גישור הוא הליך רצוני אשר צדדים נכנסים אליו מתוך בחירה חופשית ומרצון טוב. אם כך עולה השאלה – איך נוצר מצב שיש גישור חובה בסכסוכי משפחה? ובכן – התשובה טמונה בחוק גישור חובה שעליו נרחיב במאמר הבא. כאשר מדברים על חוק גישור חובה קמות ועולות סוגיות נוספות אשר קשורות בתהליך וביניהן הנושאים הבאים:
מה זה גישור חובה?
גישור חובה בסכסוכי משפחה
גישור חובה בבית משפט לענייני משפחה
גישור חובה בבית הדין הרבני
מהי פגישת מהו"ת – הליך גישור בבית משפט?
מה זה יחידת הסיוע?
ומה קורה בפגישה ראשונה בהליך גישור ביחידת הסיוע?
גישור חובה
בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה – 2014 שייקרא במאמר זה לצורך הנוחיות "חוק גישור חובה". כמו כן, אף נכנסו לתוקף תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016. הוראות אלו חוללו מהפכה של ממש בתחום של דיני משפחה בכלל וגירושין בפרט. על פי הדין הקודם (עובר לחקיקת החוק) כל צד שרצה להגיש תביעות יכל לעשות זאת בדרך של הגשת תביעה מתאימה.
כיום, לאחר חקיקת חוק גישור חובה לא ניתן עוד לעשות זאת ויש צורך בהליך מקדים שנקרא בקשה ליישוב סכסוך. המשמעות היא שאחד הצדדים שמעוניין להגיש תובענה ייאלץ לבצע את ההליך המקדים. המטרה של חוק גישור חובה היא לעזור לצדדים ליישב את הסכסוך שביניהם בדרך של שלום ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית – תוך ראיית טובת הילדים.
גישור חובה בבית משפט לענייני משפחה ובבית דין רבני
גישור חובה קיים בבית משפט לענייני משפחה. גישור חובה גם קיים בבית הדין הרבני. בשתי הערכאות צד המעוניין לפתוח בהליך גירושין (הגשת תביעות – גירושין, משמורת, רכוש, מזונות) עליו לפתוח כצעד מקדים בבקשה ליישוב סכסוך. חשוב לציין שיש חריגים בחוק שמאפשרים לפנות לערכאה שיפוטית ללא ההליך המקדים של גישור חובה, אך החריגים מצומצמים ומיועדים למקרים ספציפיים. ככלל, דרך המלך היא לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך.
מה זה יחידת הסיוע?
יחידת הסיוע הינו גוף אשר נמצא ליד בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. צוות יחידת הסיוע מורכב מעו"ד, עו"ס, פסיכולוגים ועוד. יחידת הסיוע מעניקה את השירות, בין היתר, על פי חוק גישור חובה. כאשר מי מבני הזוג מגיש לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים מופנים (טרם תביעות) ליחידת הסיוע לפגישת מהו"ת.
מידע שנמסר ביחידת הסיוע לא מועבר לערכאה המשפטית ולא ניתן להשתמש בו כראיה, למעט מקרים ספציפיים לדוגמא – אם נעברה או עומדת להתבצע עבירה בקטין וכיוצ"ב. יתירה מזאת, יש ליחידות הסיוע תפקידים נוספים מעבר לכל הנושא של חוק גישור חובה ובין היתר, בתי המשפט מפנים אליהם הוראות בנושאים שונים. לדוגמא – לצורך שמיעת דעתם וקולם של קטינים.
פגישת מהו"ת – גישור חובה בבית משפט
הליך מהו"ת נועד לצורך אפשרות פתרון סכסוך בגישור. פגישת מהו"ת או כפי שחלק מכנים אותה "ישיבת מהות" – הינה המפגש ביחידת הסיוע בנוכחות הצדדים שמטרתה לגשר בין הצדדים.
המדובר בהליך שקיצורו בראשי התיבות – מהו"ת – פגישת מידע (מוסרים לצדדים את המידע הרלוונטי הקור בהליך), היכרות (ההכרות היא של הצדדים עם איש המקצוע ביחידת הסיוע ועל פי רוב – זה השלב שמתברר עיקר המחלוקת) ותיאום (בדיקה של יחידת הסיוע עם הצדדים על אופן ניהול המשך ההליך, בין לעיכוב הליכים, בין לגישור חיצוני ובין להמשך מפגשים ביחידת הסיוע). המטרה – למנוע הליך משפטי ולהגיע להסכמות בגישור.
פגישת המהו"ת חסויה. בסיומה של הפגישה יקבלו הצדדים טופס ויהיה עליהם להודיע לבית המשפט תוך 10 ימים אם הם מסכימים לאחת האופציות המצויות בטופס הרלוונטי – בעיקרון – המשך עיכוב הליכים (הפניה לגישור חיצוני או המשך פגישות מהו"ת) או לחילופין, סיום ההליך בכדי שניתן יהיה להגיש תובענות.
פגישה ראשונה בהליך גישור ביחידת הסיוע
חשוב לדעת שפגישה ראשונה בהליך גישור ביחידת סיוע היא חובה. על הצדדים להתייצב שניהם לפגישה זו ובדרך כלל, יחידת הסיוע אף מעדכנת את בית המשפט על התייצבות או אי התייצבות הצדדים לפגישה. לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים ללא עורכי דין, בנוכחות איש מקצוע (לרוב עו"ס) מיחידת הסיוע והפגישה נועדה לשם הכרות והבנת מהות הפניה.
בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה או בקשה ליישוב סכסוך בבית דין רבני הן פתיחת הליך משפטי, טרם הגשת תביעות. ללא הגשת הבקשה, לא ניתן להגיש תביעות. הדין קובע, שצד לא יגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי טרם הגשת "בקשה ליישוב סכסוך". מה כוללת הבקשה ליישוב סכסוך?
- פרטים טכניים בלבד.
- שם ושם משפחה של הצדדים, לרבות תעודות זהות, וסוג הקירבה שבין הצדדים.
- פרטי התקשרות של הצדדים, לרבות כתובות, טלפונים ודואר אלקטרוני.
- הערכאה השיפוטית אליה מוגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
הבקשה ליישוב סכסוך ולא בכדי לא כוללת טענות או מסכת עובדתית הקשורה לסכסוך וזאת מתוך מטרה לצמצם את ההתדיינות המשפטית. לאחר שהוגשה הבקשה ליישוב סכסוך, יזומנו הצדדים ליחידת הסיוע לצורך 4 מפגשי מהות (מידע, היכרות ותיאום). ביכולתה של יחידת הסיוע לפי שיקול הדעת שלה לבצע מספר מצומצם של מפגשים.
ליחידת הסיוע מוקנות סמכויות ובהן – להיפגש בנפרד עם צדדים, להיפגש יחד, להציע מתווה, לשקול הסדרים אלו ואחרים. הפגישות ביחידת הסיוע (מהו"ת) יקויימו בתוך 45 ימים (מיום שהוגשה הבקשה ליישוב סכסוך) ויחד עם זאת, היחידה רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב 15 יום.
לגבי הצוות ביחידת הסיוע – על פי הוראות הדין – עו"ד ביחידת סיוע שהינו בעל ניסיון וידע של לפחות 5 שנים בתחום של דיני משפחה, ייקח חלק בכל/חלק מפגישות המהו"ת על פי שיקול הדעת של יחידת הסיוע.
שאלות ותשובות בנושא גישור חובה בבית משפט לענייני משפחה – גישור גירושין
לא. אפשר לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
לא. בעצם פתיחת הבקשה ליישוב סכסוך לא קובעים את הסמכות. ניתן לאחר מכן להגיש את התביעות לאחת מ 2 הערכאות – או לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני.
כן. הבקשה לפתיחת הליך יישוב סכסוך יכול להיעשות לבד אלא שפתיחת ההליך גולם בחובות הליכים משפטיים נוספים, אפשרות להגיש סעדים זמניים, שמירת זכויות ולכן בכדי לשמור על הזכויות מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד לענייני משפחה.
כן. המדובר בפגישה שכמוה כזימון לבית משפט לכל דבר ועניין. ככל שמי מהצדדים לא מעוניין בתהליך, בסיומה של הפגישה הראשונה יקבלו הצדדים טופס וניתן יהיה למלא את עצם אי רצון מי מהצדדים בהמשך קיומו של ההליך.
לא. בו בזמן שמתקיים גישור חובה בין הצדדים ביחידת הסיוע לא ניתן להגיש תביעה. יש מניין ימים בחוק גישור חובה שעוסק בעניין של תקופת עיכוב ההליכים שבסיום אותה התקופה, הצד שפתח את ההליך – יכול להגיש תובענה.
לא. לפגישה הראשונה יגיעו הצדדים לבדם. מהפגישה השניה ואילך, יוכלו הצדדים להתייצב לפגישות המהו"ת עם באי כוחם.
המדובר בטופס שאותו מקבלים בפגישה הראשונה ביחידת הסיוע ושמטרתו בכך שהצדדים יודיעו על החלטתם בעניין יישוב בהליך בהסכמה. ניתן להגישו יחד חתום ע"י שני הצדדים וניתן להגישו בנפרד. אם הוא מוגש בנפרד, על הצד המגיש להעביר העתק לצד שכנגד.
לא. אפר לקחת את הטופס ולהחזיר אותו חתום בד"כ עד 10 ימים ממועד הפגישה, וזאת לצורך אפשרות להתייעץ ולשקול את המשך ההליך.
גישור חובה בבית משפט לענייני משפחה – גישור גירושין
