חלוקת דירה בגירושין

חלוקת דירת המגורים המשותפת היא אחת ההכרעות הקשות והמהותיות ביותר העומדות בפני זוגות מתגרשים. האם הדירה תישאר בידי אחד מבני הזוג או שמא תימכר והתמורה תתחלק? מהן האפשרויות והשיקולים המשפטיים? מאמר זה ינתח לעומק את הסוגיות והכללים הרלוונטיים לעניין חלוקת דירה בגירושין מתוך חוק יחסי ממון ופסיקת בתי המשפט, ויציע פתרונות אפשריים לדילמה מורכבת זו.

כיצד ניתן להסדיר חלוקת דירה בגירושין לפי החוק בישראל?

בעת גירושין בין בני זוג בישראל, ישנן שלוש אפשרויות עיקריות לחלוקת דירת המגורים המשותפת:

1. העברת הבעלות על הדירה במלואה לאחד מבני הזוג – האפשרות הזו כרוכה בוויתור של בן הזוג השני על חלקו בדירה. אם האישה או הגבר מקבלים את מלוא הבעלות, יש בכך יתרונות גם עבור הצד השני בחלק ניכר מן המקרים:

ראשית, המשך מגורים באותה דירה מוכרת, מסייע לילדים להסתגל למצב החדש, ומשמר עבורם תחושת יציבות ושגרה.

שנית, אחד הצדדים מקבל בעלות מלאה על הדירה, יש לכך השפעה על המדור שעל הצד שכנגד לשלם. זה רלוונטי במיוחד במקרים שבהם מכירת הנכס וחלוקת הכסף אינה מאפשרת רכישת שתי דירות בנפרד עבור כל אחד מבני הזוג. כך נחסך תשלום חלק מדמי שכירות או משכנתא.

שלישית, חיסכון במס. חשוב לדעת שהעברה אגב גירושין לא מהווה אירוע מס. אין חובה לדווח אודותיה ברישום של מקרקעין.

2. מכירת הדירה וחלוקת תמורתה בין בני הזוג – האפשרות השנייה לחלוקת דירה בגירושין היא מכירתה לצד שלישי שאינו אחד מבני הזוג, וחלוקת תמורת המכירה באופן שוויוני ביניהם.

יש זוגות המוכרים את הדירה מידית על מנת למנוע סכסוכים מתמשכים או מטעמי כדאיות כלכלית, בעוד אחרים מחליטים שאחד מבני הזוג ימשיך להתגורר בה זמנית עד למכירתה בעתיד. היתרון במכירת הדירה לצד ג' הוא האפשרות לרכוש דירות חלופיות לכל אחד מבני הזוג ללא צורך במשכנתא נוספת (בחלק מהמקרים). כמו כן, יש המעדיפים התחלה חדשה בדירה אחרת מאחר והדירה המשותפת מעוררת זיכרונות מכאיבים מהנישואין שהסתיימו.

3. המשך מגורים משותפים בדירה על בסיס "חלוקה בעין" – האפשרות השלישית לחלוקת דירה בגירושין היא חלוקה פיזית של הדירה לשתי יחידות נפרדות, כך שכל אחד מבני הזוג יקבל חלק מהדירה בבעלותו. אולם, במרבית המקרים צורת הדירה ופריסתה אינם מאפשרים חלוקה שכזו ללא פגיעה משמעותית בערכה ובאיכות המגורים. לכן, חלוקה פיזית של הדירה לשתי יחידות נפרדות שתחולקנה בין בני הזוג המתגרשים, היא אפשרות שכיחה פחות, ולעיתים אינה ישימה כלל.

האם חלוקת דירה בגירושין חייבת להתבצע באמצעות מכירת הנכס כשבני הזוג אינם מגיעים להסכמות?

כאשר אין הסכמה בין בני הזוג המתגרשים לגבי גורל דירת המגורים המשותפת, רווחת הטעות כאילו הם מחויבים במכירתה לצד שלישי. אך למעשה, בהיעדר הסכמה הדדית, אין חובה חוקית למכור את הדירה.

כאשר מי מבני הזוג מעוניינים לפרק את השיתוף בדירה והצד האחר מסרב, על אחד מבני הזוג להגיש תביעה ל"פירוק שיתוף" בדירה לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט שומע את טענות שני הצדדים ומכריע בשאלת גורל הדירה – בעניין פירוק השיתוף – וזאת בין אם במכירה לצד ג' בין אם במינוי כונס נכסים ובין אם במימוש זכות הקדימה והעברתה לבעלותו המלאה של אחד מבני הזוג.

היינו, במסגרת  חלוקת דירה בגירושין בהעדר הסכמות בין הצדדים, אין חובת מכירה גורפת ללא שיקול דעת, כפי שרבים מאמינים בטעות.

הסייגים לעניין חלוקת דירה בגירושין

למרות האמור לעיל, כאשר יש מחלוקת בין בני הזוג לגבי מכירת הדירה המשותפת, החוק אינו מאפשר לבית המשפט להורות על מכירתה נגד רצונו של בן הזוג המחזיק בקטינים עד שיימצא דיור חלופי הולם לבן הזוג המחזיק בקטינים ולקטינים.

זאת ועוד, אם בית המשפט חושש שהכרעה מידית בנושא הדירה עלולה לפגוע במי מהצדדים בהקשר לחלוקת יתרת הרכוש המשותף, החלטה זו תידחה עד לבירור מקיף יותר של כלל הסוגיות הכספיות שבין בני הזוג.

מדובר בגישה מאוזנת המבקשת להיטיב עם שני הצדדים בתהליך המורכב של הפירוד ופירוק התא המשפחתי.

מה קובע חוק המקרקעין לגבי זכות ראשונים לרכישת חלקו של בן הזוג במסגרת חלוקת דירה בגירושין?

על פי חוק המקרקעין, כאשר בני זוג מתגרשים ומעוניינים לחלק ביניהם נכס משותף דוגמת דירת מגורים, למי מהם שרוצה בכך – יש "זכות ראשונים" לרכוש את חלקו של בן הזוג השני בנכס.

לבן הזוג יש זכות ראשונים לרכישת חלקו של האחר בנכס.

סעיף 99 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

שבעל מקרקעין, או בעל של חלק בלתי מסויים באותם מקרקעין שהם משותפים, הינו רשאי לבצע רישום של זכות הקדימה לגבי המקרקעין/לגבי החלק שלו בהם, לטובת אדם מסוים, ואם הוא עשה כן לא תהיה לו האפשרות להעביר אותם לאחר – אלא אם כן, הוא הציע אותם תחילה למי שהינו בעל זכות קדימה.

מה דין דירה שהייתה בבעלות של אחד הצדדים טרום הנישואין?

על פי חוק יחסי ממון, אם הדירה הייתה שייכת למי מבני הזוג טרום הנישואין – בין אם נרכשה על ידו או הועברה אליו בירושה או מתנה – הוא יקבל אותה כולה במקרה של גירושין. הדירה לא מתחלקת באופן שווה, מאחר ולכאורה אין קשר בין הנישואין לבין העובדה שבן הזוג קיבל אותה בירושה או מתנה.

עם זאת, חשוב מי רשום כבעלים על הנכס בטאבו – שכן הדבר משפיע על זכויות הצדדים.
אם דירה שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג לפני נישואיהם או שהתקבלה על ידו בירושה או מתנה במהלך הנישואין, רשומה על שם שניהם בטאבו – המשמעות היא שקיימת כוונת שיתוף בנכס, והדירה נחשבת במרבית המקרים כשייכת לשני בני הזוג.

אולם במקרים מיוחדים ניתן לבטל מתנה זו שניתנה לבן הזוג שלא רכש את הדירה או קיבל אותה. כך בעת גירושין יקבל בן הזוג המקורי את מלוא הזכויות בדירה. ההחלטה מתקבלת על בסיס נימוקים ספציפיים למקרה הנדון, ותלויה בשיקול דעתו של בית המשפט.

יחד עם זאת, חוק יחסי ממון לא חל על זוגות שנישאו לפני 1974. עליהם חלה "הלכת השיתוף", לפיה יש חזקה של שיתוף בכל נכסי בני הזוג, כולל דירה שהייתה שייכת לאחד מהם מלכתחילה. לכן בגירושיהם, יש לפצל את הרכוש באופן שווה ברוב המקרים.

לסיכום

חלוקת דירת מגורים משותפת בין בני זוג מתגרשים היא אחד הנושאים המורכבים והקריטיים ביותר בתהליך הגירושין. ישנן מספר אפשרויות עיקריות לחלוקת הדירה, והדין החל תלוי בנסיבות רכישת הדירה ובמועד הנישואין של בני הזוג ופקיעתם.

כפי שראינו, חוק יחסי ממון והלכת השיתוף מגדירים כללים שונים לחלוקה, אך הפתרון הטוב ביותר הוא עריכת הסכם ממון פרטני בין בני הזוג שיקבע מראש את גורל הדירה במקרה של גירושין.

הנושא מורכב מאוד ולכן כדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין לענייני משפחה ומומלץ עו"ד דיני משפחה שהוא גם עורך דין לענייני גישור – על מנת להבטיח שבסופו של דבר זכויותיהם של שני הצדדים יישמרו באופן הוגן.

שאלות ותשובות בנושא חלוקת דירה בגירושין