עגינות והתרת עגונות

המושג עגינות מתייחס במקור לאישה שבעלה נעדר או מסרב לתת לה גט, והיא נחשבת לנשואה – אף על פי שלא חיה חיי נישואים סדירים עם בעלה – ואינה יכולה להינשא לאחר. בימינו התרחב מושג זה והוא כולל הן גברים והן נשים המצויים במצב שהם עדיין נשואים ואינם יכולים להתגרש לפי ההלכה היהודית ולהתחתן בשנית. למצבי עגינות דוגמאות וסיפורים אישיים רבים. למשל, אישה נחשבת עגונה אם בעלה נעדר בזמן מלחמה ולא נתקבלו הוכחות חותכות המעידות כי הוא נהרג. דוגמה נוספת היא מצב שבו אחד מבני הזוג (הבעל או האישה) מסרבים לתת גט לבני זוגם. דבר זה עלול לנבוע מניסיון למשוך את הליך הגירושים עד כמה שניתן, לאיים על בן/ בת הזוג ולהחליש אותו/ אותה כדי לקבל כסף או רכוש אחר. במקרים נדירים קיים מצב שבו נפטר בעלה של האישה, ואילו אחיו של הבעל מסרב לבצע את טקס החליצה לאשת אחיו. כלומר, על פי ההלכה היהודית, אם נפטר אדם נשוי ולא הותיר אחריו צאצאים, חייב אחיו של המת לשאת את אשת אחיו, או לבצע את טקס החליצה אם הוא אינו מוכן להינשא לה. עד שלא יבצע האח את טקס החליצה, נחשבת אלמנת אחיו לעגונה.

לפי ההלכה היהודית, מצבה של האישה קשה יותר בעת סירוב הגט ממצבו של בעל שאשתו מסרבת להתגרש. זאת משום שהבעל יכול לגרש את האישה לפי רצונו. מעבר לכך, ילדיו של הבעל שנולדו מאישה אחרת אינם נחשבים לממזרים, גם אם הבעל לא התגרש מאשתו הראשונה בפועל. מנגד, אם האישה לא התגרשה כהלכה וילדיה נולדו מגבר אחר  – ילדיה נחשבים ממזרים. בגלל הסייגים המחמירים כלפי האישה בעניין סירוב הגט, ההלכה היהודית רואה בהתרת העגונה מצווה חשובה, ולכן בית הדין הרבני יכול לנקוט באמצעים שונים כדי לנסות ולהתיר עגונה. אחד האמצעים האל ההוא הניסיון לאתר את הבעל ולשכנע אותו לתת גט לאשתו באמצעות שוחד, איומים ולעתים אף עונשים. דרך נוספת, במקרה שבו הבעל נעדר, היא ניסיון איתור פרטים על הבעל במטרה להוכיח האם הוא חי או מת. לפי ההלכה, בעוד במקרים רבים יש צורך בשני עדים כדי להוכיח דבר מה, במקרה של התרת עגונה מספיק עד אחד שיעיד כי הבעל אינו בין החיים עוד. כמו כן, נוטים הרבנים להתיר עגונות שבעליהן יצאו למשימות בזמן מלחמות שבהן הסבירות כי הם יימצאו מתים גבוהה מאוד, בגלל תוצאות הרות אסון של משימות אלה (דוגמת טביעת צוללת, נפילה בשבי ועוד). ולבסוף, האמצעי האחרון שבו משתמשים הרבנים לצורך התרת העגונה הוא מציאת פגם כלשהו בטקס הקידושים של בני הזוג. במקרה זה בודקים הרבנים את בני הזוג על ידי תשאול ומנסים לברר האם הקידושים לא בוצעו באמת לפי ההלכה היהודית. לעתים ינסה בית הדין להוכיח כי האישה לא הביעה הסכמה מלאה או הסכמה חד משמעית להינשא בעת ביצוע טקס הקידושים. כיום, בהימצאות אמצעים משוכללים כמו מצלמת וידיאו, ניתן לצפות בטקס הקידושים ולראות אם קיימת אפשרות למצוא פגם כלשהו.

לסיכום, תהא הסיבה אשר תהא לסירוב נתינת גט, מצב של עגינות טומן בחובו חוסר יציבות לגבי מצבו המשפחתי של האדם, מתחים נפשיים בקרב המשפחה המפורקת, ערעור חיי השגרה של בני הזוג ושל ילדיהם ועלול אף להוביל, במקרים קיצוניים, למצב של הולדת ילדים ממזרים.