי. כשאין מסלול כזה, מקובל לקזז: כל צד שומר על החיסכון הזר שלו, והפער מאוזן בנכסים אחרים לפי הערכה של אקטואר.

מילון מושגים

גירושין בינלאומיים: הליך גירושין שבו בני הזוג, נכסיהם או הליכים משפטיים קשורים ליותר ממדינה אחת.

מירוץ סמכויות: מצב שבו כל אחד מבני הזוג מגיש תביעה בערכאה אחרת, כדי שהיא תדון בתיק, כי היא נוחה לו יותר.

ברירת דין: הכללים שקובעים איזה דין חל על סכסוך עם זיקה ליותר ממדינה אחת. בישראל, על יחסי ממון חל דין המושב בעת הנישואין.

פסק חוץ: פסק דין שניתן בידי בית משפט במדינה זרה בעניין אזרחי.

אכיפת פסק חוץ: הליך שבו בית משפט בישראל מכריז על פסק זר כאכיף, כדי שאפשר יהיה לבצע אותו כאן.

הכרה בפסק חוץ: מתן תוקף לפסק זר לצורך הליך במדינת ישראל, בלי להכריז עליו כאכיף, בתנאים שבסעיף 11 לחוק אכיפת פסקי-חוץ.

פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני: פסק דין שקובע את חלקו של בן זוג לשעבר בחיסכון הפנסיוני, ושאותו ניתן לרשום אצל הגוף המשלם בישראל.

המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה פרטנית של עורך דין.