סרבנות גט

גירושין בין זוגות יהודים ייעשו במדינת ישראל על פי דין עברי. בתי דין רבניים אינם מוסמכים להתיר קשר של נישואין ללא הסכמתם של הצדדים. יחד עם זאת, ניתן להמליץ לחייב ואף במקרים מסויימים לכפות גירושין, אך אין די בכך על מנת לקבל את ה"גט".
סרבן גט זהו מצב בו, בי"ד רבני הוציא פ"ד לגירושין, אולם אחד מן הצדדים מסרב לקיים אותו.

סרבנות גט, יוצרת כלי של "סחיטה", שההשלכות שלו קשות מאוד כלפי בן זוג שמעוניין בגירושין. לדוגמא: אישה נשואה שהיא מסורבת גט, לא יכולה להינשא לגבר אחר.

לרוב, "סחיטה" מתבצעת ע"י בעל, וההסברים לכך רבים: עפ"י דין עברי, בניגוד למצבה של האישה, יכול בעל לקבל היתר מיוחד להינשא לאישה שנייה. כמו כן, גבר יכול לחיות עם אישה אחרת, בעוד ילדיהם יהיו כשרים, לעומת זאת, אישה נשואה שתלך עם גבר אחר, יהיו ילדיה ממזרים והיא תהיה "אסורה על בעלה ועל בועלה".

בשנת 1995 נחקק חוק בתי הדין הרבניים (קיום פ"ד גירושין) אשר נועד להתמודד עם בעיית סרבני הגט.
תחולת החוק היא לאחר שבי"ד קבע בפ"ד שאיש ייתן גט לאשתו.
החוק חל גם על נשים, אך על מנת להפעילו יש לקבל את אישורו של נשיא ביה"ד הרבני.

מטרת המחוקק היתה, למנוע את התופעה הקשה ולפיכך נקבעו בחוק שורה של סעדים, בהם רשאי ביה"ד לנקוט צעדים כנגד סרבן גט.
בי"ד רבני רשאי להוציא צווי הגבלה נגד אדם המסרב ליתן גט למרות שניתן פ"ד. במסגרת הצו, רשאי ביה"ד לפגוע בזכויות הנקובות בחוק, כולן או מקצתן, לתקופה מסוימת או ובתנאים שיקבע:
1. צו של עיכוב יציאה מהארץ
2. קבלת דרכון ישראלי
3. שלילה/מניעת חידוש רישיון הנהיגה
4. להתמנות, להבחר/לשמש במשרה עפ"י דין או במשרה בגוף שהוא מבוקר
5. לעסוק במקצוע שבו העיסוק מוסדר עפ"י דין/להפעיל עסק שטעון רישוי
6. להחזיק או לפתוח חשבון בנק או לחילופין, למשוך שיקים מחשבון בנק על דרך של קביעת "לקוח מוגבל מיוחד"

קיימת באפשרותו של בית דין רבני לכפות על אדם, לקיים פס"ד לגירושין ע"י הטלת מאסר בפועל עד לתקופה כוללת של עשר שנים.
כחלק מהסמכויות של ביה"ד הרבני, הוא יטיל על בעל אשר מסרב לקיים פ"ד לגירושין, ב "מזונות מעוכבת" . תביעה של מזונות מדין מעוכבת – היא עילת תביעה שהיא עצמאית למזונות.
בי"ד רבני יפעיל את הסעדים הקבועים בחוק באופן הדרגתי, מהקל אל הכבד