חוק גישור חובה

חוק הסדר התדיינויות בסכסוכים משפחתיים נחקק בשנת 2014 ונכנס לתוקפו בשנת 2016. דבר חקיקה זה מוכר בישראל גם כ"חוק גישור חובה" ובמדריך הבא נסביר אודותיו בהרחבה.

מה זה חוק גישור חובה ועל מי הוא חל?

חוק גישור חובה הוא הכינוי שניתן לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שנחקק במדינת ישראל בעקבות רפורמה משפטית משנת 2014, שנכנסה לתוקפה בשנת 2016. חוק זה חל על כל זוג בישראל שמחליט להתגרש או לפתוח בהליכים משפטיים כשהם בסכסוך משפחתי, ומחייב את הצדדים להגיע לסדרת מפגשי הידברות ביחידות הסיוע של בית הדין לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים, לפני שיוכלו להתקדם להגשת תביעת גירושין שתטופל בבית המשפט לבחירתם.

למה נועד חוק גישור חובה?

חוק גישור חובה, נועד לסייע לבני זוג בישראל שמחליטים להתגרש, להיפגש במסגרת שמעודדת הידברות בין הצדדים – רגע לפני שהליך הגירושין מגיע לבית המשפט, ולהבין את הערך הגלום בפנייה להליך גישור בגירושין, כחלופה לתביעת גירושין יקרה, ארוכת מועד ואינטנסיבית. המטרה היא לסייע לצדדים (בני זוג) לפתור סכסוכים משפחתיים בדרכי שלום, וזאת גם מתוך ראיית טובת הקטינים.

לשם כך במסגרת שיחות המהו"ת, אמור להימסר לצדדים מידע על מגוון הערוצים שיוכלו להגיע באמצעותם להסכמה משותפת בסוגיות השונות הקשורות בהליך הגירושין (חלוקת הרכוש, הסכם משמורת או הסכם משמורת משותפת, דמי המזונות ועוד) – מחוץ לכותלי בית המשפט.

חוק זה נועד גם להקטין את מספר תביעות הגירושין בבית הדין הרבני או תביעות אחרות (רכוש, תביעה בענייני קטינים ומזונות) המטופלות בבתי המשפט בישראל לטובת הפחתת העומס על מערכת המשפט בארץ.

איך ניגשים להליך גישור חובה בגירושין?

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע שאדם בישראל שמעוניין להגיש תביעת גירושים לבית הדין לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, נדרש תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוכים משפחתיים לאחת מיחידות הסיוע הסמוכות לבית הדין לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

אחרי הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בני הזוג יזומנו לעד 4 מפגשים ביחידת הסיוע הקרובה למקום מגוריהם. המפגשים הללו ידועים כמפגשי מהו"ת (קיצור של "מידע היכרות ותיאום"), ושני הצדדים חייבים להשתתף בהן לפני שיוכלו להתקדם להגשת תביעת גירושין לבית המשפט. לכן ידוע החוק כ"חוק גישור חובה".

בתום שיחות המהו"ת, ניתנת לבני הזוג האפשרות להחליט אם להתקדם להגשת תביעת הגירושין או תביעות אחרות בערוצים המקובלים (קרי, בערכאות משפטיות) או לפנות להליך גישור גירושין בעזרת מגשר פרטי, כדי להגיע להסכמה והסכם גירושין מחוץ לבית המשפט. אפשרויות נוספות המוצעות לצדדים במסגרת מפגשי המהו"ת עשויות לכלול פנייה לייעוץ או טיפול זוגי לשם חתירה לשלום בית, פנייה להליך גירושים בשיתוף פעולה ועוד.

האם מפגשי הגישור ביחידות הסיוע כרוכים בתשלום?

מפגשי הגישור ביחידות הסיוע אינם עולים כסף, אך במידה והצדדים בוחרים לאחריהם לפנות להליך גישור מול מגשר חיצוני כמו עורך דין גירושין המוסמך כמגשר, השירות כרוך בתשלום שכר טרחת עו"ד. עם זאת, כדאי לדעת שעבור אנשים הזכאים לסיוע משפטי ממדינת ישראל, שכר טרחת עורך הדין עשוי להיות מסובסד חלקית.

כמה עולה אגרה לבקשה ליישוב סכסוך?

עלות בקשה ליישוב סכסוך הינה נכון למועד כתיבת שורות אלו כ- 103 ₪ (הסכום משתנה בהתאם לתקנות בעניין אגרות). את תשלום האגרה לבקשה ליישוב סכסוך ניתן לשלם באמצעות כרטיס אשראי במזכירות בית המשפט או במזומן (בסניף דואר דרך שובר שמונפק בבימ"ש).

למרות שמאחורי חוק גישור חובה מסתתרת כוונה טובה – היישום לעיתים בעייתי

חשוב לציין שגישור במהותו אמור להיות צעד של רצון של שני הצדדים. יחד עם זאת, חוק גישור חובה הלכה למעשה מחייב את הצדדים להגיע למפגש בפגישת מהו"ת ראשונה לצורך יישוב הסכסוך.

הלכה למעשה, אף על פי שמפגשי גישור החובה ביחידות הסיוע נועדו במהותם רק להכווין את בני הזוג לגשת להליך גישור לטובת יישוב המחלוקות ביניהם כחלופה לתביעת גירושין בערכאות – שיחות המהו"ת הופכות לא אחת לעיתים (אף כבר בפגישה הראשונה) לדיון של ממש בסוגיות הכרוכות בהליך הגירושין ויתר הנושאים הכרוכים וחתירה לגיבוש הסכם גירושין באופן מזורז – מה שיוצר לא אחת, מצב של קבלת החלטות מזורזת ולא שקולה מצד בני הזוג.

זאת ועוד, לעיתים המפגש הראשון בפגישה המהו"ת מהווה מפגש של הגברת הסכסוך, שכן יש צדדים שבוחרים להעלות טענות של ממש כנגד האחר. בעייתיות נוספת, היא שלעיתים, בחלק מיחידות הסיוע, אין מספיק כח אדם (עו"ס, עו"ד, פסיכולוגים וכו') בכדי להגשים את מטרת החקיקה.

מנגד, יש פעמים אשר צדדים מגיעים ליחידת הסיוע "מוכנים" מראש שלא לקיים שום הידברות. הם מגיעים ליחידת הסיוע משום שמדובר בזימון שהינו חובה (כמו זימון לבימ"ש). אך כבר בתחילת הפגישה או אף ישר בסופה הם חותמים על אי רצונם להארכת תקופת עיכוב ההליכים.

במובנים נוספים, אופן היישום של החוק בעייתי. לגורמים ביחידות הסיוע אין סמכות חוקית למתן שירותי ייעוץ משפטי או לבצע גישור גירושין של ממש. יחידות הסיוע משקיעות מאמץ להסביר וליידע את הצדדים לרוב בכדאיות להתקדם ליישוב הסכסוך באמצעים שאינם משפטיים כגון הליך גישור פרטי המבוצע בעזרת גורם מוסמך כעורך דין לענייני משפחה, בסוף תהליך ההידברות.

סביב מפגשי המהו"ת ביחידת הסיוע יש לבני זוג מתגרשים פעמים רבות חוסר וודאות סביב המצב המשפטי והם לא יודעים כיצד לנהוג. למפגש הראשון בפגישת המהו"ת הצדדים לא מיוצגים ע"י עורכי דין. יש זוגות רבים שעניין זה מקשה עליהם והם אף חוששים מהתמודדות עצמאית עם הסיטואציה, לבטוח בתהליך – מה שמוביל לעיתים מזומנות לאי שיתוף פעולה והגעה למבוי סתום.

בהתאם לאמור לעיל – לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוכים משפחתיים לכל אחת מן הערכאות המשפטיות – מומלץ ביותר להיוועץ עם עורך דין גירושין מנוסה, העוסק בתחום של דיני משפחה וגישור. זאת על מנת שתוכלו לקבל מראש תמונת מצב ברורה יותר של ההליך הצפוי לכם והדרך לשמור על זכויותיכם והאינטרסים שלכם במסגרתו.

לייעוץ נוסף בעניין הליכי גישור בגירושין, ניתן לפנות למשרד עו"ד ערן עזרא בטלפון 03-644224.

מה ההבדל בין גישור חובה לגישור פרטי בגירושין?

למרות שאנשים רבים סבורים שמפגשי המהו"ת הם פגישות גישור, בפועל לא מדובר בתהליך גישור אמיתי, אלא בסוג של שיחות הכנה ראשונות לבירור נקודות המחלוקת, אשר במסגרתן נמסר לצדדים מידע על מה שמצפה להם בגירושין בפן המשפטי, הכלכלי, ההורי והרכושי, לרבות הדרכים השונות שניתן  להסדיר באמצעותן את הנושאים הנ"ל ביעילות.

מה השלב הבא אחרי פגישות המהו"ת?

לאחר שיחות המהו"ת, ואף כבר לאחר פגישת מהו"ת ראשונה, הצדדים נדרשים לבחור אם להמשיך לתהליך גישור גירושין פרטי בעזרת עו"ד דיני משפחה בעל הסמכת מגשר, או להתקדם להגשת תביעת גירושין לבית דין רבני או תביעות אחרות לבית המשפט, לבחירתם. בהקשר זה ראוי ליין שזכות הראשונים לבחירה הערכאה שבה תטופל התביעה (בית הדין הרבני או בית הדין למשפחה) ניתנת לצד הראשון שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוכים במשפחה.

למה עדיף להגיע לגישור באמצעות עו"ד גירושין המוסמך כמגשר?

אף שזוגות רבים ממהרים להגיע להסכמות בסוגיות הנוגעות לגירושין כבר במסגרת שיחות המהו"ת, או דבקים בבחירתם לנהל את הגירושין בבית המשפט, חשוב להבין את התועלות בניהול הליך הגירושין במתכונת של גישור חיצוני הנערך בליווי של עורך דין לענייני משפחה, המוסמך כמגשר.

כאשר עו"ד שהוא מגשר מוסמך מלווה ומנהל את התהליך, הוא פועל באופן אובייקטיבי וניטרלי לשני הצדדים, מטרתו היא שתהליך הגישור יצליח, והוא פועל לצורך ניסיון לגשר בין בני הזוג במטרה להביאם להסכמות רחבות ואף להסכם גירושין שיאושר בבית משפט או בבית דין רבני, לפי העניין.

עורך דין מגשר מוודא ששני הצדדים מבינים היטב את זכויותיהם וחובותיהם בגירושין וחותר לגיבוש הסכם גירושין הוגן וחוקי שייטיב עם שני הצדדים וילדיהם, ויאושר ללא דיחוי בבית המשפט או בבית הדין הרבני, לפי העניין.

חוק גישור חובה – סיכום

במדריך זה הסברנו על חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה והמשמעויות הנלוות אליו בהקשר להליכי גירושין. עינינו הרואות, כי פניה לעו"ד גירושין פרטי היא חיונית עוד לפני שנכנסים לתהליך גישור חובה, לשם הגנה על הזכויות והאינטרסים של הצדדים.

חשוב להכיר שיש סעדים זמניים בהליך יישוב סכסוך שניתן לעתור לגביהם עוד הטרם הגשת תביעות ועוד בזמן שמתנהלת הבקשה ליישוב סכסוך. כך לדוגמא, במקרים מתאימים ניתן לעתור לבקשה לשמירת מצב קיים או שניתן לעתור לסעד של מזונות זמניים ועוד.

למידע נוסף על גישור גירושין –  ניתן לפנות לעו"ד ערן עזרא – עורך דין לענייני גישור, בטלפון: 03-644-2224.

שאלות ותשובות בנושא חוק גישור חובה

חוק גישור חובה