הליכי גירושין רבים, מלווים במישור הפלילי. לעיתים, ההליך לא מסתיים בבי"ד רבני או בבימ"ש לענייני משפחה, אלא גולש ויורד לפסים פליליים. ההליך פלילי שנלווה להליך הגירושין, נובע בחלקו ממקרים של אלימות, אולם במקרים מסוימים, למרבה הצער, נובע הוא מהניסיון ליצור את היתרון הרכושי.
חשוב מאוד לשמור על עצמכם בהליך, ולנהוג בדרך חכמה, זהירה היכולה לסייע לכם ולא לסבך אתכם. רצוי ואף מומלץ להצטייד במכשיר הקלטה, וזאת על מנת למנוע מצבים של תלונות שווא/יצירת פרובוקציות מבחינת צד שמעוניין ליצור יתרון יחסי כטקטיקות בהליכי גירושין.
תלונת שווא
תלונות שווא, הן מעשה לא חכם, בלשון המעטה ואף עלול להוביל אתכם להפסיד בהליך. כחלק מהליכי גירושין, מוטלים על האב דמי מזונות. ההשלכות של תלונות השווא במשטרה, משמען פגיעה קשה בפרנסה של האב, ובעיקר, ברישום הפלילי ובסיכוי לקבלת מקום עבודה או לעסוק במקצועות מסוימים.
חרף זאת, לית מאן דפליג, כי ייעודה של אלימות ממשית היא להגיע לתחנת משטרה, חרף הקשיים והפגיעה הצפויה בפרנסה. מומלץ שלא להגיע לחקירה פלילית בטרם היוועצות עם עורך דין פלילי. הסיבות: ראשית, על מנת שהנחקר יידע את זכויותיו, שנית, על מנת שיקבל יעוץ הולם לחשדות המופנים כלפיו.
סוגי אלימות במשפחה
אלימות במשפחה היא בין היתר: אלימות מילולית, אלימות פיזית, התעללות נפשית, מינית, כלכלית וכדומה. אין להקל ראש בהליך הפלילי, כחלק מהליך גירושין. ההליך עשוי לשנות משמעותית את יחסי הכוחות בין הצדדים ולהציב אחד מהם, מאחורי סורג ובריח, בלי יכולת ראויה לעמוד על זכויותיו.
ראוי שעורך הדין המטפל בתיק, יהיה בקיא בדיני גירושין ובדיני פלילים כאחד, על מנת שהליך אחד לא יפגע בסיכויו של האחר. תלונה פלילית בתא משפחתי, מציבה בפני משטרה שאינה פשוטה ושהשלכותיה רבות ומורכבות. הרשות החוקרת לא תמיד מצוידת באנשים ובכלים המתאימים להגיע לחקר האמת, דבר הגורם לפגיעה קשה במאזן הכוחות בהליך הגירושין.
הגשת תלונה
חשוב לזכור, מרגע שמוגשת תלונה במשטרה, התיק עובר לאחריות המשטרה. לרוב, בקשה לביטול תלונה לא מתקבלת. במקרים מסוימים, ניתן לבטל את התלונה, אם הגורם הקובע בדבר סבור, שמדובר באירוע חריג ואשר אינו מאפיין את אורח החיים של הצדדים.
יחד עם זאת, תיק מסוג זה, אשר הוגשה בו תלונה והוגשה בקשה לסגירתו, יכול להיסגר אך מחוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין), קרי, עילת הסגירה מהווה רישום פלילי לגורם שנגדו נסגר התיק! צד אשר פונה למשטרה, לאחר שהוא הגיש תלונה, ויבקש לבטל אותה, משום שמדובר ב"תלונת שווא", חשוף לכך, ש המשטרה תפתח נגדו תיק פלילי כ"מתלונן שווא".
בפני נפגעי אלימות במשפחה, עומדות אפשרויות רבות, בין היתר, אפשר לפנות למשטרה, להגיש תלונה, והמשטרה מוסמכת לשחרר בערובה חשוד במעשה אלימות, ובלבד שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט במועד שיידרש.
קצין שהוא ממונה, רשאי, בהסכמתו של חשוד, להתנות את השיחרור בערובה.
במקרה שבו החליט קצין על שיחרורו של חשוד בערובה, אולם החשוד אינו מסכים לגובה הערובה או לתנאים נלווים, הוא ייעצר החשוד ויובא, בהקדם אפשרי, ולא יאוחר מ – עשרים וארבע שעות, בפני שופט. דרך נוספת, להשגת מדור שקט, היא להגיש בקשה לצו הרחקה בבית משפט לענייני משפחה, במסגרת תביעת המזונות.
השפעה על ילדים
- אלימות בתוך המשפחה משפיעה גם על הילדים, גם אם לא תמיד הדבר גלוי לנו. מחקרים רבים בארץ ובעולם מוכיחים, כי חשיפת הילדים לאירועים מסוג אלימות במשפחה, יוצרת עבורם סבל, מתחים נפשיים, קשיים בהסתגלות, בעיות של קשב, ריכוז, ונזקים, שיהיה קשה מאוד לרפא בעתיד, אם בכלל. בן זוג שחושש לפנות לערכאות, בשל פחד מהקצנת יחסו של בן הזוג האחר, ראוי שיפנה לאיש מקצוע שידריך אותו בנושא.
בית המשפט
בימ"ש לענייני משפחה, מוסמך להוציא צו מניעה כנגד הבעל, האוסר עליו להיכנס לדירת מגורים או להתקרב לאישתו ולילדיו. אין הכרח, כי המדובר באלימות פיזית, אלא יכולה להיות גם אלימות נפשית או התעללות נפשית על דרך של קללות, גידופים, חירופים וכדומה.
החוק למניעת אלימות במשפחה, מאפשר לבן הזוג שספג את האלימות מבן משפחה, להוציא צו הגנה באופן מהיר, אשר אוסר על הצד הפוגע, להיכנס לדירת מגורים, אוסר להטריד את המתלונן, לשאת בכלי נשק וכדומה. צו הגנה יכול להינתן במעמדו של צד אחד, ובמקרים מתאימים, אינו תלוי בתביעת מזונות, אלא נובע ממעשה אלימות אשר בוצע בסמוך להגשת הבקשה או על רקע של חשש ממשי לאלימות.
בימ"ש יכול לדרוש מצד אלים, ערבות לקיום צו, ולדרוש בתמורה שהוא ישמור על התנהגות טובה למשך תקופה מסוימת, יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המדובר בצעד מאוד קיצוני המרחיק צד אחד מביתו ומותירו ללא כל קורת גג. בימ"ש לא יוציא בנקל צו הגנה, אלא יבחן תחילה את האלטרנטיבה הקיימת בחוק ומכורח המציאות בטרם ינקוט צעד זה.
על הסעדים שמציע החוק למניעת אלימות במשפחה בישראל
להלן עיקרי הסעדים לנפגעי אלימות במשפחה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 1991:
סעד | תיאור |
צו הגנה | צו שיפוטי המגביל את התנהלותו של הפוגע כלפי הנפגע, ויכול לכלול מגוון הוראות, כגון:
● איסור כניסה לבית הנפגע או למקומות אחרים ● איסור הטרדה ● איסור פגיעה ברכוש ● חיוב הפוגע לעבור טיפול ● הרחקת ילדים מידי הפוגע ● ועוד |
צו למניעת הטרדה מאיימת | צו שיפוטי האוסר על הפוגע להטריד את הנפגע בדרכים שונות, כגון:
● איסור יצירת קשר ● איסור מעקב ● איסור שליחת הודעות מאיימות |
צו הרחקה | אישה המתמודדת עם אלימות במשפחה או התעללות חלילה, רשאית לבקש מבית המשפט שיחייב את בן זוגה לצאת מדירת המגורים המשותפת, או לחילופין – לבקש מבית המשפט שיסופק לה ולילדיה פתרון מגורים חלופי מתוקף זכאותה למדור שקט ושליו. |
צו פינוי | צו שיפוטי המורה על פינוי הפוגע מהבית המשותף, במקרים חמורים של אלימות. |
הוצאת צו למניעת יציאה מהארץ | צו שיפוטי המונע מהפוגע לצאת מהארץ, כדי למנוע ממנו לברוח מהדין או לפגוע בנפגע בחו"ל. |
הגשת תביעה אזרחית | הנפגע רשאי להגיש תביעה אזרחית נגד הפוגע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהאלימות, ולתבוע פיצויים. |
הגשת תלונה פלילית | הנפגע רשאי להגיש תלונה פלילית נגד הפוגע בגין עבירות אלימות, כגון תקיפה, איומים או רצח. |
חשוב לציין שרשימת הסעדים המוצגת בטבלה זו אינה ממצה, ובית המשפט רשאי להורות על סעדים נוספים בהתאם לנסיבות כל מקרה.