ביטול הסכם גירושין

ביטול הסכם גירושין
האם ניתן להביא לביטול הסכם גירושין – ממון – שלום בית גירושין?
הסכם הינו חוזה שנחתם בין שני צדדים. קיימים חוזים אשר קיבלו את אישורו של בית המשפט או את אישורו של בית הדין, על פי העניין, ובכך ניתן להם תוקף של פ"ד. במקרים רבים, הצדדים חותמים על חוזה ביניהם או במעמד של עורך דין.
חתימה על הסכם גירושין, היא מעמד שאינו פשוט כלל. הסכם זה כולל בחובו את חלוקת הרכוש של הצדדים והוא קובע את כל ההסדרים לגבי הילדים, לרבות: משמורת, מזונות, הסדרי ראייה וכו'.
על הסכמי גירושין חל חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973. הסכם גירושין ניתן לביטול אך בהתקיימות נסיבות אשר יצדיקו את ביטולו. עפ"י חוק החוזים, אפשר לבטל חוזה כאשר מדובר בנסיבות של הטעייה, טעות, עושק או כפייה. נסיבות אלו יחד עם המבחנים המנחים, כפי שנקבעו על פי בפסיקתו של בית המשפט, יובילו לביטולו של חוזה.

עפ"י חוק החוזים, אפשר לבטל חוזה אם צד לחוזה אולץ לחתום עליו. פגם זה מהווה פגם מהותי ביצירת חוזה, ונושא זה מאפשר את ביטולו.
סעיפי עילות הביטול:
1. טעות: סעיף 14 לחוק חוזים התשל"ג- 1973 קובע כי
" (א) אדם שהתקשר בחוזה בגלל טעות וניתן להניח שאילולא הטעות הוא לא היה מתקשר בחוזה, ואילו הצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, יהא רשאי לבטל את החוזה.
(ב) אדם שהתקשר בחוזה בגלל טעות וניתן להניח שאילולא הטעות לא היה מתקשר באותו חוזה והצד האחר לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בימ"ש, עפ"י בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת, עשה כן, רשאי בימ"ש לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה."
2. הטעיה: סעיף 15 לחוק חוזים קובע כי
"אדם שהתקשר בחוזה בגלל טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה, לעניין זה הטעיה- לרבות אי גילוין של עובדות אשר על פי דין, על פי נוהג או על פי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."
3. עילת עושק: סעיף 18 לחוק חוזים קובע כי
" אדם שהתקשר בחוזה בגלל ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקתו של המתקשר, חולשתו השכלית/הגופנית/חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה הם גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל, רשאי לבטל את החוזה".
התנאים המצטברים לקיומה של עילת ביטול:
א. המצב של המתקשר: "העשוק" ב. ההתנהגות של העושק. ג. היעדר איזון סביר בין ערכים המוחלפים בין עושק לבין נעשק.
4. כפייה: סעיף 20 לחוק חוזים קובע כי
" ביטול החוזה יהיה בהודעת מתקשר לצד האחר בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפייה- בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה."
נטל ההוכחה לקיום התנאים הקבועים בחוק, מוטל על מי שטוען לבטלותו של ההסכם. הנטל אינו קל כלל, מדובר בנטל כבד ביותר, בעיקר כאשר מדובר בהסכמים של גירושין אשר אושרו וקיבלו תוקף של פ"ד { ראה הפ' (ת"א) 1012/83, פלונית נ' פלוני, פ"מ תשמ"ה 265(1983)}.
הסכם שנחתם ע"י צדדים, וקיבל תוקף של פ"ד, ניתן גם הוא לביטול בנסיבות המתאימות.
יחד עם זאת, לא ניתן לבטל את הסכם הגירושין על נקלה. הסכם הגירושין מעגן תכונות של חוזה, ותכונות של פ"ד המאשר את ההסכמה.
בית משפט לענייני משפחה, מחמירים מאוד בנושא של ביטול הסכם גירושין אשר נחתם ואשר קיבל תוקף של פ"ד.
העמדה של בימ"ש לענייני משפחה, בכל הנוגע לביטול הסכם גירושין, מעידה על חשיבות אשר יש לייחס להסכמים שנחתמים ומאושרים.
הסכם גירושין, כולל הרבה וויתורים שנראים לעיתים לעין אובייקטיבית- גרועים, עם זאת, אותם הוויתורים הם חלק מזירוז ההליך ומביאים אחד הגורמים לסיומו של ההליך. קיימים בעיני בימ"ש אינטרסים רבים שלא לגרום לביטול הסכם גירושין, חלקם מתמקדים, בסופיות הדיון, ובאמירה לציבור שהסכמים אלו לא ניתנים לביטול על נקלה.
יחד עם זאת, ישנם מקרים, לאורם פגם שנפל בהליך אישור הסכם או בכריתה שלו יביא לביטולו.
השופט חשין בבג"צ 6103/93 סימה לוי נ' בית דין רבני גדול פ"ד מח(4) 605:
" … פסה"ד המעניק תוקף להסכם שעשו בעלי דין, הוא בבחינת יצור של כלאיים, ראשו של היצור הוא פ"ד וגופו הוא ההסכם. מי שמבקש לבטל פ"ד שמושתת על הסכם, חייב הוא להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם, פגם כזה העשוי להביא לביטולו של ההסכם עפ"י משפט החוזים – כגון: הטעייה, תרמית, טעות, כפיה וכיוצא באלה. תקיפתו של פ"ד תבוא על דרך של תביעה מקורית, אשר תוגש לערכאה שיפוטית שנתנה את פסה"ד הראשון."
ביטול מכללא:
יש מקרים בהם, הסכם הגירושין מבוטל מכללא. כגון: תמ"ש 38602/99, ע"י כבוד השופט יהודה גרניט בבימ"ש לענייני משפחה בת"א, כאשר התנהגותם של אישה ובעל העידה שהצדדים בחרו לחיות ביחד, שש שנים, לאחר שחתמו ואישרו את ההסכם בבימ"ש לענייני משפחה, אשר נתן לו תוקף של פסק דין. במציאות, הצדדים לא התגרשו, אלא הוראות ההסכם שנחתם ואושר לא קויימו, ולכן, ההסכם כולו מבוטל מכללא.
חשוב להדגיש, שענייני משמורת ילדים ומזונות ילדים, הם עניינים דינאמיים וניתן לעתור לביטולם בשל שינוי נסיבות מהותי.