סמכות השיפוט והתמודדות עם נכסים חוצי גבולות בגירושין לאחר רילוקיישן

הליך גירושין לאחר רילוקיישן מחייב בחינה של סמכות השיפוט הבינלאומית ושל הזיקות המשפטיות בין המדינות. אנו מבינים שמדובר בתקופה של שינויים הרחק מהסביבה המוכרת. ההחלטה היכן לנהל את התיק משפיעה באופן ישיר על חלוקת רכוש מורכב וזכויות עתידיות שנצברו במדינה הזרה. 

 

קביעת ערכאת השיפוט במערכת הבינלאומית

כאשר בני זוג ישראלים מתגוררים במדינה זרה, עולה שאלת סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל. החוק (תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי) מאפשר לדון בענייני המעמד האישי גם אם הצדדים אינם מתגוררים בארץ פיזית, כל עוד נשמרת זיקה משמעותית לישראל. זיקה זו נבחנת דרך פרמטרים כמו מקום המגורים הקבוע, מרכז החיים, כוונה לחזור לישראל וקיומם של נכסים בארץ.

בגירושים של בני זוג בחו"ל, השאלה היא היכן המקום המתאים יותר לדון בתובענה. קיומו של הליך מקביל בחוץ לארץ עלול להוביל לטענת פורום לא נאות (Forum Non Conveniens), לפיה בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לדיון בתיק. במצב כזה, נבדק למי מהמדינות יש קשר הדוק יותר לסכסוך: כלומר גם אם עקרונית בית המשפט בישראל הוא בעל סמכות לדון בתיק, אחד הצדדים יכול לטעון שיש מערכת משפט אחרת שהיא מתאימה יותר לדון בסכסוך (למשל כי מרכז החיים של בני הזוג נמצא במדינה אחרת וכדומה).

לפורום שדן במקרה עשויה להיות השפעה מעשית על תוצאות ההליך. למשל, חוק יחסי ממון בין בני זוג בישראל קובע הסדר של איזון משאבים פקיעת הנישואין, ולבתי המשפט בארץ יש פרקטיקות מאוד ספציפיות לגבי חלוקת אופציות, מניות מוגבלות  (RSUsומוניטין אישי. לעומת זאת, מדינות כמו קליפורניה פועלות לפי "Community Property" (רכוש משותף), בעוד שמדינות אחרות בארה"ב או באירופה פועלות לפי "Equitable Distribution" (חלוקה הוגנת, שלא בהכרח אומרת חצי-חצי). הדין שיחול יכול להטות את הכף במיליוני דולרים.

התוקף המשפטי של גירושין שנערכו מחוץ לישראל

זוגות שנישאו כדת משה וישראל ועברו להתגורר בחו"ל, נוטים לחשוב כי פסק דין אזרחי ממדינה זרה מספיק לצורך שינוי מעמדם באופן רשמי. המציאות המשפטית מעט אחרת: כאשר מדובר בזוג יהודים שהתחתנו כדת משה וישראל, באופן עקרוני סמכות הגירושין הבלעדית נתונה לבית הדין הרבני. גם אם ניתן פסק דין אזרחי זר, בשטח מדינת ישראל, בני הזוג עשויים להיחשב כנשואים עד להסדרת הגט הלכה למעשה בבית הדין הרבני.

במצב שבני זוג התחתנו בישראל והתגרשו בחו"ל, יש צורך להבחין בין שני הליכים נפרדים. לשם שינוי הסטטוס האישי (להכיר בגירושין) נדרשת הכרה בפסק חוץ, ולשם גביית רכוש ומזונות נדרשת אכיפה של פסק חוץ (ראו סעיפים 2 ו-3 לחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958).

 

ניהול נכסים הוניים וזכויות טכנולוגיות במרחב הגלובלי

עבור עובדים במגזר הטכנולוגי, הרילוקיישן כולל לרוב חבילות תגמול מורכבות. חבילות אלו עשויות להכיל אופציות, מניות חסומות וזכויות פנסיוניות במדינות זרות. בעת פרידה, עולה השאלה לפי איזה דין יחולקו נכסים אלו. הדין המקומי במדינת היעד עשוי להיות שונה מהותית מחוק יחסי ממון הישראלי בכל הנוגע לצבירת נכסים לפני הנישואין או במהלך תקופת המגורים המשותפים.

סוגיה מורכבת נוספת נוגעת לקביעת מועד הקרע. התאריך שבו מסתיימת השותפות הכלכלית ומופסקת צבירת הזכויות המשותפות. במציאות של רילוקיישן, לעיתים קרובות צד אחד עוזב את הבית במדינה הזרה וחוזר לישראל, חודשים לפני שנפתח הליך משפטי רשמי (חוק יחסי ממון מאפשר להקדים את מועד הקרע). בשלב הגדרת המסגרת הכלכלית, עורך דין יפעל להוכיח את מועד ההפרדה הפיזית והכלכלית בפועל, שכן פער של מספר חודשים במועד הקרע עשוי להשפיע באופן דרמטי על היקף המניות והאופציות שיכללו באיזון המשאבים.

 

שימו לב ⭐ 

קבלת פסק דין לגירושין במדינה זרה אינה מבטלת באופן אוטומטי את הצורך בסידור גט בבית הדין הרבני בישראל עבור יהודים, ואי הסדרת הנושא עלולה ליצור בעיות במעמד האישי בעתיד.

 

הסדרי מגורים ומיסוי בינלאומי בעת פרידה

סוגיית המגורים של קטינים מקבלת משנה תוקף כאשר ההורים מחליטים לחיות במדינות שונות. במקרים אלו, יש צורך לגבש תוכנית מפורטת עבור משמורת קטינים בנפרד הכוללת זמני שהות מותאמים למרחקים גיאוגרפיים, לטיסות בינלאומיות ולזמני חופשות. התוכנית מתחשבת תמיד בעקרון טובת הילד ובוחנת היכן התגבש מרכז חייהם של הילדים. במקביל, נבחנת סוגיית תשלומי מזונות לילדים, תוך התאמה לרמות המחירים ויוקר המחיה במדינת התושבות הרלוונטית.

מעבר להסדרי המשפחה, פירוק השיתוף במרחב הגלובלי מצריך התייחסות להיבטי המיסוי. העברת כספים, נדל"ן וזכויות פנסיוניות בין מדינות מקימה חבויות מס שעשויות לשחוק את ההון המשפחתי. בשלב חלוקת הנכסים, עורך דין יפעל לבחון את דיני המס המקומיים והבינלאומיים החלים על הפעולות הכלכליות כדי למנוע תשלום כפל מס מיותר.

 

תכנון משפטי כבסיס ליציבות כלכלית

התמודדות עם פירוק משפחה הרחק ממעגל התמיכה בישראל מצריכה בניית אסטרטגיה ברורה, שקולה ומדויקת. פיזור הנכסים, פערי החקיקה בין המדינות ושאלת זמני השהות של הילדים, דורשים ניתוח מעמיק של התמונה המלאה. בניית מפה משפטית נכונה כבר בשלבים הראשונים, תאפשר לכם לקבל החלטות מבוססות ולשמור על הביטחון הכלכלי שלכם ושל ילדיכם. אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לתיאום פגישת ייעוץ לבחינת דרכי הפעולה המתאימות ביותר עבורכם.

 

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שאלות ותשובות בנושא סמכות השיפוט והתמודדות עם נכסים חוצי גבולות בגירושין לאחר רילוקיישן
הערכאה הראשונה שקנתה סמכות כדין עשויה להיות זו שתדון בתיק. בתי המשפט יבחנו את הזיקה הקרובה ביותר ואת יעילות הדיון לפני שיחליטו אם להמשיך בהליך או להקפיאו לטובת ההליך הזר.
חלוקת זכויות הוניות מבוססת על מועד הענקתן ועל התקופה שבה בוצעה העבודה בפועל. זכויות שנצברו במהלך חיי הנישואין נחשבות כנכס בר איזון, ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של החברה המנפיקה, אך יש לבחון את מועד הקרע ואת היבטי המיסוי בעת המימוש.
תוקפו של הסכם ממון אשר נחתם ואושר כדין בישראל על ידי בית משפט או נוטריון מוסמך, נשמר בדרך כלל גם במעבר למדינה אחרת. עם זאת, אם ההסכם לא עבר את הליך האישור הפורמלי בישראל טרם הנסיעה, מעמדו המשפטי יהיה פגיע משמעותית.
סוגיית המגורים של הקטינים נבחנת לפי עקרון טובת הילד, כאשר למקום שבו התגבש מרכז חייהם יש חשיבות עליונה. במקרים שבהם אחד ההורים מחליט לחזור לישראל עם הילדים ללא הסכמה מפורשת של ההורה השני, עשויות לעלות שאלות משפטיות מורכבות מכוח אמנת האג, העוסקת בהרחקה או באי – החזרה שלא כדין של קטינים ממקום מגוריהם הרגיל.
עוד באותו נושא:
תכנון מס בגירושין

פירוק תא משפחתי בעל הון משמעותי חושף את בני הזוג לסיכוני מס ניכרים העלולים לשחוק את שווי הרכוש בעשרות אחוזים. ניהול סיכונים מוקדם ושימוש מושכל

קרא עוד...