במדינת ישראל, גישור בית משפט לענייני משפחה הוא הליך קדם משפטי מחייב משנת 2016, המציע דרך אלטרנטיבית ליישוב מחלוקות משפחתיות וזוגיות מחוץ לכותלי בית המשפט.
בסקירה שלפניכם נצלול לעומקו של תהליך זה, נבחן את יתרונותיו ונבין כיצד הוא משפיע על המערכת המשפטית ועל המשפחות המתמודדות עם סכסוכים.
על מהותו של גישור בית משפט לענייני משפחה
גישור בית משפט לענייני משפחה הוא תהליך שנועד לסייע לצדדים המעורבים בסכסוך משפחתי להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. מטרתו העיקרית היא ליצור דיאלוג בונה בין הצדדים, תוך כדי מציאת פתרונות שיספקו את שני הצדדים. יש לא מעט יתרונות בגישור. בניגוד להליך משפטי רגיל, הגישור מאפשר לצדדים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות ולהגיע לפתרונות יצירתיים שעשויים להתאים טוב יותר לצרכיהם הייחודיים.
התפתחות החקיקה בנושא גישור חובה
בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק גישור חובה, המחייב צדדים בסכסוך משפחתי לעבור הליך גישור טרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. חקיקה זו נבעה מההבנה כי הליכים משפטיים ממושכים עלולים להחריף את הסכסוך ולגרום נזק רגשי וכלכלי לכל הצדדים המעורבים. גישור בית משפט לענייני משפחה מציע אלטרנטיבה מהירה יותר, זולה יותר ופחות עוינת לפתרון סכסוכים, שמסייעת גם בהפחתת העומס על מערכת המשפט.
איך ניגשים לתהליך הגישור בבית המשפט לענייני משפחה?
כאשר צד מעוניין לפתוח בהליך גישור בבית משפט לענייני משפחה, עליו להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך. לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מוזמנים לארבע פגישות מהו"ת (ראשי התיבות של "מידע, היכרות, תיאום") ביחידת הסיוע של בית המשפט. ההגעה לפגישות אלו היא חובה. מטרתה לספק לצדדים מידע על הליך הגישור ולבחון את התאמתם לתהליך.
יתרונות הגישור בבית המשפט לענייני משפחה
גישור בית משפט לענייני משפחה מציע מספר יתרונות משמעותיים:
- חיסכון בזמן: הליך הגישור מהיר יותר מהליך משפטי רגיל.
- חיסכון בעלויות: עלות הגישור נמוכה משמעותית מעלות ניהול הליך משפטי מלא.
- שליטה בתוצאות: הצדדים מעורבים באופן פעיל בקבלת ההחלטות.
- שמירה על יחסים: הגישור מאפשר לצדדים לשמור על יחסים תקינים, דבר חשוב במיוחד כאשר יש ילדים משותפים.
- גמישות: הגישור תומך בגיבוש פתרונות יצירתיים שלא ניתן בהכרח להגיע אליהם בהליך משפטי מלא.
תפקיד המגשר בהליך הגישור בבית המשפט לענייני משפחה
המגשר בהליך גישור בבית משפט לענייני משפחה ממלא תפקיד מרכזי בתהליך. תפקיד המגשר לסייע לצדדים לנהל דיאלוג בונה, לזהות את האינטרסים המשותפים שלהם ולעודד אותם למצוא פתרונות שיספקו את שניהם. עורך דין לענייני משפחה המשמש כמגשר יכול להביא ערך מוסף לתהליך, שכן הוא מכיר את המסגרת המשפטית ויכול לסייע לצדדים להגיע להסכמות שיעמדו במבחן החוק.
מגבלות הגישור בבית המשפט לענייני משפחה
למרות יתרונותיו הרבים, גישור בית משפט לענייני משפחה אינו מתאים לכל מצב. במקרים של אלימות במשפחה או פער כוחות משמעותי בין הצדדים, הגישור עשוי להיות בעייתי. במצבים אלה, ייתכן שיהיה צורך בהליך משפטי מסורתי כדי להגן על זכויותיהם של הצדדים החלשים יותר.
האתגרים ביישום חובת הגישור בבית המשפט לענייני משפחה
למרות ההצלחה הכללית של הליך גישור בית משפט לענייני משפחה, קיימים מספר אתגרים ביישומו. אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך בהכשרה מתאימה של מגשרים בתחום המשפחה. מגשר טוב צריך להיות בעל ידע משפטי, אך גם בעל כישורים בין-אישיים מפותחים ויכולת להבין דינמיקות משפחתיות מורכבות. עורך דין ירושות וצוואות המשמש כמגשר, למשל, צריך להיות מסוגל לטפל לא רק בהיבטים המשפטיים של חלוקת רכוש, אלא גם ברגשות ובמערכות היחסים המורכבות שמאחורי הסכסוך.
אתגר נוסף הוא הצורך לשמור על איזון בין הרצון לעודד פתרון סכסוכים בדרכי שלום לבין ההכרה בכך שלעתים הליך משפטי הוא הכרחי. יש מקרים בהם גישור אינו מתאים או אינו מספיק, ובהם חשוב לאפשר לצדדים גישה מהירה למערכת המשפט.
לסיכום
גישור בית משפט לענייני משפחה מהווה כלי חשוב בארגז הכלים של מערכת המשפט הישראלית. הוא מציע דרך הומנית ויעילה יותר לפתרון סכסוכים משפחתיים, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים למחלוקת. עם זאת, חשוב לזכור כי גישור אינו פתרון קסם לכל בעיה, וישנם מקרים בהם הליך משפטי מסורתי עדיין נדרש. האתגר העומד בפני מערכת המשפט והמחוקק הוא למצוא את האיזון הנכון בין עידוד הגישור לבין שמירה על זכות הגישה לערכאות.
לסיוע בנושא זה ונוספים ולכל שאלה, צרו קשר בהקדם עם משרד עורכי הדין ערן עזרא.
שאלות ותשובות בנושא גישור בית משפט לענייני משפחה
ההליך הראשוני בגישור בית משפט לענייני משפחה מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך על ידי אחד הצדדים. לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מוזמנים לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע של בית המשפט. פגישה זו היא חובה ומתקיימת ללא נוכחות עורכי דין. מטרתה לספק לצדדים מידע על הליך הגישור, לבחון את התאמתם לתהליך ולעודד אותם לנסות ליישב את מחלוקותיהם בדרכי שלום. בפגישה זו, הצדדים מקבלים הסבר מפורט על היתרונות והחסרונות של הגישור לעומת הליך משפטי רגיל. לאחריה מתקיימות עוד 3 פגישות מהות נוספות שבהן כבר ניתן לכלול את עורכי הדין המייצגים את הצדדים.
החוק מחייב השתתפות בפגישות מהו"ת במידה ששני הצדדים חיים בארץ, אך אין חובה להמשיך בהליך הגישור מעבר לכך. היה ואחד מן הצדדים מסרב להמשיך לגישור או בוררות לטובת פתרון מחלוקות שנותרו פתוחות לאחר ארבעת מפגשי המהות, הוא רשאי להגיש בתום תקופת עיכוב ההליכים את תביעתו לבית המשפט לבחירתו (אך קדימות ניתנת לצד שיזם את הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך).
ההבדל העיקרי בין גישור בבית המשפט לענייני משפחה לבין גישור פרטי במסגרת שבה מתקיים ההליך. גישור בבית המשפט מתקיים במסגרת יחידות הסיוע של בתי המשפט, ללא עלות מעבר לאגרת בית המשפט. לעומת זאת, גישור פרטי מתקיים אצל מגשר שנבחר על ידי הצדדים, בתשלום. בגישור פרטי יש לצדדים יותר חופש בבחירת המגשר ובקביעת מסגרת הזמנים של ההליך. עם זאת, בשני המקרים, אם השתמשו בגישור פרטי, יש להביא את ההסכם שהושג לאישור בית המשפט לענייני משפחה כדי שיקבל תוקף משפטי מחייב.
גישור בית משפט לענייני משפחה מציע מספר יתרונות משמעותיים לעומת הליך משפטי רגיל. ראשית, הגישור מהיר יותר ויכול להסתיים תוך מספר פגישות, בעוד שהליך משפטי עשוי להימשך חודשים או אף שנים. שנית, הגישור זול יותר משמעותית, שכן הוא חוסך עלויות של ייצוג משפטי ממושך ואגרות בית משפט. בנוסף, הגישור מאפשר לצדדים שליטה רבה יותר בתוצאות, שכן הם מעורבים באופן פעיל בקבלת ההחלטות.
גישור בית משפט לענייני משפחה
