
איך לנהל סכסוכים משפחתיים בצורה מקצועית
סכסוכים משפחתיים בישראל מתנהלים תחת סמכותם הייחודית של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. ההליכים כפופים לסדרי דין אזרחיים ולחוקים ספציפיים המסדירים מעמד אישי
בית המשפט לענייני משפחה נהוגים סדרי דין מיוחדים.
על עורכי הדין המופיעים בבתי המשפט לענייני משפחה להיות מומחים בנושאים הקשורים לדין העברי בכלל ולבית דין רבני בפרט.
הפסיקה דנה רבות במאבקים של מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני ובין בית המשפט לענייני משפחה.
מומלץ לפנות בנושאים הללו לעורכי דין המומחים לענייני משפחה, שכן בפסיקה קיימים מבחנים מנחים לעניין מרוץ הסמכויות.
עו"ד לגירושין המגיש כתבי טענות לבית המשפט לענייני משפחה / לבית הדין הרבני, חייב ליתן דגש למבחני הפסיקה, לכללים המנחים ולנסיבות הרלוונטיות לכל מקרה.
האתר מכיל מידע מקיף על הטלפונים של בית המשפט לענייני משפחה.
האתר מכיל את רשימת האגרות בבית המשפט לענייני משפחה ואת רשימת הפקסים של כל בתי המשפט לענייני משפחה בארץ.
ודאי תרצו לקרוא את הכתבה על:
בית משפט לענייני משפחה דן בנושאים שקשורים לסכסוכים משפחתיים, כך לדוגמא: מזונות ילדים, משמורת, הסדרי ראייה, מזונות אישה, עניינים רכושיים, ירושה, צוואה ועוד. נושאי נישואין וגירושין, לרבות בקשות לשלום בית, נמצאים בסמכותו הייחודית של בית משפט לענייני משפחה. בנושאים כגון: מזונות אישה, משמורת וענייני רכוש, קיימת סמכות מקבילה לבית דין רבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
בן זוג המעוניין בסעד, מגיש לבימ"ש לענייני משפחה כתב תביעה או בקשה, לפי הנסיבות, ומפרט בהן את עובדות המקרה, נסיבותיו והסעדים שהוא מבקש. זכרו: "מסמכים חשובים", יסייעו לכם ולבימ"ש להכריע בסוגיות שלפניו.
במקרים של "כסף שחור", רצוי לאסוף ראיות שיעידו על גובה ההכנסה, לדוגמא: הפקדות שונות לחשבונות הבנק, "הקלטות" טובות בנוגע לגובה ההכנסה וכדומה.
בכתב תביעה במזונות אשר מוגש לבית משפט לענייני משפחה, יש להגיש כתב של הגנה תוך 15 יום. בכתבי תביעה רכושיים ומשמורת ילדים אשר מוגשים לבימ"ש לענייני משפחה, יש להגיש את כתב הגנה תוך שלושים יום. במידה ולא מוגשים כתבי ההגנה כלל, יבקש, בדרך כלל, בן הזוג שהגיש כתב תביעה פ"ד בהיעדר הגנה, שמסתמך על כתבי תביעה בלבד.
ההליכים בבימ"ש לענייני משפחה מתקיימים עפ"י מועדים וכללי הראיות, לכן מומלץ להיוועץ בטרם עת עם עו"ד העוסק בתחום. לעיתים, אין די בכתבי תביעה ויש גם צורך לבקש בנוסף סעדים זמניים, וזאת ע"מ להבטיח את הסעדים המבוקשים, כגון: צווי עיקול, צווי מניעה, צווי עיכוב יציאה מן הארץ וכו'.
יש להגיש הבקשות לסעדים זמניים במועדם, אחרת, הסעד שנקבל מבימ"ש יהיה חסר אפקטיביות. לדוגמא: בן זוג שמעלים כספים מחשבונות הבנק, לעיתים, מרוקן מתוכן זכייה כלשהיא בסעד כספי בהליך משפטי.
ככל הנראה, יעניין אתכם המידע הרלוונטי לבית הדין הרבני:
לאחר הגשת כתבי תביעה, הסעדים הזמניים וכתבי הגנה, נערכים דיונים בפני בית משפט לענייני משפחה, שבודקים מחלוקות עיקריות בין הצדדים והאם קיימת אפשרות להגיע להסכם. על פי רוב, צדדים מופנים לנהל מו"מ ע"מ לנסות להגיע לפתרון המחלוקת או לנסות לפחות לצמצמה.
במקרה שהצדדים לא הגיעו לפתרון המחלוקות, עובר הדיון לשלב של הוכחות. בישיבות ההוכחות נחקרים עדים, לרבות בעלי דין ע"י עורכי דין. לקראת ישיבת הוכחות מגיש כל צד תצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם העדים מצידו.
בסיומו של הליך הוכחות, קובע בית משפט לענייני משפחה את המועד להגשת הסיכומים.
מטרת סיכומים: היא להציג את עמדתך הכוללת. הסיכומים כוללים את הליכי ההוכחות, פרוטוקולים ומסמכים התומכים בעמדותיך. בסיומו של ההליך המשפטי, ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה.
נפתח ונציין כי לא "מתגרשים" בבימ"ש לענייני משפחה – וכאשר אומרים בסלנג "להתגרש" בבית המשפט – הכוונה היא בדרך כלל לניהול הליכים משפטיים של פירוק שיתוף ותיקים נוספים שקשורים להליך הגירושין.
להלן דוגמאות להבדלים בין גירושין בבית דין רבני לבית משפט לענייני משפחה במדינת ישראל:
| נושא | בית דין רבני | בית משפט לענייני משפחה |
| בסיס משפטי | דין תורה וההלכה היהודית | חוקי מדינת ישראל ודיני המשפחה האזרחיים |
| סמכות | זוגות יהודים שנישאו כדת וכדין | כל זוגות נשואים בישראל, ללא קשר לדת או לאום |
| נושאים | גירושין, מזונות אישה, החזקת ילדים, חלוקת רכוש, כתובה | גירושין, מזונות אישה + מזונות ילדים, החזקת ילדים, חלוקת רכוש, אלימות במשפחה, אפוטרופסות, ועוד |
| תהליך | דיון בפני דיינים רבניים, נטילת עדויות, ניסיונות גישור, מתן פסק דין | דיון בפני שופט, נטילת עדויות, הגשת ראיות, טיעונים משפטיים, מתן פסק דין |
| מתן גט | בית הדין הרבני הוא הגוף היחיד המוסמך לתת גט, שהוא צעד חיוני להשלמת הליך הגירושין עבור זוגות יהודים | בית המשפט אינו מוסמך לתת גט, ולכן זוגות יהודים שמתגרשים בבית המשפט יהיו מחויבים לפנות בהמשך לבית הדין הרבני לצורך קבלת גט |
| ערעור | ניתן לערער על פסק דין של בית הדין הרבני בבית הדין הרבני הגדול | ניתן לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בבית המשפט המחוזי |
| משך ההליך | תלוי בכל מקרה ומקרה ובמורכבות הנושאים | תלוי בכל מקרה ומקרה ובמורכבויות הנושאים |
| עלויות | תלוי בסוג התביעה | תלוי בסוג התביעה |
| ייצוג משפטי | טוען רבני או עו"ד לענייני משפחה | עו"ד לענייני משפחה |
חשוב לציין: אמנם טבלה זו מציגה דוגמאות להבדלים בין גירושין בבית דין רבני לבית משפט לענייני משפחה בישראל. אולם ייתכנו הבדלים נוספים ונסיבות ספציפיות שעשויות להשפיע על הבחירה בין הערכאות השונות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני משפחה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית.
לקבלת ייעוץ משפטי מיידי מעורך דין המתמחה בענייני משפחה התקשרו לנייד 052-5070050 או מלאו את הפרטים בדף "יצירת קשר" ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.
בית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בנושאים הקשורים לסכסוכים במשפחה, כגון מזונות ילדים ואישה, משמורת, הסדרי ראייה, עניינים רכושיים, ירושה וצוואה. לבית הדין הרבני קיימת סמכות ייחודית בנושאי נישואין וגירושין, לרבות בקשות לשלום בית. עם זאת, בנושאים מסוימים כמו מזונות אישה, החזקת קטינים (משמורת) וענייני רכוש, יש סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני.
בן זוג המעוניין בסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה כתב תביעה או בקשה, בהתאם לנסיבות. בכתב התביעה יש לפרט את עובדות המקרה, נסיבותיו והסעדים המבוקשים. חשוב לצרף מסמכים רלוונטיים שיסייעו לבית המשפט להכריע בסוגיות הנדונות. לאחר הגשת כתב התביעה, על הצד השני להגיש כתב הגנה תוך פרק זמן הקבוע בחוק. אם לא מוגש כתב הגנה, ניתן לבקש פסק דין בהיעדר הגנה. ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה מתקיימים על פי מועדים וכללי הראיות, ולעיתים יש צורך בנקיטת סעדים זמניים להבטחת הסעדים המבוקשים.
במקרה שהצדדים לא מצליחים להגיע לפתרון מוסכם במהלך הדיונים, עובר התיק לשלב של הוכחות. בשלב זה נחקרים עדים, כולל בעלי הדין, על ידי עורכי הדין. לקראת ישיבות ההוכחות, כל צד מגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם העדים שלו. בסיום שלב ההוכחות, בית המשפט קובע מועד להגשת סיכומים בכתב, שמטרתם להציג את עמדתו הכוללת של כל צד, תוך התייחסות להליכי ההוכחות, פרוטוקולים ומסמכים התומכים בטענותיו. לבסוף, בית המשפט מכריע בסכסוך ונותן את פסק הדין.
הגשת בקשות לסעדים זמניים היא חשובה ולעיתים הכרחית על מנת להבטיח את האפקטיביות של הסעדים שיינתנו בסופו של ההליך המשפטי. סעדים זמניים יכולים לכלול צווי עיקול, צווי מניעה, צווי עיכוב יציאה מהארץ ועוד. חשוב להגיש את הבקשות לסעדים זמניים במועד, שכן הימנעות מכך עלולה לרוקן מתוכן את הזכייה בסעד בתום ההליך. לדוגמה, אם בן זוג מעלים כספים מחשבונות הבנק במהלך ההליך המשפטי, סעד כספי שיינתן בסופו של דבר עלול להיות חסר משמעות מעשית. לפיכך, נדרשת ערנות ונקיטת צעדים מתאימים בזמן על מנת להבטיח את האינטרסים של בעלי הדין.
בית משפט לענייני משפחה

סכסוכים משפחתיים בישראל מתנהלים תחת סמכותם הייחודית של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. ההליכים כפופים לסדרי דין אזרחיים ולחוקים ספציפיים המסדירים מעמד אישי

תביעות נזיקין בתוך המשפחה מאפשרות לאחד מבני הזוג לדרוש פיצוי כספי כנגד קרובי משפחה, לרבות בין בני זוג. בהקשר של גירושין, כלי משפטי זה משמש

חוק יישוב סכסוך משפחה נועד לא רק להפחית עומס מבתי המשפט, אלא גם להפחית חיכוכים מדממים בין בני זוג, על ידי מניעת סכסוכים משפטיים מיותרים.

אם אתם בזוגיות בה כל אחד מכם משתייך לדת שונה, או שאחד מכם (או שניכם) מוגדר כחסר דת, הדרך היחידה שלכם להיפרד באופן רשמי בישראל

הליך התרת נישואין הוא המסלול המשפטי המיועד לזוגות שנישאו מחוץ למסגרת הרבנות, לרוב בנישואין אזרחיים בחו"ל, ואשר אינם יכולים להתגרש דרכה. הדבר רלוונטי במיוחד לזוגות

כאשר אתם פונים לבית המשפט למשפחה בבקשה להתרת נישואין, אתם פותחים בהליך משפטי סדור. חלק בלתי נפרד מהגשת הבקשה הוא צירוף מסמך המכונה "טופס 16".

כאשר קשר זוגי מגיע לסיומו, השאיפה המשותפת היא לרוב לסיים את הפרק הזה באופן מכובד, יעיל ומתוך הבנה הדדית. כאשר אתם מגיעים לתהליך התרת נישואין

במדינת ישראל, כאשר בני הזוג משתייכים לדתות שונות או כאשר לפחות אחד מהם מוגדר כחסר דת, הדרך החוקית לסיים את הנישואין היא באמצעות בקשה להתרת

במדינת ישראל, גישור בית משפט לענייני משפחה הוא הליך קדם משפטי מחייב משנת 2016, המציע דרך אלטרנטיבית ליישוב מחלוקות משפחתיות וזוגיות מחוץ לכותלי בית המשפט.
באילו נושאים בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לטפל ובאילו לא? להלן ריכוז הנושאים שבתי המשפט לענייני משפחה בישראל מוסמכים לדון בהם: קטגוריה נושאים פירוט והערות
פניות במייל: [email protected]
פניות במשרד: 03-6442224
פניות לנייד: 052-5070050