הגירת ילדים

הגירה היא הליך שתוצאותיו מושפעות מהצגת הנתונים על עורכי הדין, מבחינת המקרה לנסיבותיו ומשיקוליו של בית המשפט.

לרוב בבקשת הגירה ממנים מומחה מטעם בית משפט. השיקול העיקרי הוא טובת הקטינים.

בין השיקולים שנבחנים:

·         איכות הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים.

·         יכולות סובייקטיבית ואובייקטיבית של כל אחד מההורים לשמור קשר עם ההורה האחר.

·         נכונות ההורה המהגר לשמור על קשר טוב עם ההורה שאינו מהגר.

·         התכנית וסביבת מקום קליטת הילדים במדינה אליה רוצים להגר.

·         התחשבות בעמדת הילדים בעניין ההגירה.

·         תינתן חשיבות לחזקת הגיל הרך ולגילו של הקטין.

·         מידת הנזר שייגרם לקטין.

·         הסדרי ראייה אפשריים.

·         בשלות ויציבות התא המשפחתי.

·         זכויות הילדים במעבר לחו"ל.

·         זכותם של הילדים כמגישים תביעה עצמאית. חשיבות לדעותיהם ולרצונם.

·         השתלבות הקטינים במדינה אחרת (מבחינת שפה, דת, לימודים, חברה).

·         במידה ויש צרכים מיוחדים לקטינים הם יילקחו בחשבון.

הלכה פסוקה היא כי: "בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילדים בלבד" (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פ"ד נה(2) 321). אין מקום להעניק משקל עצמאי כבד לשיקולים אחרים, כמו לשאלה: האם ההגירה מוצדקת אם לאו (ע"א 630/77 בולשטיין נ' בולשטיין פ"ד לב(1) 378).

גישה זו מקורה בהוראותיו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, אשר מונה בין תפקידי ההורים כאפוטרופסים את "רשותם להחזיק בקטין ולקבוע מקום מגוריו" (סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית). בנוסף, הוא קובע שמקום שבו לא הגיעו הורים שחיים בנפרד לכלל הסכם בענייני אפוטרופסות, רשאי בימ"ש להכריע בדבר "כפי שייראה לו לטובת הקטין" (סעיף 25 לחוק). אם כך, ההכרעה בשאלות של משמורת הנוגעות למקום מגורי קטינים, צריכות להיות מוכרעות על פי טובת הקטינים. זהו גם הדין בשאלת הגירה הנוגעת ישירות למקום מגורי הקטינים.

המונח "טובת הקטין" הינו כללי ורחב, ובתי המשפט נדרשים לצקת תוכן לתוכו ולעצב בו קריטריונים ליישומו במקרה הקונקרטי (ראו: ע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני פ"ד מט(1) 221). בפס"ד פלונית הותוו קריטריונים כלליים שיש להביא בחשבון לצורך ההכרעה בשאלה מהי "טובת הקטין", במקרים של הגירתו מישראל עם הורה שבידו המשמורת. וכך נקבע שם: בית-המשפט יתחשב בדעתם של הילדים, באיכות הקשר של הילדים לבין כל אחד מההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית של מי מההורים לשמירה על קשר טוב בין הילדים לבין ההורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים, ומידת הנכונות של ההורה שבידיו המשמורת לתמוך בקשר מעין זה, במסוגלותם של הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה. שיקולים אלו יישקלו לאור נסיבותיו של כל מקרה. כמו כן, תילקח בחשבון פיתוח זיקה של הילדים לסביבתם והאם יש לנתקם ממנה. לשם כך, יילקחו בחשבון חוגים של הילדים, לימודים, מסגרת חברתית וכו'. אם ההורה שבידיו המשמורת נישא בשנית, ייבחנו מערכת היחסים בין הבן זוג החדש לבין הילדים ונכונותו של בן הזוג החדש לקלוט הילדים אל התא המשפחתי החדש.

מעבר לכך, כשמדובר בילדים שהם עדיין בגיל רך, יתווספו לשיקולים אלו חזקת הגיל הרך.

בבואו של בית המשפט ליישם את קריטריונים שהובאו לעיל, מוטלת עליו מלאכה קשה מנשוא, שהיא כקריעת ים סוף. כל מקרה ומקרה מקפל בתוכו סיפור חיים, ובכל סיפור הנפרש בפני בית המשפט הינו ייחודי לבעלי הדין.

יחד עם זאת, ההכרעה בשאלת "טובת הקטין" מחייבת בחינה עניינית ויסודית של נושאים עדינים ומורכבים שנוגעים לנפשו של האדם, וביניהם הקשר בין ילדים להוריהם והחוסן הנפשי של כל אחד מהתא המשפחתי להתמודד עם מצבים שהחיים מזמנים לו.

כדבר שבשגרה, כשנדרש בית המשפט להתמודד עם שאלות אלו, העוסקות בדיני נפשות, הוא נעזר במומחים שיסייעו באיסוף הנתונים, בעריכת מבדקים ובהגשת חוות דעת מקצועית.

כלי עזר זה מאוד חשוב לצורך הכרעה בשאלת טובתו של הקטין.

על דרך הכלל –  לא יקבע בימ"ש את טובת הילד עד אשר יונחו לפניו חוות דעתם של המומחים לבריאות הגוף ובריאות הנפש, קרי: פסיכיאטרים ופסיכולוגים.

כידוע, טובתו של ילד היא לא מושג תיאורטי. לשם כך נדרש בימ"ש לקביעת ממצאים שבעובדה. את הממצאים הללו לא יוכל בימ"ש לקבוע על דרך הכלל, אלא אם יובאו לפניו ראיות (שהם, בבין היתר, חוות דעת מומחים).

המומחים הם אלו שאוספים את הנתונים, מנתחים, מעבדים, ומציגים לפני בית המשפט, או בית-הדין.

חוות דעת המומחים מהווה מכשיר חשוב בו מסתייע בימ"ש בבואו להכריע בשאלות שנוגעות לטובתו של קטין וככלל, בית המשפט יאמץ את המלצתם, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים אחרים, בעלי משקל ממשי, שמצדיקים סטייה מאותן ההמלצות.

למומחה המתמנה על ידי בימ"ש יש את הכלים המקצועיים ואת המיומנות הדרושה לבחון ולהעריך שאלות הנוגעות לטובתם של קטינים ועל כן, בהעדר טעם מבורר וממשי אין מקום לסטות מהמלצותיו.

חשוב ליתן את הדעת לכך, שאם הורה שבידיו המשמורת מבקש להגר למדינה אחרת עם הילדים, מקרה זה עשוי לשנות את האיזון בין השיקולים השונים. שכן, אישור הגירת ילדים כרוך בהרחקה נוספת של הקטין מההורה האחר, ובהרחקת הילד מהסביבה שמוכרת לו. לפיכך, גם בנסיבות שבהן אין מחלוקת על זכות ההורה שבידיו המשמורת להגר מהארץ. אך במקרים אלו, תתעורר השאלה, האם השיקולים ביסוד ההחלטה להגר רלוואנטיים להכרעה בנושא המשמורת. כך או כך, כשמתקבל פסק דין בעניין הגירת קטינים (הגירת ילדים), נקבעים גם הסדרי ראייה וסכומי ערבויות להבטחתם.

 

האתר מכיל, בין היתר, מאמרים על:

משמורת, משמורת ילדים (משמורת קטינים), הסדרי ראייה (הסדרי ראיה), חזקת הגיל הרך, מסוגלות הורית, עשה ואל תעשה בעניין משמורת ילדים, טובת הילד, טובת הקטין, ועוד…