גירושי הייטק בינלאומיים: המדריך להתמודדות עם פירוד חוצה גבולות

כאשר אחד מבני הזוג עושה רילוקיישן, מדובר לרוב בחוויה כיפית ומרגשת, ששכרה בצידה. עם זאת, לעתים קורה שדווקא בזמן הרילוקיישן, בני הזוג מחליטים לפרק את החבילה. מה עושים במצב של גירושי הייטק בינלאומיים, ואיך מנטרלים את הסכנה של גירושים בחו"ל? על כך במאמר זה.

מהם גירושים בינלאומיים?

"גירושים בינלאומיים" הינם תיאור מצב של הליך גירושין הכולל אלמנט זר. אלמנט כזה יכול לבוא לידי ביטוי במספר תרחישים: מצב שבו בני הזוג מחזיקים באזרחויות שונות, שאחד מבני הזוג מתגורר במדינה אחרת, שהתקיימו נישואים אזרחיים בחו"ל, או שישנם נכסים וחשבונות בנק הפרוסים במספר מדינות.

במקרה של רילוקיישן, האלמנט הזר הוא ההימצאות במדינה זרה, כאשר לפעמים הדבר כולל ניהול נכסים פיננסיים שאינם בישראל.

מירוץ הסמכויות הבינלאומי

האתגר הראשון והמשמעותי ביותר בגירושים בינלאומיים הוא לקבוע איזו מדינה מוסמכת לדון בתיק. באופן רגיל כאשר מדברים על מירוץ הסמכויות, מתכוונים למירוץ (כביכול) בין בן הזוג שרוצה שההליך ינוהל בבית הדין הרבני, אל מול זה שמעדיף את בית המשפט לענייני משפחה.

בהקשר שלנו לעומת זאת, המונח מתאר מצב שבו כל אחד מבני הזוג מנסה להגיש תביעה במדינה שהחוקים בה נוחים לו יותר. לתוצאת המרוץ הזה יש השלכות דרמטיות על עתידם הכלכלי של הצדדים, כיוון שבית המשפט שיקבע שיש לו סמכות, יחיל את הדין המקומי שלו.

הדין בישראל, למשל, שונה מהותית מהדין במדינות רבות בארצות הברית או באירופה בנוגע להיקף חלוקת הרכוש או לגובה דמי המזונות. יתר על כן, בישראל, ענייני הגירושין עצמם (מתן הגט) מסורים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני עבור זוגות יהודים, בעוד שבעניינים הנלווים (רכוש, משמורת) קיימת סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה. במדינות אחרות, לעומת זאת, ההליך כולו הוא אזרחי ומתנהל בערכאה אחת.

כשתביעה לגירושים מוגשת בישראל: האם אתם עדיין תושבי ישראל?

כאשר מוגשת תביעה, בית המשפט בישראל יצטרך להכריע תחילה מהו "מרכז החיים" של המשפחה, על מנת לקבוע שיש לו סמכות לדון בתיק. לצורך הכרעה זו, נבחנים מספר מבחנים: היכן הילדים לומדים במסגרות חינוכיות, היכן נמצא הבית העיקרי של המשפחה, האם הכוונה הייתה להשתקע בחו"ל באופן קבוע או שמדובר בשליחות זמנית מטעם העבודה, והיכן מתנהלים חשבונות הבנק ומרכז הפעילות הכלכלית.

אם בית המשפט יקבע כי מרכז החיים נותר בישראל (למשל, הרילוקיישן טרי והכוונה הייתה לחזור), ייתכן שבית הדין ובית המשפט בישראל יקבעו שיש להם סמכות לדון בתיק, גם אם המשפחה שוהה פיזית בחו"ל. לעומת זאת, אם יוכח כי מרכז החיים עבר למדינה הזרה, סביר להניח שבית המשפט המקומי שם הוא שיהיה מוסמך לדון בענייני הרכוש והילדים.

מתחתנים בישראל, מתגרשים בחו"ל: איך זה עובד?

כאשר מתחתנים בישראל ומתגרשים בחוץ לארץ, מבחינת מדינת ישראל, בני הזוג עדיין נשואים. זאת משום שפסק דין גירושין אזרחי שניתן בחוץ לארץ אינו מספיק כדי להתיר נישואים שנערכו בישראל כדת משה וישראל.

כדי שבני הזוג יוכרו כגרושים בישראל, הם חייבים לעבור הליך גירושין דתי (סידור גט) בבית דין רבני.

הסיבה למורכבות נובעת מכך שבני זוג יהודים שנישאו בישראל כפופים לדין הדתי-הלכתי. ההליך האזרחי שביצעו במדינת מגוריהם (למשל, בארצות הברית או אנגליה) הופך אותם לגרושים מבחינה חוקית באותה מדינה. הליך זה הכרחי כדי להסדיר את מעמדם שם, אך הוא אינו מוכר על ידי הממסד הדתי בישראל, שלו הסמכות הבלעדית להתיר נישואים של יהודים בישראל.

כדי להיות מוכרים כגרושים גם בישראל, בני הזוג חייבים לבצע סידור גט. ללא גט, הם יישארו "נשואים" במרשם האוכלוסין בישראל ויהיו "מעוכבי חיתון", כלומר לא יוכלו להינשא מחדש בישראל עד שלא יטפלו בזה.

כדי להשלים את הגירושין, על בני הזוג לפעול באחת מהדרכים הבאות:

• פנייה לבית דין רבני בחו"ל: ניתן לבצע את סידור הגט בבית דין רבני במדינת המגורים. עם זאת, ישנה נקודה קריטית: חובה לוודא מראש שבית הדין הספציפי מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל. אם הגט יינתן בבית דין שאינו מוכר, הוא לא יקבל תוקף בישראל.
• גט באמצעות שליח: במקרה שאחד מבני הזוג נמצא בישראל והשני בחו"ל, ניתן לפנות לבית הדין הרבני בישראל, ולבקש לבצע את ההליך באמצעות מינוי שליח למסירת הגט (ראו הרחבה בהמשך).

האם אפשר להתגרש כשבני הזוג לא נמצאים באותה מדינה?

התשובה הקצרה היא כן, וזה מצב נפוץ בגירושים בינלאומיים.

ההליך מתבצע באופן שונה בהתאם לנושא הדיון. מבחינת הגירושין הדתיים, כלומר סידור הגט, הדין היהודי מכיר במנגנון של "גט באמצעות שליח". זהו הליך המוכר בבתי הדין הרבניים, ובמסגרתו בית הדין ממנה שליח מוסמך (לרוב אדם מטעמו) הנמצא במדינת החוץ, כדי למסור את הגט לאישה או לקבלו עבורה, ובכך לבצע את טקס הגירושין גם כאשר הצדדים נמצאים ביבשות שונות.

גם ההליכים האזרחיים הנלווים, כמו תביעות רכוש או מזונות ילדים, ניתנים לניהול משפטי מרחוק. עם זאת, הדבר כרוך במורכבויות טכניות, בעיקר בכל הנוגע להמצאת מסמכים משפטיים למדינה זרה ואכיפת החלטות, כפי שיפורט בהמשך.

אתגר נכסי ההייטק: חלוקת אופציות, RSU ונכסי סטארט-אפ

כאן נמצא הלב של גירושי הייטק בינלאומיים. המורכבות הייחודית של נכסי הייטק פוגשת את הדין הבינלאומי ויוצרת אתגר כפול.

האתגר הראשון הוא האתגר המוכר של חלוקת רכוש בהייטק: הערכת שווי של נכסים עתידיים ולא ודאיים. כיצד מעריכים שווי של אופציות שטרם הבשילו , יחידות מניה חסומות (RSU) הכפופות למועדי הבשלה, או שווי של חברת סטארט-אפ שטרם ייצרה רווחים אך עשויה להיות שווה מיליונים בעתיד?

האתגר השני הוא ההיבט הבינלאומי: גם אם הצלחנו להעריך את שווי הנכס, עולה השאלה לפי איזה דין מחלקים אותו? האם יחול הדין הישראלי (למשל, חוק יחסי ממון והלכת השיתוף) או הדין במדינת הרילוקיישן (למשל, דיני "Community Property" הנהוגים לצורך הדוגמא למשל בקליפורניה)? לכל שיטת משפט כללים שונים לחלוקת נכסים כאלה, והתוצאה הסופית עשויה להיות שונה.

נוסף על כך, קיים אתגר אכיפה. נניח שבית משפט בישראל פסק כי לאישה מגיע מחצית מכלל ה-RSU של הבעל, המוחזקים בחשבון נאמנות על ידי חברת האם בארצות הברית. פסק דין ישראלי זה אינו ניתן לאכיפה ישירה בארצות הברית. יהיה צורך לנקוט הליך נוסף ומסורבל של "אכיפת פסק חוץ" במדינה הזרה כדי לממש את הזכויות.

ילדים בין יבשות: הגירה, משמורת ואמנת האג

זהו היבט רגיש ונפיץ בגירושים בינלאומיים. חשוב להבהיר כי הורה אחד אינו יכול להחליט על דעת עצמו לחזור לישראל עם הילדים, או להישאר במדינת הרילוקיישן בניגוד להסכמת ההורה השני. הליך כזה, המכונה הגירת ילדים, דורש אישור של בית משפט, הבוחן את טובת הקטין.

במקרה שאחד ההורים פועל באופן חד-צדדי, לוקח את הילדים ועובר איתם למדינה אחרת (בין אם מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל), נכנסת לפעולה "אמנת האג" (בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים). האמנה, שישראל חתומה עליה יחד עם מדינות רבות, היא הליך חירום מהיר. מטרתה אינה לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, אלא להורות על החזרה מיידית של הילד למקום מגוריו הרגיל. ההיגיון הוא שהדיון המשפטי בנוגע למשמורת וזמני השהות צריך להתקיים בערכאה המוסמכת במקום המגורים הרגיל של הילד, ולא במדינה שאליה נחטף.

מחשבות על הצעד הבא: כיצד לתכנן פירוד בינלאומי

גירושין בתעשיית ההייטק, המשלבים ניידות בינלאומית, מייצרים הליך משפטי מורכב במיוחד. הם דורשים בחינה מדוקדקת של סמכויות שיפוט, הבנה בדיני רכוש מורכבים (כמו אופציות ונכסי קריירה), ובקיאות בדיני הגירה ואמנת האג. ההחלטה היכן וכיצד להגיש את התביעה הראשונה היא לרוב ההחלטה המשמעותית ביותר בהליך כולו, ויש לה השלכות ישירות ובלתי הפיכות על התוצאה הסופית של חלוקת הרכוש והסדרי הילדים.