ברשימת הנכסים של בני הזוג, 10,000 אופציות בחברה נסחרת ו-10,000 אופציות בסטארטאפ פרטי יכולות להופיע באותה שורה, עם מספר דומה בעמודת השווי. אבל המספרים האלה לא מודדים אותו דבר. באופציות של החברה הנסחרת, מחיר המניה מתעדכן כל יום, ואפשר לחשב בדיוק סביר כמה הן שוות. באופציות של הסטארטאפ, המספר נשען על הערכה, על מחיר של מניות אחרות, ועל אירוע שאולי יקרה בעוד שנים. מי שמחלק את שתיהן באותה דרך עלול לגלות שאחד הצדדים קיבל כסף, והשני קיבל הבטחה.
עיקרי הדברים
✓ בחברה ציבורית יש מחיר שוק – והשאלה המרכזית היא תזמון, מס ומגבלות מסחר.
✓ בחברה פרטית אין מחיר – והשווי תלוי בהערכה, בהעדפות של המשקיעים ובאירוע נזילות עתידי.
✓ מחיר המניה בסבב הגיוס אינו שווי האופציה – המשקיעים מחזיקים מניות בכורה, והעובדים מחזיקים זכות למניות רגילות.
✓ סוג החברה קובע את דרך החלוקה – קיזוז מתאים יותר לשווי ודאי, חלוקה דחויה מתאימה יותר לשווי שאינו ודאי.
אותן אופציות, שני עולמות
אופציה לעובד היא זכות לקנות מניה של החברה במחיר שנקבע מראש, מחיר המימוש, אחרי שהזכות הבשילה. מבחינת חוק יחסי ממון, אופציות שנצברו בזכות העבודה בתקופת הנישואין נבחנות לרוב כחלק מהאיזון, בלי קשר לשאלה אם החברה נסחרת או לא. ההבדל בין סוגי החברות אינו בשאלה אם האופציות מתחלקות, אלא בשאלה איך יודעים כמה הן שוות ומתי אפשר להפוך אותן לכסף.
בחברה ציבורית, יש מחיר מניה גלוי, יש שוק שבו אפשר למכור, ויש היסטוריה של מחירים שמאפשרת להעריך את התנודתיות. בחברה פרטית, אין מחיר שוק, המכירה אפשרית לרוב רק באקזיט או בהנפקה, והמחיר שמופיע בכתבות על סבב הגיוס אינו המחיר של המניות שהעובדים יקבלו. כל אחד מההבדלים האלה משפיע על הערכת השווי ועל דרך החלוקה.
נניח, לשם המחשה, שני תיקים. בראשון, מפתח בחברה שנסחרת בנאסד"ק מחזיק אופציות שחלקן הבשילו. בשני, עובד מספר 12 בסטארטאפ שגייס לאחרונה סבב בהיקף גבוה מחזיק אופציות בכמות דומה. על הנייר, שווי האופציות בשני התיקים קרוב. בפועל, בתיק הראשון אפשר לחשב שווי שמשקף מחיר אמיתי, ובתיק השני כל הערכה כוללת הנחות שקשה לבדוק.
הערכת שווי בחברה ציבורית: מחיר שוק ועוד
בחברה ציבורית, נקודת המוצא היא השווי הפנימי של האופציה: מחיר המניה פחות מחיר המימוש. אופציה עם מחיר מימוש של 20 דולר, כשהמניה נסחרת ב-50 דולר, שווה לפחות 30 דולר לפני מס. אבל לאופציה יש גם ערך זמן: כל עוד היא לא פקעה, יש סיכוי שהמניה תעלה עוד. לכן מומחים משתמשים במודלים מקובלים, כמו מודל בלאק ושולס, שמביאים בחשבון את התנודתיות של המניה, את הזמן עד הפקיעה ואת הריבית.
השאלה הבאה היא לאיזה מועד מעריכים. ככלל, איזון נעשה לפי שווי הנכסים במועד איזון המשאבים, אבל חוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לקבוע שהאיזון יהיה לפי שווי במועד מוקדם יותר. במניה תנודתית, ההבדל בין מועדים יכול להיות עשרות אחוזים, ולכן מומלץ שההסכם יקבע במפורש את מועד ההערכה ואת מקור המחיר, למשל ממוצע של כמה ימי מסחר.
בחברה ציבורית חשוב גם להבחין בין אופציות שהבשילו לבין אופציות שעוד לא. אופציות שהבשילו קרובות לנכס זמין, ואופציות שעוד לא הבשילו תלויות בהמשך העבודה, ולכן חלק מהערך שלהן מיוחס לתקופה שאחרי הפרידה. על השאלה הזו בהרחבה כתבנו במאמר על אופציות שהבשילו אחרי מועד הקרע. ובכל מקרה, השווי לצורך האיזון הוא שווי נטו, אחרי המס שהעובד ישלם במימוש ובמכירה.
הערכת שווי בחברה פרטית: סבב אחרון, העדפות ונזילות
בחברה פרטית, הנתון הזמין ביותר הוא המחיר למניה בסבב הגיוס האחרון. מחיר המניה בסבב הגיוס אינו שווי האופציה של העובד. המשקיעים בסבב קיבלו לרוב מניות בכורה, עם זכויות שהעובדים לא מקבלים, והאופציות של העובדים הן זכות לקנות מניות רגילות. ההבדל הזה מתבטא בעיקר בהעדפת פירוק: הזכות של המשקיעים לקבל את כספם, ולעיתים יותר מזה, לפני שבעלי המניות הרגילות מקבלים משהו באקזיט.
כדי להמחיש, נניח חברה שגייסה בסך הכול 80 מיליון דולר עם העדפת פירוק בסיסית, ונמכרת ב-100 מיליון. המשקיעים מקבלים קודם את 80 המיליון, ורק 20 מיליון נשארים לחלוקה בין בעלי המניות הרגילות, כולל העובדים שמימשו אופציות. אם אותה חברה הייתה נמכרת ב-500 מיליון, ההעדפה הייתה כמעט חסרת משמעות. כלומר, שווי האופציות בחברה פרטית תלוי לא רק בשווי החברה, אלא גם במבנה ההון שלה, שהעובד לא תמיד מכיר.
מעבר להעדפות, יש את שאלת הנזילות. מניה שאי אפשר למכור שווה פחות ממניה זהה שאפשר למכור מחר, ולכן מומחים מנכים לרוב הנחת אי-סחירות. בפועל, הערכת שווי של אופציות בחברה פרטית דורשת מומחה, את מסמכי החברה, ולעיתים גם הערכה שהחברה עצמה ביצעה לצורך קביעת מחיר המימוש. על השיטות להערכת שווי של חברות סטארטאפ בהליכי גירושין כתבנו בהרחבה במאמר על הערכת שווי חברות סטארטאפ.
| נושא | חברה ציבורית | חברה פרטית |
|---|---|---|
| מקור השווי | מחיר המניה בבורסה | הערכה, סבב גיוס אחרון ומבנה ההון |
| סוג המניות שהעובד מקבל | מניות רגילות, כמו בשוק | מניות רגילות, אחרי מניות הבכורה של המשקיעים |
| נזילות | אפשרית, בכפוף לחלונות מסחר ולמגבלות | לרוב רק באקזיט, בהנפקה או בעסקה משנית |
| וודאות השווי | גבוהה יחסית, אבל תנודתית | נמוכה, תלויה באירוע עתידי |
| דרך חלוקה נפוצה | קיזוז לפי שווי נטו, או חלוקה דחויה | חלוקה דחויה, לעיתים עם רצפה מוסכמת |
נזילות: מתי אפשר בכלל להפוך את האופציות לכסף
בחברה ציבורית, היכולת למכור קיימת, אבל לא תמיד ובכל רגע. חברות ציבוריות קובעות לעובדים חלונות מסחר, ולעיתים אוסרות מסחר בתקופות שלפני פרסום הדוחות. מעבר למדיניות החברה, חוק ניירות ערך אוסר על איש פנים לעשות שימוש במידע פנים, ואוסר על כל אדם לעשות שימוש במידע פנים שהגיע אליו מאיש פנים.
📌 חשוב לדעת: מידע פנים בתוך הליך הגירושין
החוק מגדיר מידע פנים כמידע על החברה שאינו ידוע לציבור, ושאילו נודע היה גורם שינוי משמעותי במחיר המניה. בן זוג שהוא איש פנים, וחושף בהליך הגירושין מידע כזה, למשל על עסקה מתוכננת, עלול להעמיד את בן הזוג השני בסיכון אם הוא יפעל לפיו. כשמחלקים מניות של חברה ציבורית, מומלץ לקבוע מנגנון שבו המכירות נעשות רק בחלונות המותרים ולפי מדיניות החברה, ולא על סמך מידע שהועבר בין הצדדים.
בחברה פרטית, הנזילות מוגבלת הרבה יותר. העובד יכול לממש את האופציות, אבל המניות שיקבל כפופות בדרך כלל להגבלות העברה בתקנון החברה ובהסכמי בעלי המניות, כמו זכות סירוב ראשונה. הכסף מגיע לרוב רק באקזיט, בהנפקה, או בעסקה משנית שהחברה מאפשרת מעת לעת לעובדים. על האתגרים הספציפיים של מניות שאינן סחירות כתבנו במאמר על חלוקת מניות לא סחירות בגירושין.
גם אחרי הנפקה, הנזילות אינה מיידית. ברוב ההנפקות, העובדים ובעלי המניות הקיימים מתחייבים לא למכור בחודשים הראשונים, בתקופת חסימה שנקבעת בהסכם עם החתמים. בתיק גירושין שמתנהל סביב הנפקה, חשוב להביא בחשבון שגם מניה שיש לה פתאום מחיר בבורסה לא בהכרח ניתנת למכירה מיד.
דרכי חלוקה לפי סוג החברה
סוג החברה קובע את דרך החלוקה, יותר מכמות האופציות. בחברה ציבורית, כשהשווי ידוע יחסית, קיזוז הוא אפשרות טובה: מחשבים את השווי נטו של האופציות, ובן הזוג השני מקבל נכסים אחרים בשווי המקביל. היתרון הוא ניתוק מהיר. החיסרון הוא שהעובד נושא לבדו בתנודות המניה מכאן והלאה, ולכן כדאי שמועד ההערכה ומקור המחיר ייקבעו מראש.
בחברה פרטית, הערכת שווי בהווה מעבירה לצד אחד את כל הסיכון: אם השווי נקבע גבוה, העובד משלם על כסף שאולי לא יגיע; אם הוא נקבע נמוך, בן הזוג השני מוותר על חלק מאקזיט אפשרי. לכן מקובל יותר לקבוע חלוקה דחויה: כשהאופציות ימומשו והמניות יימכרו, בן הזוג השני יקבל את חלקו מהתמורה נטו. כשהצדדים רוצים ודאות מינימלית, אפשר לשלב: סכום רצפה ששולם עכשיו, ותוספת מותנית באקזיט.
בשני סוגי החברות, האופציות של העובד אינן ניתנות בדרך כלל להעברה, ולכן החלוקה הדחויה נעשית בין בני הזוג ולא דרך החברה. מומלץ שההסכם יכלול חובת דיווח על כל מימוש ומכירה, מועד העברה, ומה קורה אם העובד עוזב והאופציות פוקעות. על הדרכים להעריך את השווי של אופציות בגירושין, ועל החשיבות של ליווי מומחה, כתבנו גם במאמר על הערכת שווי אופציות בגירושי הייטק.
בחלוקה דחויה של אופציות בחברה פרטית, אפשר לקבוע בהסכם רצפה, סכום מינימלי שבן הזוג השני יקבל גם אם האקזיט לא יגיע, ולעיתים גם תקרה. המנגנון הזה מאזן בין הרצון של העובד לא לשלם על כסף שאולי לא יגיע, לבין הרצון של בן הזוג השני לא לוותר לגמרי על הסיכוי.
מס: איך סוג החברה משפיע על החשבון
ברוב חברות ההייטק בישראל, האופציות מוקצות במסלול רווח הון של סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, באמצעות נאמן. גם כאן סוג החברה משנה את התוצאה. בחברה פרטית, כשהנאמן החזיק באופציות ובמניות 24 חודשים לפחות מההקצאה, כל הרווח ממוסה לרוב כרווח הון בשיעור 25%. בחברה שמניותיה נסחרות, החוק קובע שחלק מהרווח, בגובה ממוצע מחיר המניה בשלושים ימי המסחר שלפני ההקצאה, ממוסה כהכנסת עבודה בשיעור השולי, ורק היתרה כרווח הון.
ההוראה הזו חלה גם על הקצאה בחברה שמניותיה נרשמו למסחר בתוך 90 ימים ממועד ההקצאה, ואז הממוצע נקבע לפי שלושים ימי המסחר שאחרי הרישום. כלומר, מענק שניתן ממש לפני הנפקה עשוי להיות ממוסה אחרת ממענק שניתן שנה קודם. כשמחשבים שווי נטו לצורך קיזוז, ההבדל הזה יכול להיות משמעותי, ולכן מומלץ שרואה חשבון יחשב את המס הצפוי לכל מענק בנפרד.
עוד הבדל מעשי הוא במימון המימוש. כדי לממש אופציה, צריך לשלם את מחיר המימוש, ולעיתים גם את המס. בחברה ציבורית, אפשר בדרך כלל לבצע מימוש ומכירה מיידית שבה חלק מהמניות נמכר כדי לכסות את העלות. בחברה פרטית, אין שוק שאפשר למכור בו, והעובד עשוי להידרש לממן את המימוש מכספו.
💡 טיפ מקצועי: חלון המימוש אחרי עזיבה
בתוכניות אופציות רבות, עובד שעוזב את החברה צריך לממש את האופציות שהבשילו בתוך תקופה קצרה, לעיתים 90 יום, אחרת הן פוקעות. בחברה פרטית, המימוש עשוי לדרוש תשלום משמעותי של מחיר המימוש. מומלץ שהסכם הגירושין יקבע מי מממן את המימוש במקרה כזה, ואיך החלוקה מתחשבת בכסף שהשקיע אחד הצדדים כדי שהאופציות לא יפקעו.
כשהחברה הפרטית הופכת לציבורית או נמכרת
המעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית, או מכירה של החברה, משנים את התמונה בבת אחת. אופציות שהיו מבוססות על הערכה מקבלות מחיר שוק, ולפעמים ההבשלה מואצת. מומלץ שהסכם גירושין שנחתם כשהחברה הייתה פרטית יצפה את המצב הזה: אם נקבעה חלוקה דחויה, מומלץ שתחול גם על מניות שהאופציות הומרו אליהן, ועל תמורה במזומן או במניות של החברה הרוכשת.
כשאירוע כזה מתקרב בזמן ההליך עצמו, הזהירות כפולה. הערכת שווי שנעשתה לפני שהעסקה התפרסמה עלולה להיות רחוקה מאוד מהמחיר שיתקבל בפועל. מצד שני, ההליך לא יכול לחכות לנצח. מומלץ לשקול מנגנון שבו השווי הסופי ייקבע לפי מחיר העסקה, או פשוט לעבור לחלוקה דחויה של התמורה, שמנטרלת את הוויכוח על התזמון.
מניה שיש לה מחיר בבורסה לא בהכרח ניתנת למכירה באותו יום, ולכן גם אחרי הנפקה, מועד החלוקה בפועל תלוי בתקופות החסימה, בחלונות המסחר ובמגבלות על אנשי פנים.
מה לבקש ומה לבדוק
בחברה ציבורית, רוב המידע זמין: דוח אחזקות מפורטל הברוקר או הנאמן, מכתבי ההענקה, מחירי המימוש, לוח ההבשלה, ומדיניות המסחר של החברה לעובדים. כדאי לבקש גם את ההיסטוריה של מימושים ומכירות קודמים, כדי לוודא שלא נמכרו מניות סמוך לפרידה בלי דיווח.
בחברה פרטית, המידע מורכב יותר להשגה. העובד לרוב מחזיק את מכתבי ההענקה ואת תוכנית האופציות, אבל לא תמיד מכיר את מבנה ההון המלא או את העדפות הפירוק. מומלץ לבקש את תוכנית האופציות, את המחיר שנקבע למימוש ואת הבסיס לקביעתו, מידע על סבבי הגיוס, ומידע על עסקאות משניות שבוצעו. כשהעובד לא משתף פעולה, בית המשפט רשאי להורות על גילוי המסמכים, ובמקרים מסוימים גם על קבלת מידע מהחברה עצמה.
בשני המקרים, המטרה זהה: להבין מה בדיוק מחלקים, כמה זה שווה היום ובאיזה סיכון, ומתי אפשר יהיה להפוך את זה לכסף. מי שעונה על שלוש השאלות האלה לפני שנוסח ההסכם נסגר, חוסך לעצמו את הסכסוך הבא.
שאלות נפוצות
האם אופציות בחברה פרטית שוות משהו בגירושין?
כן, אבל השווי שלהן לא ודאי. אופציות שנצברו בתקופת הנישואין נבחנות לרוב כחלק מהאיזון גם בחברה פרטית. מאחר שאין להן מחיר שוק, מקובל לחלק אותן בחלוקה דחויה, כך שבן הזוג השני מקבל את חלקו מהתמורה נטו כשהיא מתקבלת.
לפי איזה מחיר מעריכים אופציות בחברה ציבורית?
נקודת המוצא היא מחיר המניה בבורסה פחות מחיר המימוש, בתוספת ערך הזמן של האופציה לפי מודלים מקובלים. מומלץ שההסכם יקבע את מועד ההערכה ואת מקור המחיר, למשל ממוצע של כמה ימי מסחר, ויתחשב במס שיחול במימוש ובמכירה.
מה ההבדל בין מחיר המניה בסבב הגיוס לבין שווי האופציות של העובדים?
המשקיעים בסבב מקבלים לרוב מניות בכורה עם העדפת פירוק, והעובדים מקבלים זכות למניות רגילות. באקזיט, המשקיעים מקבלים את כספם קודם, ולכן שווי המניות הרגילות, והאופציות עליהן, עשוי להיות נמוך משמעותית ממחיר הסבב.
מה עושים כשהחברה הפרטית עומדת להיות מונפקת?
כדאי להימנע מהערכת שווי שנעשתה לפני שההנפקה התפרסמה, ולשקול חלוקה דחויה של התמורה או מנגנון שקובע את השווי לפי מחיר ההנפקה. חשוב גם להביא בחשבון את תקופת החסימה שאחרי ההנפקה, שבה לא ניתן למכור.
מילון מושגים
אופציה לעובד: זכות לקנות מניה של החברה במחיר מימוש שנקבע מראש, לאחר שהזכות הבשילה.
מחיר מימוש: המחיר שהעובד משלם בעד כל מניה כשהוא מממש את האופציה.
שווי פנימי: ההפרש בין מחיר המניה לבין מחיר המימוש, כשהוא חיובי.
מניות בכורה: מניות שמשקיעים מקבלים בסבב גיוס, עם זכויות עדיפות על פני מניות רגילות.
העדפת פירוק: הזכות של בעלי מניות הבכורה לקבל את השקעתם, ולעיתים יותר, לפני בעלי המניות הרגילות באקזיט.
תקופת חסימה (lock-up): תקופה אחרי הנפקה שבה העובדים ובעלי המניות הקיימים התחייבו לא למכור את מניותיהם.
מידע פנים: מידע על החברה שאינו ידוע לציבור, ושאילו נודע היה משנה משמעותית את מחיר המניה.
יש לכם אופציות בחברה פרטית או ציבורית, ואתם בהליך גירושין?
משרד עו"ד ערן עזרא מלווה עובדי הייטק ובני זוגם בהערכת שווי ובחלוקה של אופציות ומניות, בשיתוף מומחי הערכה ויועצי מס. לשיחת ייעוץ ראשונית: 03-6442224