סרבנות גט – גירושין בין זוגות יהודים ייעשו במדינת ישראל על פי דין עברי. בתי דין רבניים אינם מוסמכים להתיר קשר של נישואין ללא הסכמתם של הצדדים. יחד עם זאת, ניתן להמליץ לחייב ואף במקרים מסויימים לכפות גירושין, אך אין די בכך על מנת לקבל את ה"גט". סרבן גט זהו מצב בו, בי"ד רבני הוציא פ"ד לגירושין, אולם אחד מן הצדדים מסרב לקיים אותו.
סרבנות גט, יוצרת כלי של סחיטה
ההשלכות של סרבנות גט קשות מאוד כלפי בן זוג שמעוניין בגירושין. לדוגמא: אישה נשואה שהיא מסורבת גט, לא יכולה להינשא לגבר אחר. לרוב, "סחיטה" מתבצעת ע"י בעל, וההסברים לכך רבים: עפ"י דין עברי, בניגוד למצבה של האישה, יכול בעל לקבל היתר מיוחד להינשא לאישה שנייה.
כמו כן, גבר יכול לחיות עם אישה אחרת, בעוד ילדיהם יהיו כשרים, לעומת זאת, אישה נשואה שתלך עם גבר אחר, יהיו ילדיה ממזרים והיא תהיה "אסורה על בעלה ועל בועלה". בשנת 1995 נחקק חוק בתי הדין הרבניים (קיום פ"ד גירושין) אשר נועד להתמודד עם בעיית סרבני הגט.
תחולת החוק היא לאחר שבי"ד קבע בפ"ד שאיש ייתן גט לאשתו. החוק חל גם על נשים, אך על מנת להפעילו יש לקבל את אישורו של נשיא ביה"ד הרבני. מטרת המחוקק היתה, למנוע את התופעה הקשה ולפיכך נקבעו בחוק שורה של סעדים, בהם רשאי ביה"ד לנקוט צעדים כנגד סרבן גט.
בי"ד רבני רשאי להוציא צווי הגבלה נגד אדם המסרב ליתן גט למרות שניתן פ"ד. במסגרת הצו, רשאי ביה"ד לפגוע בזכויות הנקובות בחוק, כולן או מקצתן, לתקופה מסוימת או ובתנאים שיקבע:
- צו של עיכוב יציאה מהארץ
- קבלת דרכון ישראלי
- שלילה/מניעת חידוש רישיון הנהיגה
- להתמנות, להבחר/לשמש במשרה עפ"י דין או במשרה בגוף שהוא מבוקר
- לעסוק במקצוע שבו העיסוק מוסדר עפ"י דין/להפעיל עסק שטעון רישוי
- להחזיק או לפתוח חשבון בנק או לחילופין, למשוך שיקים מחשבון בנק על דרך של קביעת "לקוח מוגבל מיוחד"
קיימת באפשרותו של בית דין רבני לכפות על אדם, לקיים פס"ד לגירושין ע"י הטלת מאסר בפועל עד לתקופה כוללת של עשר שנים. כחלק מהסמכויות של ביה"ד הרבני, הוא יטיל על בעל אשר מסרב לקיים פ"ד לגירושין, ב "מזונות מעוכבת". תביעה של מזונות מדין מעוכבת – היא עילת תביעה שהיא עצמאית למזונות. בי"ד רבני יפעיל את הסעדים הקבועים בחוק באופן הדרגתי, מהקל אל הכבד
מה ההשלכות הנלוות לסרבנות גט?
סרבנות גט, היא מצב בו בעל יהודי מסרב לתת גט לאשתו, ובכך חוסם את אפשרות הגירושין, ומונע מהאישה להינשא בשנית. זהו ללא ספק, נושא מורכב המהווה תופעה ייחודית לדין הדתי בישראל. על פי הדין העברי, אישה שבעלה מסרב לספק לה גט, מתויגת כאישה "עגונה".
בתרחיש כזה היא עדיין נחשבת כנשואה לבעלה באופן חוקי, מה שעלול לגרור השלכות כדלקמן:
- איסור נישואין חוזרים: אישה מסורבת גט, אינה יכולה להיכנס לנישואים חדשים. למרות שאינה גרה עם בעלה ואינה מקיימת עמו יחסי אישות, מבחינת הדין העברי, היא נותרת מסווגת כ"אשת איש", והדבר למעשה מונע ממנה את האפשרות להינשא לגבר אחר.
- איסור על יחסי מין: נשים מסורבות גט, מתוקף מעמדן כנשים שעודן נשואות לבעליהן, מנועות מקיום יחסי מין עם גבר אחר. אישה שעוברת על איסור דתי זה, תיחשב כנואפת, מה שעלול לסכן את זכותה לתמיכה כספית בגירושין בדמות מזונות אישה וכספי הכתובה.
- ממזרות: על פי ההלכה היהודית, כל ילד שנולד ל"אשת איש" בעקבות יחסי מין שקיימה עם גבר אחר, נחשב כממזר, וניתן להטיל גם על הילד איסור חיתון. זה יוצר מצב בעייתי שבו האישה מנוכרת מבעלה אך מוגבלת גם מלהיכנס לקשרי זוגיות עם גבר אחר.
האם ניתן להטיל סנקציות על סרבני גט?
לבתי הדין הרבניים אכן נתונה הסמכות להחיל סנקציות על בעלים המסרבים לספק גט לנשותיהם. אף שבעבר הרחוק נהוג היה לעשות שימוש בכפייה פיזית, אפילו בעינויים, כדי לאלץ את הבעל לתת את הגט, כיום הסנקציות יכולות ללבוש צורות שונות, לרבות הטלת קנסות על סרבן הגט, שלילת רישיון הנהיגה שלו, מאסר בפועל ואמצעים נוספים. למרות זאת, במסגרת ההלכתית-דתית, קיימת השאיפה למזער את ההכרח לנקוט באמצעים כאלה ככל הניתן.
אז מהן האפשרויות העומדות בפני אישה המתמודדות עם סרבנות גט מצד בעלה?
אם אישה מוצאת את עצמה במצב שבו בן זוגה מסרב לתת לה גט יש לה מספר אפשרויות:
- פניה לייעוץ משפטי: חשוב לא להתמודד עם המורכבות של סירוב גט ללא סיוע משפטי, אלא לפנות בהקדם לליווי של עורך דין לענייני משפחה – בעדיפות להתייעצות עם עו"ד דיני משפחה.
- פניה אל בית הדין הרבני: כאמור, ניתן לפתוח בהליכים לטיפול בסרבנות גט, מול בית הדין הרבני בהקדם, גם אם הדבר מצריך ביקורים מרובים ברבנות. המטרה היא לנקוט בסנקציות נגד בן הזוג הסרבן, מה שעשוי לסייע בזירוז הליך הגירושין.
- הגשת תביעה אזרחית: בתי המשפט האזרחיים (בתי הדין לענייני משפחה) בישראל, מכירים בסרבנות גט כעוולה נזיקית. לכן, אישה מסורבת גט, יכולה לבחון את האפשרות של הגשת תביעה כספית בסכום משמעותי כנגד בעלה סרבן הגט, כאמצעי להפעיל עליו לחץ למתן הגט המיוחל.
סרבנות גט – סיכום
המציאות המצערת של סרבנות גט עודנה קיימת בישראל, ולכן חיוני להכיר בכך שישנן אסטרטגיות להתמודד עם האתגר הזה ולטפל בו בכלים משפטיים. עו"ד דיני משפחה עם ניסיון רב בתיקי גירושין, יכול לסייע בנושא ולהציע לנשים עגונות ייעוץ משפטי, כמו גם ייצוג משפטי בערכאות, לפי הצורך. מומלץ שלא להתמהמה עם הפנייה לייעוץ משפטי על מנת שלא לסבול מההשלכות הנלוות לסרבנות הגט ועיכוב הליכי הגירושין לאורך זמן.
שאלות ותשובות בנושא סרבנות גט
כאשר זוג נשוי מבקש להתגרש בישראל, עליו לפתוח בהליכי גירושין באמצעות בית הדין הרבני. תהליך זה מחייב הצגת ראיות התומכות בקיומה של עילה תקפה לגירושין, כגון בגידה, מום, סרבנות מינית והצדקות אחרות. גם אם בן הזוג המבקש את הגירושין יוכיח בהצלחה שקיימת עילה מוכרת לגירושין, בני הזוג עדיין יהיו מחויבים לעבור טקס גירושין רשמי. עם זאת, אם הבעל מסרב לתת את הגט לאשתו, הליכי הגירושין עלולים להיעצר.
סרבנות גט מהווה מצב שעלול להתרחש בין זוגות נשואים יהודיים בישראל, שבו אחד הצדדים בנישואין (לרוב הבעל) מסרב לתת גט לצד השני. כאשר סרבנות הגט מגיעה מצד הבעל, הדבר מונע מהאישה את היכולת להינשא בשנית.
אישה שבעלה מסרב לספק לה גט מסווגת כ"אישה עגונה". בתרחיש כזה היא עדיין נחשבת כנשואה לבעלה באופן חוקי.
כיום ישנם מספר סוגים של סנקציות, שניתן להטיל על סרבני גט באמצעות בית הדין הרבני, לרבות קנסות, שלילת רישיון נהיגה, כליאה ועוד אמצעים נוספים.