נושא אלימות במשפחה מהווה אחד הנושאים הרגישים ביותר.
האתר מעניק מידע מפורט על אלימות במשפחה.
האתר כולל, בין היתר, את התנאים לקבלת צו הגנה ולמניעת הטרדה מאיימת.
האם פונים לבית משפט או למשטרה? צו הגנה או צו הרחקה?
האתר מפרט את כל הדרכים לפעולות במצבים של אלימות במשפחה.
הליכי גירושין רבים, מלווים במישור הפלילי. לעיתים, ההליך לא מסתיים בבי"ד רבני או בבימ"ש לענייני משפחה, אלא גולש ויורד לפסים פליליים. ההליך פלילי שנלווה להליך הגירושין, נובע בחלקו ממקרים של אלימות, אולם במקרים מסוימים, למרבה הצער, נובע הוא מהניסיון ליצור את היתרון הרכושי.
חשוב מאוד לשמור על עצמכם בהליך, ולנהוג בדרך חכמה, זהירה היכולה לסייע לכם ולא לסבך אתכם. רצוי ואף מומלץ להצטייד במכשיר הקלטה, וזאת על מנת למנוע מצבים של תלונות שווא/יצירת פרובוקציות מבחינת צד שמעוניין ליצור יתרון יחסי כטקטיקות בהליכי גירושין.
תלונות שווא, הן מעשה לא חכם, בלשון המעטה ואף עלול להוביל אתכם להפסיד בהליך. כחלק מהליכי גירושין, מוטלים על האב דמי מזונות. ההשלכות של תלונות השווא במשטרה, משמען פגיעה קשה בפרנסה של האב, ובעיקר, ברישום הפלילי ובסיכוי לקבלת מקום עבודה או לעסוק במקצועות מסוימים.
חרף זאת, לית מאן דפליג, כי ייעודה של אלימות ממשית היא להגיע לתחנת משטרה, חרף הקשיים והפגיעה הצפויה בפרנסה. מומלץ שלא להגיע לחקירה פלילית בטרם היוועצות עם עורך דין פלילי. הסיבות: ראשית, על מנת שהנחקר יידע את זכויותיו, שנית, על מנת שיקבל יעוץ הולם לחשדות המופנים כלפיו.
אלימות במשפחה היא בין היתר: אלימות מילולית, אלימות פיזית, התעללות נפשית, מינית, כלכלית וכדומה. אין להקל ראש בהליך הפלילי, כחלק מהליך גירושין. ההליך עשוי לשנות משמעותית את יחסי הכוחות בין הצדדים ולהציב אחד מהם, מאחורי סורג ובריח, בלי יכולת ראויה לעמוד על זכויותיו.
ראוי שעורך הדין המטפל בתיק, יהיה בקיא בדיני גירושין ובדיני פלילים כאחד, על מנת שהליך אחד לא יפגע בסיכויו של האחר. תלונה פלילית בתא משפחתי, מציבה בפני משטרה שאינה פשוטה ושהשלכותיה רבות ומורכבות. הרשות החוקרת לא תמיד מצוידת באנשים ובכלים המתאימים להגיע לחקר האמת, דבר הגורם לפגיעה קשה במאזן הכוחות בהליך הגירושין.
חשוב לזכור, מרגע שמוגשת תלונה במשטרה, התיק עובר לאחריות המשטרה. לרוב, בקשה לביטול תלונה לא מתקבלת. במקרים מסוימים, ניתן לבטל את התלונה, אם הגורם הקובע בדבר סבור, שמדובר באירוע חריג ואשר אינו מאפיין את אורח החיים של הצדדים.
יחד עם זאת, תיק מסוג זה, אשר הוגשה בו תלונה והוגשה בקשה לסגירתו, יכול להיסגר אך מחוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין), קרי, עילת הסגירה מהווה רישום פלילי לגורם שנגדו נסגר התיק! צד אשר פונה למשטרה, לאחר שהוא הגיש תלונה, ויבקש לבטל אותה, משום שמדובר ב"תלונת שווא", חשוף לכך, ש המשטרה תפתח נגדו תיק פלילי כ"מתלונן שווא".
בפני נפגעי אלימות במשפחה, עומדות אפשרויות רבות, בין היתר, אפשר לפנות למשטרה, להגיש תלונה, והמשטרה מוסמכת לשחרר בערובה חשוד במעשה אלימות, ובלבד שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט במועד שיידרש.
קצין שהוא ממונה, רשאי, בהסכמתו של חשוד, להתנות את השיחרור בערובה.
במקרה שבו החליט קצין על שיחרורו של חשוד בערובה, אולם החשוד אינו מסכים לגובה הערובה או לתנאים נלווים, הוא ייעצר החשוד ויובא, בהקדם אפשרי, ולא יאוחר מ – עשרים וארבע שעות, בפני שופט. דרך נוספת, להשגת מדור שקט, היא להגיש בקשה לצו הרחקה בבית משפט לענייני משפחה, במסגרת תביעת המזונות.
בימ"ש לענייני משפחה, מוסמך להוציא צו מניעה כנגד הבעל, האוסר עליו להיכנס לדירת מגורים או להתקרב לאישתו ולילדיו. אין הכרח, כי המדובר באלימות פיזית, אלא יכולה להיות גם אלימות נפשית או התעללות נפשית על דרך של קללות, גידופים, חירופים וכדומה.
החוק למניעת אלימות במשפחה, מאפשר לבן הזוג שספג את האלימות מבן משפחה, להוציא צו הגנה באופן מהיר, אשר אוסר על הצד הפוגע, להיכנס לדירת מגורים, אוסר להטריד את המתלונן, לשאת בכלי נשק וכדומה. צו הגנה יכול להינתן במעמדו של צד אחד, ובמקרים מתאימים, אינו תלוי בתביעת מזונות, אלא נובע ממעשה אלימות אשר בוצע בסמוך להגשת הבקשה או על רקע של חשש ממשי לאלימות.
בימ"ש יכול לדרוש מצד אלים, ערבות לקיום צו, ולדרוש בתמורה שהוא ישמור על התנהגות טובה למשך תקופה מסוימת, יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המדובר בצעד מאוד קיצוני המרחיק צד אחד מביתו ומותירו ללא כל קורת גג. בימ"ש לא יוציא בנקל צו הגנה, אלא יבחן תחילה את האלטרנטיבה הקיימת בחוק ומכורח המציאות בטרם ינקוט צעד זה.
להלן עיקרי הסעדים לנפגעי אלימות במשפחה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 1991:
| סעד | תיאור |
| צו הגנה | צו שיפוטי המגביל את התנהלותו של הפוגע כלפי הנפגע, ויכול לכלול מגוון הוראות, כגון:
● איסור כניסה לבית הנפגע או למקומות אחרים ● איסור הטרדה ● איסור פגיעה ברכוש ● חיוב הפוגע לעבור טיפול ● הרחקת ילדים מידי הפוגע ● ועוד |
| צו למניעת הטרדה מאיימת | צו שיפוטי האוסר על הפוגע להטריד את הנפגע בדרכים שונות, כגון:
● איסור יצירת קשר ● איסור מעקב ● איסור שליחת הודעות מאיימות |
| צו הרחקה | אישה המתמודדת עם אלימות במשפחה או התעללות חלילה, רשאית לבקש מבית המשפט שיחייב את בן זוגה לצאת מדירת המגורים המשותפת, או לחילופין – לבקש מבית המשפט שיסופק לה ולילדיה פתרון מגורים חלופי מתוקף זכאותה למדור שקט ושליו. |
| צו פינוי | צו שיפוטי המורה על פינוי הפוגע מהבית המשותף, במקרים חמורים של אלימות. |
| הוצאת צו למניעת יציאה מהארץ | צו שיפוטי המונע מהפוגע לצאת מהארץ, כדי למנוע ממנו לברוח מהדין או לפגוע בנפגע בחו"ל. |
| הגשת תביעה אזרחית | הנפגע רשאי להגיש תביעה אזרחית נגד הפוגע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהאלימות, ולתבוע פיצויים. |
| הגשת תלונה פלילית | הנפגע רשאי להגיש תלונה פלילית נגד הפוגע בגין עבירות אלימות, כגון תקיפה, איומים או רצח. |
חשוב לציין שרשימת הסעדים המוצגת בטבלה זו אינה ממצה, ובית המשפט רשאי להורות על סעדים נוספים בהתאם לנסיבות כל מקרה.
אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומזיקה הכוללת סוגים שונים של פגיעה בבן משפחה. היא יכולה להתבטא באלימות מילולית כגון קללות, גידופים וחירופים; באלימות פיזית הכוללת מכות, בעיטות או פגיעה גופנית אחרת; בהתעללות נפשית על ידי השפלה, איומים או בידוד חברתי; בפגיעה מינית ואונס; או בשליטה כלכלית ומניעת גישה למשאבים. אלימות במשפחה גורמת לסבל רב לקורבנות – גם למבוגרים וגם לילדים שחשופים לה. היא עלולה להוביל למתחים נפשיים קשים, קשיים בהסתגלות ותפקוד, בעיות קשב וריכוז, ונזקים ארוכי טווח לבריאות הנפשית והפיזית. חשוב מאוד לדווח על אלימות במשפחה ולטפל בה, הן כדי להגן על הקורבנות והן על מנת למנוע הישנות והסלמה שלה בעתיד. נפגעי אלימות צריכים לקבל סיוע וליווי מאנשי מקצוע ולמצות את מלוא חומרת הדין עם הפוגעים.
המשפט הישראלי מעמיד כמה כלים להתמודדות עם אלימות במשפחה, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט האזרחי. ניתן להתלונן במשטרה נגד בן משפחה אלים. המשטרה יכולה לעצור את החשוד, לחקור אותו ואף להעמידו לדין פלילי. היא יכולה גם לשחררו בערובה או בתנאים מגבילים, כגון איסור להתקרב לקורבן או למקום מגוריו. במקרה שהחשוד מפר את התנאים הוא צפוי למעצר ולהבאה בפני שופט. מבחינה אזרחית, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה צווי הגנה שונים. הנפוץ שבהם הוא צו מניעה או צו הרחקה, האוסר על בן הזוג האלים להיכנס לבית או להתקרב אליו ולבני משפחתו. צו כזה יכול להינתן גם במעמד צד אחד במקרים דחופים, וגם כשמדובר באלימות מילולית או נפשית ללא אלימות פיזית. הפרת הצו יכולה להוביל למעצר ולהליך פלילי. בית המשפט יכול לתת גם סעדים אזרחיים נוספים, כגון מזונות או החזקת ילדים.
למרות החשיבות העצומה של דיווח על אלימות אמיתית והעמדת פוגעים לדין, הגשת תלונות שווא על אלימות היא תופעה חמורה שיש להיזהר מאוד מפניה. תלונת שווא יכולה לגרום נזק כבד מאוד לצד שכנגדו הוגשה – לפגוע בשמו הטוב, ביחסיו עם ילדיו, בפרנסתו ובסיכוייו להשתלב בעבודה עקב רישום פלילי. היא עלולה גם להטות את הכף לרעתו בהליכי הגירושין. יתרה מזאת, הגשת תלונת סרק מהווה בעצמה עבירה פלילית של הוצאת דיבה מסירת ידיעה כוזבת, שדינה מאסר שנה. משום כך, חשוב להפעיל שיקול דעת ולהגיש תלונה רק כשיש בסיס של ממש לחשד לאלימות. מי שמואשם באלימות על סמך תלונת שווא צריך להיוועץ עם עורך דין פלילי בהקדם, על מנת לטפל בתלונה ולצמצם את נזקיה.
התשובה תלויה בנסיבות הספציפיות. אם מדובר באלימות חמורה או מתמשכת, או אם יש חשש ממשי להמשך האלימות, עדיף לרוב לפנות לרשויות החוק ולהגן על הקורבנות באופן מיידי, גם במחיר של פגיעה בפרנסה או בסיכויי הצלחה בהליכי הגירושין. במקרים פחות חמורים ניתן לנסות להגיע להסדר, תוך פיקוח של גורם מקצועי או בית משפט. בכל מקרה, נפגעי אלימות צריכים להיוועץ באנשי מקצוע, כגון עורכי דין או עובדים סוציאליים, כדי לבחור את הדרך הטובה ביותר עבורם.
אלימות במשפחה
החוק למניעת הטרדה מאיימת, נועד להעניק הגנה למי שסובלים מהתנהגות פוגענית המשבשת את חייהם. אם אתם חווים מעקבים, איומים ו/או הטרדות חוזרות ונשנות מצד אדם
צו הגנה צו הגנה נועד ליתן מענה למניעת האלימות בתוך המשפחה. צו הגנה מוגש, בין היתר, כחלק מהליך הגירושין. לרוב, מוגשת הבקשה לצו הגנה כחלק
הליכי גירושין רבים, מלווים במישור הפלילי. לעיתים, ההליך לא מסתיים בבי"ד רבני או בבימ"ש לענייני משפחה, אלא גולש ויורד לפסים פליליים. ההליך פלילי שנלווה להליך
החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001 (להלן: "החוק"), נועד על מנת להגן על אדם מפני הפגיעה בשלוות חייו ובפרטיותו שלו, בחירותו ובגופו. הטרדה מאיימת,
