אלימות במשפחה

הליכי גירושין רבים, מלווים במישור הפלילי. לעיתים, ההליך לא מסתיים בבי"ד רבני או בבימ"ש לענייני משפחה, אלא גולש ויורד לפסים פליליים.
ההליך פלילי שנלווה להליך הגירושין, נובע בחלקו ממקרים של אלימות, אולם במקרים מסוימים, למרבה הצער, נובע הוא מהניסיון ליצור את היתרון הרכושי.
חשוב מאוד לשמור על עצמכם בהליך, ולנהוג בדרך חכמה, זהירה היכולה לסייע לכם ולא לסבך אתכם.
רצוי ואף מומלץ להצטייד במכשיר הקלטה, וזאת על מנת למנוע מצבים של תלונות שווא/יצירת פרובוקציות מבחינת צד שמעוניין ליצור יתרון יחסי כטקטיקות בהליכי גירושין.
תלונות שווא, הן מעשה לא חכם, בלשון המעטה ואף עלול להוביל אתכם להפסיד בהליך. כחלק מהליכי גירושין, מוטלים על האב דמי מזונות. ההשלכות של תלונות השווא במשטרה, משמען  פגיעה קשה בפרנסה של האב, ובעיקר, ברישום הפלילי ובסיכוי לקבלת מקום עבודה או לעסוק במקצועות מסויימים.
חרף זאת, לית מאן דפליג, כי ייעודה של אלימות ממשית היא להגיע לתחנת משטרה, חרף הקשיים והפגיעה הצפויה בפרנסה.
מומלץ שלא להגיע לחקירה פלילית בטרם היוועצות עם עורך דין פלילי. הסיבות: ראשית, על מנת שהנחקר יידע את זכויותיו, שנית, על מנת שיקבל יעוץ הולם לחשדות המופנים כלפיו.
אלימות במשפחה היא בין היתר: אלימות מילולית, אלימות פיזית, התעללות נפשית, מינית, כלכלית וכדומה.
אין להקל ראש בהליך הפלילי, כחלק מהליך גירושין. ההליך עשוי לשנות משמעותית את יחסי הכוחות בין הצדדים ולהציב אחד מהם, מאחורי סורג ובריח, בלי יכולת ראויה לעמוד על זכויותיו.
ראוי שעורך הדין המטפל בתיק, יהיה בקיא בדיני גירושין ובדיני פלילים כאחד, על מנת שהליך אחד לא יפגע בסיכויו של האחר.
תלונה פלילית בתא משפחתי, מציבה בפני משטרה שאינה פשוטה ושהשלכותיה רבות ומורכבות. הרשות החוקרת לא תמיד מצוידת באנשים ובכלים המתאימים להגיע לחקר האמת, דבר הגורם לפגיעה קשה במאזן הכוחות בהליך הגירושין.
חשוב לזכור, מרגע שמוגשת תלונה במשטרה, התיק עובר לאחריות המשטרה. לרוב, בקשה לביטול תלונה לא מתקבלת.
במקרים מסוימים, ניתן לבטל את התלונה, אם הגורם הקובע בדבר סבור, שמדובר באירוע חריג ואשר אינו מאפיין את אורח החיים של הצדדים. יחד עם זאת, תיק מסוג זה, אשר הוגשה בו תלונה והוגשה בקשה לסגירתו, יכול להיסגר אך מחוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין), קרי, עילת הסגירה מהווה רישום פלילי לגורם שנגדו נסגר התיק!
צד אשר פונה למשטרה, לאחר שהוא הגיש תלונה, ויבקש לבטל אותה, משום שמדובר ב"תלונת שווא", חשוף לכך, ש המשטרה תפתח נגדו תיק פלילי כ"מתלונן שווא".
אלימות בתוך המשפחה משפיעה גם על הילדים, גם אם לא תמיד הדבר גלוי לנו. מחקרים רבים בארץ ובעולם מוכיחים, כי חשיפת הילדים לאירועים מסוג אלימות במשפחה, יוצרת עבורם סבל, מתחים נפשיים, קשיים בהסתגלות, בעיות של קשב, ריכוז, ונזקים, שיהיה קשה מאוד לרפא בעתיד, אם בכלל.
בן זוג שחושש לפנות לערכאות, בשל פחד מהקצנת יחסו של בן הזוג האחר, ראוי שיפנה לאיש מקצוע שידריך אותו בנושא.
בפני נפגעי אלימות במשפחה, עומדות אפשרויות רבות, בין היתר, אפשר לפנות למשטרה, להגיש תלונה, והמשטרה מוסמכת לשחרר בערובה חשוד במעשה אלימות, ובלבד שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט במועד שיידרש.
קצין שהוא ממונה, רשאי, בהסכמתו של חשוד, להתנות את השיחרור בערובה.
במקרה שבו החליט קצין על שיחרורו של חשוד בערובה, אולם החשוד אינו מסכים לגובה הערובה או לתנאים נלווים, הוא ייעצר החשוד ויובא, בהקדם אפשרי, ולא יאוחר מ – עשרים וארבע שעות, בפני שופט.
דרך נוספת, להשגת מדור שקט, היא להגיש בקשה לצו הרחקה בבית משפט לענייני משפחה, במסגרת תביעת המזונות.
בימ"ש לענייני משפחה, מוסמך להוציא צו מניעה כנגד הבעל, האוסר עליו להיכנס לדירת מגורים או להתקרב לאישתו. אין הכרח, כי המדובר באלימות פיזית, אלא יכולה להיות גם אלימות נפשית או התעללות נפשית על דרך של קללות, גידופים, חירופים וכדומה.
החוק למניעת אלימות במשפחה, מאפשר לבן הזוג שספג את האלימות מבן משפחה, להוציא צו הגנה באופן מהיר, אשר אוסר על הצד הפוגע, להיכנס לדירת מגורים, אוסר להטריד את המתלונן, לשאת בכלי נשק וכדומה.
צו הגנה יכול להינתן במעמדו של צד אחד, ובמקרים מתאימים, אינו תלוי בתביעת מזונות, אלא נובע ממעשה אלימות אשר בוצע בסמוך להגשת הבקשה או על רקע של חשש ממשי לאלימות.
בימ"ש יכול לדרוש מצד אלים, ערבות לקיום צו, ולדרוש בתמורה שהוא ישמור על התנהגות טובה למשך תקופה מסוימת, יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המדובר בצעד מאוד קיצוני המרחיק צד אחד מביתו ומותירו ללא כל קורת גג. בימ"ש לא יוציא בנקל צו הגנה, אלא יבחן תחילה את האלטרנטיבה הקיימת בחוק ומכורח המציאות בטרם ינקוט צעד זה.