מזונות ילדים

מזונות ילדים (מזונות קטינים)

שאלות בענייני מזונות קטינים שתמיד חוזרות על עצמן בתיקי גירושין.

המאמר הבא והאתר מכילים את התשובות לשאלות הבאות: כמה ישלם אב עבור דמי מזונות ילדיו? כמה ישלם עבור מדור והוצאותיו? האם כשיש לאישה דירה (משלה) האב מחוייב במדור הקטינים? עליו להשתתף בחוגים, גנים הוצאות חינוך, קייטנות והוצאות רפואיות חריגות? האם זה משנה אם האב מובטל?

מה קורה כשאב משנה את מקום עבודתו? מרוויח פחות? מה קורה אם האם עובדת ומחליטה כחלק מגירושין להפסיק לעבוד? משמורת משותפת – האם זה משנה את חיוב האב במזונות ילדיו? האם המזונות מוצמדים למדד? ואם כן, לאיזה מדד? עד איזה גיל משלמים מזונות עבור הקטינים? מה קורה בתקופת הצבא? ומה אם הילדים לא גרים בדירת האם לאחר הצבא?

הינכם מוזמנים לקבל מענה משפטי מיידי לכל השאלות הנ"ל בנייד שמספרו – 052-5070050 או לחלופין למלא את דף יצירת הקשר ונציג מטעמנו ייצור עימכם קשר בהקדם.

אחד הנושאים המורכבים ביותר בהליכי גירושין הם דמי המזונות.

אחד הנושאים "הבוערים" בתחום דיני המשפחה הוא נושא מזונות קטינים. פסיקתו של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15 יצרה תקדים בכל הנושא של מזונות קטינים. תקדים זה מיושם הן בפסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי והן בפסיקותיו של בית הדין הרבני האזורי ובבית הדין הרבני הגדול.

אומנם לכל אחת מהערכאות יישום מעט שונה לגבי ההלכה של בית המשפט העליון, אך הן הערכאה האזרחית והן הרבנית פועלות ברוח פסק הדין של בית המשפט העליון.

האב מעוניין, בדרך כלל לשלם כמה שפחות, לעומת האם, שמעוניינת לקבל עבור מזונות ילדיה, בדרך כלל, כמה שיותר. במקרים רבים, הנושא היחיד שנותר פתוח בין בני הזוג הוא עניין המזונות, ובצדק.

מבחינת האם – מדובר בסכום חודשי שמיועד למזונותיהם השוטפים של הילדים, לרבות מדור והוצאותיו

כשמבחינת האב – מדובר בתשלום חודשי, חודש בחודשו, שמוצמד למדד המחירים לצרכן, כשלרוב, אין חשיבות אם הוא עובד/לא, מרוויח יותר/פחות. זהו סכום שעליו לשלם עד הגיעו של מי מהקטינים לגיל 18 שנים. בתקופת השירות הצבאי, יחויב האב בשליש מהסכום שנקבע ושהוצמד למדד, ערב הגיעו של כל קטין לגיל 18 שנים.

סעיף 3 לחוק דיני משפחה (מזונות) התשי"ט – 1959, קובע לגבי חיוב הורים במזונות הילדים. סעיף זה, מבהיר שהחיוב במזונות הילדים יהיה בהתאם לדין האישי. דין אישי בנוגע ליהודים הוא – הדין העברי. המשפט העברי קובע שהחיוב בנוגע למזונותיהם של הילדים (למעט מזונות מדין צדקה) מוטל על האב. לעניין זה ראה: ע"א 222/83, פלונית נ' אלמוני, פ"ד ל"ח (4), 420: "… על פי הדין האישי מתמקד החיוב רק בחובתו של האב, שהרי חובת האם קמה לפי הדין האישי מדין צדקה בלבד…"

ראוי להדגיש שלא בכל מצב ובכל מקרה יחויב האב במזונותיהם של ילדיו. כך למשל במצבים שבהם "הילד מורד", או במקרים אחרים לפיהם האב הוא המשמורן על הקטינים. נושא מזונות הילדים הוא ה"בטן הרכה" במרבית תיקי הגירושין, משום שמדובר בסכום משמעותי, אותו יישא לרוב, האב, עד שהילדים יגיעו לגיל 18, וכשליש מסכום זה עד שיסיימו את שירותם הצבאי (שירות החובה).

הוצאות בעבור קטינים – מזונות, מדור, הוצאות אחזקת מדור, הוצאות חינוך, הוצאות בריאות ועוד

שאלות רבות צצות ועולות בהליכי גירושין לגבי הוצאות ילדים. יש הוצאות שהן תלויות שהות ויש הוצאות שאינן תלויות שהות ויש ליתן את הדעת בכל מקרה ומקרה. יש מקרים שבהם יש לילדים צרכים מיוחדים ויש מקרים שלא.

כחלק מהצרכים של קטינים, קיימים הוצאות כלכלה, ביגוד והנעלה, מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, נסיעות, הוצאות טלפון סלולרי (עלות החזקה, שיחות ותיקונים), תספורת, ציוד לימודים, דמי כיס, מתנות לימי הולדת, מתנות לחברים של הקטינים לימי הולדת, שיעורי נהיגה ועוד.

הוצאות חינוך לקטינים, על פי רוב כוללות, בין היתר, תשלום שכר לימוד למסגרות החינוכיות, צהרונים, חוגים, ספרי לימוד וציוד לבית הספר, תלבושת אחידה, תשלומי חובה, תשלומי ועד כיתה, תשלומי הורים, סל תרבות, טיול שנתי, קייטנות, תנועת נוער למיניהם, שיעורי עזר, שיעורים פרטיים וכיוצ"ב.

הוצאות רפואיות לקטינים הן ההוצאות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים או הביטוח הרפואי המשלים, לרבות: תשלומים לקופת חולים, לביטוח פרטי, ביטוח משלים, קלינאית תקשורת, מטפלים למיניהם, מרפאה בעיסוק, טיפולים רגשיים, אבחונים, טיפולי שיניים, תרופות כרוניות, טיפולים פסיכולוגיים, משקפיים, וכל צורך רפואי אחר.

כחלק מההוצאות והצרכים של ילדים, יש קצבאות ילדים שמוענקות להורים מטעם המוסד לביטוח לאומי, קצבאות חינוך וכן לדוגמא, מענקי קורונה.

עד פסיקתו של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15

במשך שנים רבות בדין הישראלי, כאשר חלו הליכי גירושין, חויב האב לתשלום לאם דמי מזונות עבור ילדיהם הקטינים – זאת ללא קשר לאופן חלוקת זמני השהות ומשמורת הקטינים. בהתאם להוראות הדין שחלו טרם פסק דינו של בית המשפט העליון, גם במקרים שבהם שכרה של האם היה דומה לשכרו של האב, חויב האב לתשלום דמי מזונות לאם בעבור הקטינים.

הדין שקדם לפסיקתו של בית העליון עד הגיעם של הקטינים לגיל 6 שנים לא השתנה. השינוי שחל הינו אך ורק לגבי קטינים שהינם מעל גיל 6 שנים.

לאחר פסיקתו של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15

פסיקתו של בית המשפט העליון עוסקת במקרה שבו חלוקת זמני השהות שווים כאשר הקטינים הם מעל גיל 6 שנים. המשמעות של פסק הדין היא – שבמקרה שבו הקטינים מעל גיל 6 שנים, חלוקת זמני השהות של כל הורה עם הקטינים שווה (קרי משמורת משותפת), רמת ההשתכרות בין ההורים דומה – במקרים מתאימים לא תהיה השתת דמי מזונות על מי מההורים לשלם להורה האחר.

במקרים שבהם אין יחס של חלוקת זמני שהות שווים ושיש פער בין הכנסות ההורים – דמי המזונות ייפסקו בהתאם. החשיבות של מתן התייחסות לחלוקת יחס זמני השהות לכל הורה עם הקטין היא בכך, שכל הורה יישא בצרכיו של אותו הקטין כשהוא שוהה עימו ובכל הנושאים שאינם תלויי שהות יחלקו ההורים ביניהם בחלקים שווים.

חשוב לציין – שכל מקרה לנסיבותיו. לכל משפחה יש נסיבות מיוחדות וספציפיות אשר הערכאה השיפוטית תבחן לאור טובת הקטינים וההלכה של בית המשפט העליון.

הסמכות העניינית בעניין מזונות ילדים

בעניין מזונות הילדים תהא נתונה לבית משפט לענייני משפחה, אלא אם ישנה הסכמה של הצדדים שהנושא יידון בבית דין רבני. כל ילד זכאי למזונותיו, ללא כל קשר אם ההורים נשואים או אם אביו של הילד אינו יודע כלל על קיומו. כל ילד (קטין) עד הגיעו לגיל 18 שנים יכול להגיש "תביעת מזונות", באמצעות אימו כאפוטרופסית הטבעית מטעמו.

היקף החיוב במזונות ילדים

היקף המזונות מתייחס למזונות עד גיל 15, שכן בין גיל 15 ל- 18 שנים, המזונות הם מדין צדקה, קרי בגילאים אלו החיוב במזונות ילדים יוטל על האב והאם ביחס לרמת הכנסותיהם. מזונות ילדים הם הצרכים הבסיסיים והחיוניים של אותם הילדים, שבלעדיהם לא יהיה ניתן להתקיים.

מהם כוללים צרכי הקטינים?

צדדים שנמצאים בהליך גירושין, ייטיבו את מצבם אם יאספו כמות גדולה של קבלות, ככל שניתן, העוסקות בהוצאות בסיסיות של הקטינים. בין יתר הצרכים נכללים: הוצאות מזון, ביגוד, מדור והוצאות מדור. כחלק מתביעת מזונות יש למלא טופס של "הרצאת פרטים במזונות" שנותן לבית משפט אינדיקציה טובה באשר למצבם הכלכלי של הצדדים.

טופס הרצאת הפרטים כולל פירוט של הכנסות הצדדים, רכוש, זכויות ממקומות עבודה, התחייבויות, חשבונות בנק וכו'. כחלק ממאבקי גירושין, "משנים" צדדים את מצבם במקומות העבודה. חשוב לציין כי הערכאות מודעות היטב למצב זה, ולרוב, הנושא מוכח בקלות על ידי הצגת תלושי שכר אחרונים. צד ש"פוטר" מעבודתו, יחויב במזונות ילדיו, בהתאם "לפוטנציאל ההשתכרות" שלו, על סמך הרכוש והכנסותיו מכל המקורות האחרים.

מזונות ילדים משולמים עד גיל 18. יחד עם זאת, יש סמכות לבית משפט למשפחה או לבית דין רבני, לחייב בתשלום מזונות ילדים עד לסיום השירות הצבאי או עד לסיום הלימודים התיכוניים. ככלל, גובה המזונות מעבר לגיל 18 ועד לסיום השירות הצבאי (חובה) הוא כשליש מגובה המזונות שנפסקו.

גובה תשלום מזונות הילדים הבסיסי, עומד כיום על סך של  1200 ₪ לילד. בנוסף, מעבר לסכום הבסיסי, וכחלק מתשלום דמי המזונות, ייקבע גובה המדור והוצאותיו, בהתאם למספר הילדים, כך למשל: עבור ילד אחד 30%, 2 ילדים 40%, 3 ילדים – 50% מדמי המדור והוצאות המדור. יש לזכור כי פסק דין למזונות לעולם אינו פסק דין סופי.

במקרה של שינוי נסיבות מהותי בצרכי הילד או בהשתכרותו של האב, יש לפנות לבית משפט או לבית הדין הרבני, לפי העניין, ולבקש את הגדלת המזונות או הפחתתם.

מזונות כחלק מהסכם גירושין, והסכם שיפוי

הסכמת צדדים לגבי גובה דמי המזונות אינה כובלת את ידיהם של הקטינים מלפנות בעצמם "בתביעת מזונות". חרף מילותיו של הסכם גירושין, וההסכמה בין ההורים על סכום שהינו קבוע מראש, לא יהיה ניתן לגרוע מזכותו של קטין לתבוע מזונות, קרי:

"הסכם שנחתם בין הורים ושעניינו מזונות הילדים, אינו מחייב אלא את ההורים עצמם שהתקשרו באותו הסכם גירושין, והסכם הגירושין אינו מעכב בעד הילדים מלהגיש, בשמום הם, תביעת מזונות נגד אביהם שלא על-פי תנאי ההסכם" (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי).

הרציונאל שעומד בבסיס קביעה זו, טמון "בטובתו של הילד", ובכך שהילדים אינם צד להליך גירושין. תכליתה של ההוראה הזו היא: למנוע פגיעה בילדים כתוצאה מאינטרסים של הורים בהליך גירושין ורצונו של צד לסיים הסכסוך. יש אבות שמעוניינים להסדיר את עניין מזונות הילדים באופן סופי, כך שלא יהא ניתן לתבוע אותם בעתיד על הגדלת סכום המזונות.

יש מקרים שבהם אם מסכימה שלא תתבע את הגדלת סכום המזונות בעתיד. עולה השאלה, מהו תוקפו של הסכם מעין זה? שכן הילדים יכולים לתבוע את מזונותיהם ואינם כבולים להסכם הגירושין בין ההורים:

הדרך המומלצת ביותר, להבטיח את ביצוע ההסכם

בכל מה שקשור להסכם גירושין ומזונות ילדים היא לקבוע סעיף שיפוי של האם כלפי האב, לפיו, ייקבע בהסכם ערב לביצוע הסעיף שיפוי כלפי האב. ז"א: הערב יחזור אל האם והוא זה שיתבע ממנה את סכום השיפוי, ובדרך זו יבטיח עצמו האב לעתיד.

הבעייתיות שקיימת בהליך זה, היא שהערב יחזור אל האם ויתבע את הסכום האמור, ובכל מקרה הילדים ייפגעו, שכן אם האם תתבע, היא תשלם מכספיה לערב, דבר שעלול לפגוע בסופו של דבר בילדים וכך תרוקן מתוכן ההגנה על הילדים.

עניין זה הגיע לפיתחו של בית משפט ונקבע בד"נ 4/82 קוט נ' קוט, שיש תוקף לחובה של הערב לבצע את סעיף השיפוי עפ"י הסכם הגירושין, אולם הוא לא יוכל לחזור אל האם ולגבות ממנה את החוב על פי הסכם הגירושין, אלא עד שהאם תעשיר. יודגש כי לעניין הסכם זה קיימים סייגים נוספים.

אילו הוצאות הכרוכות בגידול הילדים דמי מזונות ילדים נועדו לכסות?

להלן טבלה המפרטת את סוגי ההוצאות השונות הקשורות בגידול הילדים, שאותן נועדו דמי המזונות לילדים לממן:

לסיכום

לאור חשיבות העניין, לאור הפערים העצומים שיכולים להיות בין הצדדים בכל הנושא לגובה דמי מזונות ילדים, יש חשיבות רבה להיוועצות מעמיקה ויסודית עם עורך דין לגירושין, תוך הצגת מלוא הנתונים וקבלת חוות דעת מקיפה אשר תסייע בקבלת החלטות להמשך ההליך. הינכם מוזמנים לקבל מענה משפטי מיידי לכל השאלות הנ"ל בנייד שמספרו – 052-5070050 או לחלופין למלא את דף יצירת הקשר ונציג מטעמנו ייצור עימכם קשר בהקדם.

שאלות ותשובות בנושא מזונות ילדים

מזונות ילדים