קביעת סכום המזונות עבור שני ילדים במדינת ישראל, היא סוגיה אשר מעסיקה ובצדק, הורים רבים בתהליכי גירושין. יש גורמים שונים המשפיעים על חישוב מזונות ילדים. כדי לקבל מושג מוחשי, נסקור כמה מן השיקולים העיקריים המשפיעים על קציבת סכום המזונות עבור שני ילדים, ונדון באופן החישוב, כדי שתוכלו להבין טוב יותר את התהליך.
בבוא בית המשפט הנכבד לקבוע את שיעור מזונותיהם של שני קטינים, אין המדובר בחישוב אריתמטי גרידא של סכום קבוע לכל ילד, אלא בבחינה כוללת של צורכי הקטינים, גילם, רמת החיים שאליה הורגלו, יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, מכלול מקורות הכנסתם, זמני השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים וההוצאות שכל אחד מהם נושא בהן בפועל.
נקודת המוצא היא כי פסיקת מזונות נועדה להבטיח את צורכיהם האמיתיים והסבירים של הקטינים, תוך חלוקה ראויה של הנטל בין הוריהם ובהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של התא המשפחתי. לפיכך, אין מקום לקבוע את שיעור המזונות על יסוד נוסחה קשיחה ומנותקת מהמציאות הכלכלית של הצדדים.
ביחס לילדים שמלאו להם שש שנים, ההלכה המרכזית היא זו שנקבעה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית. בית המשפט העליון קבע כי בגילאי 6–15 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה, כאשר חלוקת החיוב ביניהם נעשית בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, בשים לב לחלוקת זמני השהות בפועל ולמכלול נסיבות המקרה. משמעות הדבר היא שאין לבחון אך את שכרו של אחד ההורים, אלא את התמונה הכלכלית המלאה ואת ההוצאות שכל אחד מהם מוציא במישרין בעת שהקטינים שוהים עמו.
גיל הילדים והשפעתו על חישוב המזונות
גיל הילדים הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בקביעת סכום המזונות. הדין בישראל מבחין בין ילדים מתחת לגיל 6 לבין ילדים מעל גיל 6, כאשר לכל קבוצת גיל יש כללים שונים לחישוב המזונות.
עבור ילדים מתחת לגיל 6
כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6 – החוק קובע כי האחריות העיקרית לתשלום המזונות מוטלת על האב. הפסיקה הינה על פי ההלכה הדתית ולפיה על האב לשאת במלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים + תשלום מדור, שהינו תלוי נסיבות למקום מגוריו של הילד. עם זאת, בשנים האחרונות יש שינוי במגמות של הפסיקה ובתי המשפט מתחשבים גם בהכנסות האם וגם בחלוקת זמני השהות בין ההורים. בהקשר של זמני השהות הרי שההתחשבנות ברכיב זה הינו לא רק במצב של זמני שהות שווים, אלא באופן כללי.
יצוין, כי על פי הפסיקה, הרי שיש להפחית את הוצאותיו של הילד מזונות ומדורו שהאב מוציא במישרין עבור הקטין.
כאשר מדובר בשני ילדים (או אף יותר), קיימת חשיבות מיוחדת לכך שאין לחשב את צורכיהם בדרך של הכפלת סכום המזונות שהיה נפסק עבור ילד יחיד. עיקרון זה הובהר כבר בפסק דינו של בית המשפט העליון "הלכת ורד".
בית המשפט העליון אימץ את הקביעה שלפיה הוצאותיה של משפחה אינן קטנות באופן יחסי וזהה בכל פעם שאחד מבני המשפחה מפסיק להיות זכאי למזונות. הטעם לכך ברור: חלק ניכר מהוצאות משק הבית הן הוצאות משותפות וקבועות, שאינן מוכפלות עם הצטרפותו של ילד נוסף ואינן נעלמות עם גריעתו.
כך, למשל, הוצאות מדור, אחזקת מדור, חשמל, מים, ארנונה, אינטרנט, מוצרי משק בית ולעיתים אף מזון והוצאות נוספות משמשות את שני הילדים במשותף. דירה הנדרשת למגורי שני ילדים אינה עולה בהכרח פי שניים מדירה המתאימה לילד אחד, וכך גם ביחס לחלק ניכר מהוצאות משק הבית.
הלכת ורד קובעת אפוא עיקרון מהותי של יתרון לגודל בתא המשפחתי: העלות השולית של ילד נוסף נמוכה, ככלל, מהעלות המלאה של הילד הראשון. משום כך, מקום שבו נטען כי צרכיו של כל קטין עומדים על סכום מסוים, אין לקבל באופן אוטומטי טענה שלפיה צורכיהם של שני קטינים הם בדיוק כפל אותו סכום. יש לבחון אילו הוצאות הן אישיות לכל קטין ואילו הוצאות משותפות לשניהם.
לפיכך, אין הצדקה לפסיקת מזונות לשני קטינים באמצעות הכפלה שרירותית של "תעריף" כלשהו לילד. פסיקת המזונות צריכה לשקף את ההוצאה המשפחתית האמיתית ובאופן שאינה מטילה על מי מההורים חיוב עודף שאינו משקף את ההוצאות בפועל.
עבור ילדים מעל גיל 6
לגבי ילדים מעל גיל 6, חלה מהפכה בפסיקה בשנת 2017. כיום, החישוב מתבסס על היחס בין הכנסות שני ההורים ועל חלוקת זמני השהות. זה אומר שבמקרים מסוימים, כאשר הכנסת האם גבוהה יותר והאב מקיים זמני שהות נרחבים, ייתכן אפילו מצב בו האם תשלם מזונות לאב.
לאחר בע"מ 919/15, קביעת המזונות מחייבת כיום הסתכלות כוללת על התא המשפחתי: תחילה יש לאמוד באופן ריאלי את צורכי שני הקטינים, תוך מניעת כפל בגין הוצאות משותפות; לאחר מכן יש לבחון את יחס ההכנסות והיכולות הכלכליות של ההורים; ולבסוף יש להביא בחשבון את זמני השהות ואת ההוצאות הישירות שבהן נושא כל הורה.
האזינו לפודקאסט בו עו"ד ערן עזרא מסביר על מזונות ילדים:
השפעת חלוקת זמני השהות על סכום המזונות
חלוקת זמני השהות בין ההורים היא גורם משמעותי נוסף בקביעת סכום המזונות. ככל שהאב מקיים זמני שהות נרחבים יותר עם הילדים, כך יש נטייה להפחית את סכום המזונות שעליו לשלם. הרציונל הוא שבזמן שהילדים שוהים עם האב, הוא נושא בהוצאותיהם באופן ישיר. כל מקרה נבחן לגופו בערכאה השיפוטית.
הכנסות ההורים והשפעתן על קביעת המזונות
הכנסות שני ההורים הן גורם מכריע נוסף בקביעת סכום המזונות. בתי המשפט מביאים בחשבון את היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים. במקרים בהם קיים פער משמעותי בהכנסות, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר עשוי לשאת בנתח גדול יותר של המזונות.
לדוגמה, אם האב מרוויח 15,000 ש"ח בחודש והאם מרוויחה 8,000 ש"ח בחודש, והם מקיימים חלוקת זמני שהות שווה עם הקטינים, ייתכן שהאב יידרש לשלם סכום גבוה יותר של מזונות, למרות חלוקת הזמן השווה.
עורך דין לענייני משפחה יכול לסייע בניתוח מעמיק של הכנסות ההורים והשפעתן על חישוב המזונות.
הוצאות חריגות ותוספות למזונות הבסיסיים
בנוסף למזונות הבסיסיים, ישנן הוצאות חריגות שבדרך כלל מתחלקות בין ההורים בנפרד. אלו כוללות הוצאות חינוך, הוצאות רפואיות חריגות, חוגים, וקייטנות. חשוב לזכור כי הוצאות אלו באות בנוסף לסכום המזונות הקבוע.
לדוגמה, גם לאחר שנקבע סכום המזונות עבור שני ילדים, הרי שמעבר למזונות ולמדור ההורים עדיין יצטרכו לחלוק ביניהם הוצאות נוספות כמו:
- שיעורים פרטיים לילדים
- טיפולי שיניים לילידים
- חוגים ופעילויות העשרה
- קייטנות בחופשות מהמסגרות
חשוב להגדיר מראש כיצד יתחלקו הוצאות אלו כדי למנוע סכסוכים עתידיים. עו"ד דיני משפחה יכול לסייע בניסוח הסכם מפורט שיכלול את כל ההיבטים הללו.
שינויים בסכום המזונות לאורך זמן
חשוב לזכור כי סכום המזונות אינו קבוע לנצח. ישנם מספר גורמים שעשויים להוביל לשינוי בסכום המזונות לאורך השנים:
- שינוי בגיל הילדים: כאשר הילדים עוברים את גיל 6, יש מקום לבחון מחדש את סכום המזונות בהתאם לכללים החדשיםוכל מקרה לנסיבותיו.
- שינויים במצב הכלכלי של ההורים: אם חל שינוי נסיבות מהותי –למשל – בהכנסות של אחד ההורים (לטובה או לרעה), ניתן לפנות לבית המשפט בעתירה מתאימה לשינוי סכום המזונות.
- שינויים בהסדרי השהות: אם חל שינוי בחלוקת זמני השהות בין ההורים, הרי שזה מהווה שינוי נסיבות מהותי ויש מקום לבחון מחדש את סכום המזונות.
- צרכים מיוחדים של הילדים: אם מתגלים צרכים מיוחדים אצל אחד הילדים (למשל, צורך בטיפולים רפואיים או פסיכולוגיים), יתכן שיהיה צורך לעשות התאמה בסכום המזונות.
צפו בעו"ד ערן עזרא מתראיין אצל גדי סוקניק בנושא מזונות ילדים בגירושין:
חשיבות הגישור בקביעת מזונות ילדים
במקרים רבים, הורים מוצאים שהליך גישור יעיל יותר מהתדיינות משפטית בקביעת סכום המזונות. עורך דין לענייני גישור יכול לסייע בתהליך זה, שמאפשר להורים להגיע להסכמות מתוך הבנה הדדית ושיתוף פעולה.
יתרונות הגישור בנושא מזונות ילדים כוללים:
- גמישות בקביעת הסדרים המותאמים לצרכים הייחודיים של המשפחה
- אפשרות ליצור מנגנונים לעדכון סכום המזונות בעתיד
- הפחתת העוינות בין ההורים, מה שמועיל לילדים בטווח הארוך
- חיסכון בזמן ובעלויות משפטיות
- דוגמה מעשית לחישוב מזונות עבור שני ילדים
כמפורט לעיל, לסכום המזונות יתווספו מחצית מההוצאות החריגות כגון חינוך ובריאות. כל מקרה נבחן לגופו בבית המשפט או במסגרת הסכם גירושין.
לסיכום
קביעת סכום המזונות עבור שני ילדים היא משימה מורכבת המושפעת ממגוון גורמים. בעוד שהמגמה בשנים האחרונות היא לשאוף לשוויוניות בין ההורים, עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בין מקרים שונים. חשוב להיוועץ באיש מקצוע בתחום המשפחה כדי להבטיח שהסדר המזונות יהיה הוגן ויענה על צרכי הילדים ויכולות ההורים באופן המיטבי.
כמה מזונות משלמים על 2 ילדים