ביטול הסכם גירושין

הסכם גירושין הוא הסכם ממון שנכרת לקראת אירוע גירושין. מעצם טבעו, מדובר במסמך סופי ומחייב. יחד עם זאת, בחוזים כמו בחיים, תמיד עשויות להתעורר נסיבות בלתי צפויות. נשאלת השאלה, האם וכיצד ניתן לבטל הסכם גירושים. 

מהו הסכם גירושין

הסכם גירושין הוא חוזה משפטי שנערך בין בני זוג המעוניינים לסיים את הנישואין שלהם בהסכמה. מטרתו היא להסדיר את כל הסוגיות הכרוכות בפרידה, ובכך למנוע מאבקים משפטיים ארוכים ויקרים. ההסכם כולל בדרך כלל התייחסות למגוון רחב של נושאים, ובראשם סידור הגט בבית הדין הרבני. בנוסף, ההסכם מפרט את אופן חלוקת הרכוש המשותף, לרבות נכסי נדל"ן, כלי רכב, חסכונות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, וכן חלוקת החובות שנצברו. כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, ההסכם אמור לכלול פרק נרחב שיעסוק באחריות ההורית (מה שכונה בעבר "משמורת"), חלוקת זמני השהות, גובה דמי המזונות, ואופן קבלת החלטות מהותיות בענייני חינוך ובריאות.

כיצד מאשרים הסכם גירושין

כאשר זוג מעוניין לאשר הסכם ממון לפני הנישואים, ניתן לעשות זאת בפני נוטריון, ואין צורך להידרש לערכאה שיפוטית. עם זאת, כאשר עסקינן בהסכם לקראת גירושים, על מנת שההסכם יהפוך מחייב, עליו לקבל אישור של ערכאה שיפוטית, כלומר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

בהסכם גירושין, הליך האישור הוא שלב קריטי: עד שההסכם לא אושר בבית משפט, טכנית הוא אינו מחייב.  במסגרת ההליך בפני ערכאה שיפוטית, מזומנים בני הזוג להופיע לדיון בפני שופט או דיין. תפקידה של הערכאה השיפוטית הוא לוודא כי שני הצדדים חתמו על ההסכם מרצונם החופשי והמלא, ללא כפייה או לחץ, וכי הם מבינים היטב את כל סעיפיו ואת השלכותיו המשפטיות והכלכליות. כאשר מעורבים ילדים, בית המשפט יבחן בקפידה אם ההסכמות בעניינם משרתות את טובתם. לאחר שהערכאה משתכנעת כי ההסכם תקין, היא מעניקה לו תוקף של פסק דין. מעמד זה הופך את ההסכם למחייב וניתן לאכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל במקרה של הפרה.

ביטול הסכם גירושין

חתימה על הסכם גירושין, היא מעמד שאינו פשוט כלל. הסכם זה כולל בחובו את חלוקת הרכוש של הצדדים והוא קובע את כל ההסדרים לגבי הילדים, לרבות: משמורת, מזונות, הסדרי ראייה וכו'. על הסכמי גירושין חל חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973. הסכם גירושין ניתן לביטול אך בהתקיימות נסיבות אשר יצדיקו את ביטולו. עפ"י חוק החוזים, אפשר לבטל חוזה כאשר מדובר בנסיבות של הטעייה, טעות, עושק או כפייה. נסיבות אלו יחד עם המבחנים המנחים, כפי שנקבעו על פי בפסיקתו של בית המשפט, יובילו לביטולו של חוזה. עפ"י חוק החוזים, אפשר לבטל חוזה אם צד לחוזה אולץ לחתום עליו. פגם זה מהווה פגם מהותי ביצירת חוזה, ונושא זה מאפשר את ביטולו.

בתי המשפט ובתי הדין נוטים לדחות תביעות לביטול הסכמי גירושין, מתוך רצון לשמור על עקרון סופיות הדיון ולהעביר מסר ציבורי שהסכמים יש לכבד. ביטול הסכם גירושין יתאפשר רק במקרים נדירים וחריגים שבהם הוכח פגם מהותי ויסודי בהסכם. ניתן לחלק את עילות הביטול לשתי קטגוריות עיקריות:

פגמים בכריתת החוזה

מאחר שהסכם גירושין הוא בבסיסו חוזה, ניתן לבטלו על סמך עילות הביטול המנויות בחוק החוזים: טעות, הטעיה (לרבות הסתרת מידע מהותי, כמו קיום נכסים או חשבונות בנק נסתרים), כפייה (איום או לחץ בלתי הוגן), ועושק (ניצול מצוקה, חולשה או חוסר ניסיון של צד אחד כדי להשיג תנאים גרועים באופן בלתי סביר). דוגמה נפוצה היא מצב בו צד אחד מנצל את רצונו של הצד השני להתגרש במהירות, וסוחט ממנו ויתורים כלכליים מרחיקי לכת בתמורה למתן הגט (מה שנקרא תנאי בגט).

ביטול ההסכם בהתנהגות ("מכללא")

במקרים מסוימים, בני הזוג עצמם מבטלים את ההסכם על דרך ההתנהגות. דוגמה למשל היא מצב של זוג שחתם ואישר הסכם גירושין, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לחיות יחד, ניהל משק בית משותף, התעלם לחלוטין מהוראות ההסכם (לא חילק רכוש, לא שילם מזונות) ואף הרחיב את התא המשפחתי והביא ילדים נוספים לעולם. במצב כזה, אחד מבני הזוג יתקשה לטעון טענות מכוח ההסכם, היות ונראה שהוא הסכים בהתנהגות לביטול ההסכם, והוא יהיה מושתק מהעלאת טענות על בסיס ההסכם.

 

נטל הראיה בביטול הסכם גירושין

האחריות להוכיח כי קיימת עילה לביטול הסכם הגירושין מוטלת כולה על הצד המבקש את הביטול. חשוב להדגיש כי מדובר בנטל הוכחה כבד מאוד. לא די בהעלאת טענות בעלמא או בתחושת חרטה על ויתורים שנעשו. על מבקש הביטול להציג ראיות מוצקות וברורות לקיומו של פגם מהותי, כגון תרמית, הטעיה מכוונת או לחץ בלתי הוגן שהשפיע באופן ישיר על רצונו החופשי בעת החתימה על ההסכם. בית המשפט דורש בסיס ראייתי מוצדק וחד משמעי לפני שיסכים לפתוח מחדש הסכם שקיבל תוקף של פסק דין ושהצדדים הסתמכו עליו.

יחד עם זאת, ישנם מקרים, לאורם פגם שנפל בהליך אישור הסכם או בכריתה שלו יביא לביטולו. השופט חשין בבג"צ 6103/93 סימה לוי נ' בית דין רבני גדול פ"ד מח(4) 605:

" … פסה"ד המעניק תוקף להסכם שעשו בעלי דין, הוא בבחינת יצור של כלאיים, ראשו של היצור הוא פ"ד וגופו הוא ההסכם. מי שמבקש לבטל פ"ד שמושתת על הסכם, חייב הוא להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם, פגם כזה העשוי להביא לביטולו של ההסכם עפ"י משפט החוזים – כגון: הטעייה, תרמית, טעות, כפיה וכיוצא באלה. תקיפתו של פ"ד תבוא על דרך של תביעה מקורית, אשר תוגש לערכאה שיפוטית שנתנה את פסה"ד הראשון."

חשוב להדגיש, שענייני משמורת ילדים ומזונות ילדים, הם עניינים דינאמיים וניתן לעתור לביטולם בשל שינוי נסיבות מהותי.

ביטול הסכם גירושין