סוגיית המשמורת עולה כחלק ממאבקים של הליך גירושין. תביעת משמורת הינה גורם חשוב בפירוק התא המשפחתי. בתימ"ש ובתיה"ד בישראל, אימצו מספר עקרונות שהם המנחים בעניין משמורת ילדים. טובת הילד – כענן שמרחף מעל העקרונות שהונחו עומדת ההנחה הברורה "שטובת הילד" היא זו שתכריע.
יש הורים הדורשים את משמורת הילדים בשל רצון כן ואמיתי, תוך דאגה אמיתית לטובתו של הקטין, ואמונה שהם יהיו ההורים המשמורנים הטובים ביותר, וזאת לעומת הורים אחרים הדורשים את המשמורת מסיבות שהן טקטיות. במחוזותינו, לא נהוג לקבוע משמורת משותפת. ככלל, תהא המשמורת הבלעדית נתונה בידי אחד ההורים.
הסמכות העניינית בנוגע לנושא המשמורת, תהא נתונה לבית משפט לענייני משפחה. אולם, במצב שבו הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ולא הוגשה קודם לכן, בקשה לבית משפט לענייני משפחה, נושא משמורת הילדים כרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין. לכן, תהא הסמכות העניינית נתונה לביה"ד הרבני.
צדדים רבים במשבר גירושין, שומעים את האיום של: "את הילדים את לא תראי יותר", כמו גם הסטות חוזרות ונשנות. משמורת ילדים מהווה לרוב את "הבטן הרכה" אצל ההורים לסכסוך. "בטן רכה" זו, היא שגורמת להם לא אחת לוויתורים רכושיים, בשל הנושא הטעון וחשיבותו.
נושא משמורת ילדים עוגן בחקיקה והוא בתהליכי פיתוח מתמיד בפסיקתו של ביהמ"ש לענייני משפחה ובית הדין הרבני. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962 קובע את "חזקת הגיל הרך". לאור חזקת הגיל הרך, טובתו של הקטין היא להישאר במשמורת אמו עד גיל שש, אלא אם כן, נסתרה החזקה בהוכחת נסיבות מיוחדות. קרי, נטל ההוכחה מוטל על האב.
יובהר, כי חרף החזקה, בנסיבות מתאימות, כמו נטישה של האם או בשל מצב נפשי מעורער, בזמן ש"טובת הקטין" עומדת לנגד עיני השופט, ניתן יהיה לקבוע שההורה המשמורן הראוי ביותר הוא האב. בין יתר שיקולי הערכאות, , ניצב השיקול של "לא להפריד בין אחים".
הערכאה המתאימה, בוחנת היטב את השלכת ההפרדה בין אחים כנגזרת ישירה של הליך גירושין ואת ההשלכה על התפתחות הקטינים. נושא זה, מקבל ארשת חשיבות בשלבים בהם נבנים הקשרים המשפחתיים. שיקול זה, בין היתר, הינו בעל חשיבות בעיצובו של הקטין, ועלול להשפיע עליו מאוד מבחינה רגשית בהתפתחותו.עקרון "טובת הקטין" הוא שמנחה את הערכאות.
הערכאת המתאימה, בוחנת את מכלול השיקולים, וביניהם, את מכלול צרכיו של הילד, את האינטרסים הכרוכים בכך, את המסוגלות ההורית, את הצרכים פיזיים, הנפשיים ועוד. מדובר בעיקרון סל שבו, ניתנת לבית המשפט אפשרות לקבוע על פי ראות עיניו את המשמורת על הקטין, תוך כדי התחשבות מקסימאלית "בטובת הקטין".
בתימ"ש ובתיה"ד אינם קובעים, בד"כ, בסוגיית המשמורת והסדריי הראייה, ללא חוות דעת מקצועית בעניין. הצדדים או בית המשפט מבקשים למנות פקידת סעד, אשר תבחן את המסוגלות ההורית של הצדדים ותיתן בהתאמה חוו"ד לגבי כשירותם להחזיק בילדים ולגבי הסדרי הראייה מתאימים.
פקידת סעד היא עובדת סוציאלית שנפגשת עם הצדדים והקטינים ומגישה את חוות דעתה בנוגע להתאמת ההורים כמשמורנים. הערכאות מעניקות משקל רב לתסקירה של פקידת הסעד, שכן יש בידה, כלים מתאימים להתרשם ממצב ההורים וממצב הקטינים בסוגייה כ"כ חשובה.
במקרים מסוימים, בתיהמ"ש מבקשים חוות דעת נוספת של פסיכיאטרף פסיכולוג ילדים ועוד. הסכמי גירושין בין הורים בעניין המשמורת, אינם מחייבים את הילדים, ויש בסמכותו של בימ"ש לבחון מחדש את סוגיית המשמורת, ולבחון האם הסכם הגירושין מגשים את "טובת הילד".
חישוב תקציב ההוצאות החודשי למשפחה בהליך הגירושין
בתהליכי גירושין, היעדר תקציב מוגדר להוצאות המשפחה בשני הבתים עלול ליצור דיון לא ענייני ולהעלות חששות רבים. לעומת זאת, כאשר המידע הכספי גלוי ומפורט, מתאפשרת הבנה טובה יותר של הצרכים האמיתיים, והשיח הופך לענייני יותר. נתונים מדויקים מאפשרים להתמקד בשאלות מהותיות כמו צורכי הילדים והאמצעים הנדרשים מההורים למילוי צרכים אלה, תוך התחשבות בהכנסותיהם. גישה זו מקלה על השגת הסכמות ומפחיתה חיכוכים ותחושות של אי צדק ואי הבנות.
לנוחותכם, מצורפת מטה דוגמא לטבלת תקציב שאותה מומלץ למלא בשלושה אופנים:
- עבור בית האם (ללא הוצאות הילדים)
- עבור בית האב (ללא הוצאות הילדים)
- תוך התייחסות להוצאות הילדים המשולמות לגורמים חיצוניים כגון מוסדות חינוך, קופת חולים, חוגים וביגוד.
שילוב שלושת הטפסים יספק תמונה מקיפה של ההוצאות החודשיות הממוצעות של המשפחה בשני הבתים.
| קטגוריה ראשית | קטגוריה משנית | תיאור |
| צרכים בסיסיים | מזון ומכולת | רכישת מזון ומוצרי מכולת לצריכה ביתית |
| חשמל | תשלום חשבון חשמל | |
| גז | תשלום חשבון גז | |
| מים | תשלום חשבון מים | |
| ארנונה | תשלום ארנונה | |
| ילדים וחינוך | ביגוד והנעלה | רכישת בגדים ונעליים לילדים |
| שכר לימוד (ממוצע חודשי) | תשלום שכר לימוד חודשי (אם רלוונטי) | |
| תשלומי חינוך רשות | תשלום תשלומי חינוך רשות (אם רלוונטי) | |
| ספרי לימוד | רכישת ספרי לימוד וחומרי לימוד | |
| גן | תשלום שכר לימוד גן (אם רלוונטי) | |
| מעון/צהרון | תשלום שכר לימוד מעון או צהרון (אם רלוונטי) | |
| קייטנה | תשלום עבור קייטנות | |
| חוגים | תשלום עבור חוגים | |
| דמי כיס | מתן דמי כיס לילדים | |
| הזנה ודמי הורים | תשלום עבור הזנה ודמי הורים במסגרת בית הספר (אם רלוונטי) | |
| שונות ילדים | הוצאות נוספות הקשורות לילדים | |
| שיעורי עזרת | תשלום עבור שיעורי עזר פרטיים (אם רלוונטי) | |
| תקשורת | אינטרנט | תשלום חשבון אינטרנט |
| טלפון קווי | תשלום חשבון טלפון קווי (אם רלוונטי) | |
| טלפונים ניידים | תשלום עבור חבילות סלולרי | |
| טלוויזיה | תשלום עבור מנוי טלוויזיה (אם רלוונטי) | |
| דיור | משכנתא / שכירות | תשלום משכנתא או דמי שכירות |
| ועד בית | תשלום דמי ועד בית | |
| ניקיון | תשלום עבור שירותי ניקיון | |
| אחזקת בית ותיקונים | תשלום עבור תיקונים ושיפוצים בבית | |
| ביטוח דירה | תשלום פרמיית ביטוח דירה | |
| תחבורה | טסט | תשלום אגרת טסט רכב |
| טיפולים שנתיים | תשלום עבור טיפולים שנתיים לרכב | |
| תיקונים בלתי צפויים | תשלום עבור תיקונים בלתי צפויים לרכב | |
| תחבורה ציבורית | תשלום עבור נסיעות בתחבורה ציבורית | |
| ביטוח רכב שנתי | תשלום פרמיית ביטוח רכב שנתי | |
| בריאות | ביטוח משלים (קופ"ח) | תשלום עבור ביטוח משלים בקופת החולים |
| ביטוח בריאות פרטית | תשלום פרמיית ביטוח בריאות פרטי (אם רלוונטי) | |
| תרופות | רכישת תרופות | |
| ביטוח חיים | תשלום פרמיית ביטוח חיים (אם רלוונטי) | |
| מימון | הלוואות | החזר תשלומי הלוואות |
| ריבית | תשלום ריבית על הלוואות | |
| הוצאות הורים | ביגוד והנעלה | רכישת בגדים ונעליים להורים |
| בילויים | הוצאות על בילויים ופנאי | |
| שונות | הוצאות שונות שאינן מוגדרות בקטגוריות אחרות | |
| סך הכל | סך כל ההוצאות החודשיות |
פס"ד בעניין משמורת ילדים אינו סופי. מדובר בנושא דינאמי שניתן לעלותו בכל שלב, כאשר בכל פעם תיבחן מחדש טובתו של הקטין. ללא ספק, שינוי נסיבות מהותי, עלול לשנות את הסדרי המשמורת שנקבעו.
שאלות ותשובות בנושא משמורת
העיקרון המרכזי בקביעת משמורת ילדים בישראל הוא "טובת הילד". בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מתבססים על עיקרון זה בבואם להכריע בסוגיית המשמורת. בנוסף, קיימת "חזקת הגיל הרך" הקבועה בחוק, לפיה טובתו של ילד עד גיל שש היא להישאר במשמורת אמו, אלא אם כן הוכח אחרת. שיקול נוסף הוא הרצון שלא להפריד בין אחים. הערכאות בוחנות את מכלול הצרכים של הילד, כולל צרכים פיזיים ונפשיים, וכן את המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים.
חוות דעת מקצועית, בדרך כלל מפקידת סעד (עובדת סוציאלית), היא כלי מרכזי בהכרעה בענייני משמורת. בתי המשפט ובתי הדין נוטים שלא לקבוע משמורת ללא חוות דעת כזו. פקידת הסעד נפגשת עם ההורים והילדים ומגישה תסקיר המעריך את המסוגלות ההורית ומציע הסדרי ראייה מתאימים. לעתים נדרשות גם חוות דעת נוספות מאנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים או פסיכולוגי ילדים. בתי המשפט מייחסים משקל רב לחוות דעת אלה בשל הכלים המקצועיים העומדים לרשות המומחים להעריך את המצב.
למרות שהסכמי גירושין בין הורים עשויים לכלול הסדרי משמורת, חשוב לדעת שהסכמים אלה אינם מחייבים את הילדים עצמם. בית המשפט שומר לעצמו את הזכות לבחון מחדש את סוגיית המשמורת ולוודא שההסכם אכן משרת את טובת הילד. יתרה מזאת, פסקי דין בענייני משמורת אינם סופיים ונתונים לשינוי. ניתן לעורר את הנושא מחדש בכל שלב, במיוחד אם חל שינוי נסיבות מהותי שעשוי להשפיע על טובת הילד.
ככלל, הסמכות העניינית בנושאי משמורת ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, ישנם מקרים בהם הסמכות עוברת לבית הדין הרבני. זה קורה כאשר הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני לפני שהוגשה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, נושא משמורת הילדים נחשב ככרוך בתביעת הגירושין, ולכן הסמכות העניינית תהיה נתונה לבית הדין הרבני.
משמורת
