בשלב שבו ההורים כבר ישנים בחדרים נפרדים, אחד מהם מגלה את הסיסמה לטלפון של בן הזוג. הפיתוי ברור: שם, אולי, ימצאו הראיות לבגידה, להסתרת נכסים, לשקרים שנאמרו כבר חצי שנה. הבעיה היא שמה שיימצא שם עשוי להיות לא רק חסר ערך משפטי – אלא גם עבירה פלילית.
עיקרי הדברים
- שלושה חוקים – חוק הגנת הפרטיות, חוק המחשבים וחוק האזנת סתר קובעים יחד את הגבולות לאיסוף ראיות דיגיטליות
- פסלות ראיות – סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות הופך ראיות שהושגו בדרך אסורה לפסולות בבית המשפט
- כפל חשיפה פלילית – פריצה לטלפון או לחשבון עלולה לחשוף לאחריות פלילית במקביל לפי שני חוקים שונים
- ראיות קבילות – הודעות שנשלחו אליכם ישירות, פרסומים ציבוריים ברשתות, הקלטת שיחה שאתם צד לה ומסמכים שבחזקתכם
- חלופות חוקיות – גילוי מסמכים בבית המשפט, חוקר פרטי ממקורות ציבוריים, ופנייה לרשויות המוסמכות
המסגרת החוקית: שלושה חוקים שצריך להכיר
בקצרה: כשמדברים על ראיות דיגיטליות בגירושין, שלושה חוקים קובעים את הגבולות. כל אחד מהם פועל באופן עצמאי, וביחד הם יוצרים חומה משפטית שחשוב להבין לפני שנוקטים בצעד כלשהו.
כשמדברים על ראיות דיגיטליות בהליך גירושין, שלושה חוקים קובעים את הגבולות. כל אחד מהם פועל באופן עצמאי, וביחד הם יוצרים חומה משפטית שכדאי להבין לפני שנוקטים בצעד כלשהו.
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 – סעיף 1 קובע: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו." סעיף 2 מונה פגיעות אסורות, ובין השאר: "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום… בלי רשות מאת הנמען או הכותב." סעיף 5 קובע: הפוגע במזיד בפרטיות זולתו – דינו מאסר שנה. וסעיף 32 – הסעיף שהכי חשוב להליך הגירושין: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט." [1]
חוק המחשבים, תשנ"ה-1995 – סעיף 4 קובע: "החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים." סעיף 5 מחמיר: אם הכניסה למחשב נועדה לצורך עבירה אחרת – המאסר עולה לחמש שנים. חוק המחשבים חל גם על טלפונים ניידים ועל כל מכשיר המפעיל תוכנה. [2]
חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 – הקלטת שיחות שאינכם צד להן, ובהם שיחות של בן הזוג, אסורה ועלולה להוביל לאחריות פלילית. הקלטת שיחה שאתם עצמכם צד לה – מותרת, אבל גם לה יש מגבלות שנדון בהן בהמשך. [3]
מה אסור לעשות – ומה עלול לקרות
בקצרה: הבנת הגבולות חשובה לא רק כדי להימנע מאחריות פלילית, אלא כי ראיות שנאספו בדרכים אסורות יפגעו בתיק הגירושין עצמו.
גישה לחשבון של בן הזוג
כניסה לאימייל, לחשבון וואטסאפ, לאינסטגרם, לחשבון בנק דיגיטלי, או לכל חשבון אחר של בן הזוג – ללא הסכמתו – היא חדירה לחומר מחשב לפי חוק המחשבים. זה נכון גם אם הסיסמה נמצאה בכתב, נשמרה בדפדפן המשותף, או נוחשה. ה"כניסה" אינה פיזית – היא מידעית.
⚠️ התקנת תוכנת מעקב – התקנת תוכנת spyware בטלפון של בן הזוג – גם אם הטלפון נרכש בחשבון המשותף – היא עבירה פלילית לפי חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות. תוצאות מעקב כזה אינן קבילות בבית המשפט, והמתקין עלול להיות מואשם בעבירה של מאסר עד חמש שנים.
צילום מסך ללא הסכמה
אם קיבלתם גישה לטלפון בדרך שאינה חוקית ולקחתם צילומי מסך – הצילומים הללו מזוהמים. בית המשפט יבדוק איך הושגו, וסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות יהפוך אותם לפסולים.
קריאת הודעות מהמכשיר המשותף
מצב שכיח: אחד מבני הזוג מוצא שהוואטסאפ של בן הזוג פתוח במחשב הביתי. הפיתוי גדול, אבל גם כאן – קריאת הודעות שאינן מיועדות אליכם, ושמירתן, עלולה להיחשב פגיעה בפרטיות. ההגנה המשפטית כאן פחות חדה מאשר בפריצה אקטיבית, אבל היא קיימת.
מה כן מותר – ראיות דיגיטליות קבילות
בקצרה: לא כל ראיה דיגיטלית פסולה. חלק ניכר מהראיות שמוגשות בתיקי גירושין הן ראיות דיגיטליות שנאספו כחוק – והן מתקבלות על ידי בתי המשפט.
הודעות שנשלחו אליכם ישירות
הודעות וואטסאפ, אימייל, או SMS שבן הזוג שלח אליכם – קבילות. אתם הנמענים, ואתם רשאים להשתמש בהן. זו ראיה דיגיטלית שמוגשת לעיתים קרובות בתיקי גירושין ומתקבלת על ידי בתי המשפט.
פרסומים ציבוריים ברשתות חברתיות
מה שבן הזוג פרסם בפרופיל פתוח – תמונות, פוסטים, תגיות מיקום, תגובות בקבוצות ציבוריות – ניתן לצלם ולהגיש כראיה. אדם שבחר לפרסם מידע לציבור אינו יכול לטעון לפרטיות לגבי אותו מידע.
📌 הקלטת שיחה שאתם צד לה – שיחה שאתם עצמכם שותפים לה – אתם יכולים להקליט. סעיף 3 לחוק האזנת סתר קובע חריג לשיחה שהאדם המקליט הוא צד לה. אבל יש לכך מגבלות: ההקלטה צריכה להיות מידתית, לא להיעשות בנסיבות שיש בהן הגנת פרטיות חזקה, ובית המשפט ישקול את הנסיבות.
מסמכים שהיו בחזקתכם כדין
מסמכים שנשלחו אליכם, שנמצאו ברשות הציבור, או שנגישים לכם בחוקיות – ניתנים להגשה. חשבוניות, אישורים, תדפיסי בנק שלכם עצמכם – הכל קביל. גם תדפיסים ממאגרים ציבוריים כמו לשכת רישום מקרקעין ורשם החברות.
מה בית המשפט עושה עם ראיות שהושגו שלא כדין
בקצרה: סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כלל ברור: הכלל הוא פסלות, החריג הוא אישור שיפוטי. בפועל, בית המשפט לענייני משפחה מבצע מבחן איזון בין משקל הראיה לחומרת הפגיעה.
סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כלל ברור: חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע – אלא אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו. הכלל הוא פסלות, החריג הוא אישור שיפוטי.
בפועל, בית המשפט לענייני משפחה יבצע מבחן איזון: מחד, משקל הראיה והחשיבות שלה לאמת המשפטית. מאידך, חומרת הפגיעה בפרטיות ואופן השגת הראיה. בתיקי גירושין, בתי המשפט נוטים לדקדק בסוגיה זו – במיוחד כשמדובר בתכתובות פרטיות שנאספו ללא הסכמה.
אבל הסיכון אינו רק הפסלות הפורמלית. שופט שרואה שצד ניסה לאסוף ראיות בדרכים פסולות עשוי להסיק מסקנות על אמינות הצד ועל אופן ניהול התיק כולו. הנזק לאמינות עלול להיות גדול יותר מהתועלת שבראיה.
שילוב חוקי המחשבים עם חוק הגנת הפרטיות: כפל חשיפה
בקצרה: כשמדובר בפריצה לטלפון או לחשבון של בן הזוג, שני חוקים עלולים לחול בו-זמנית – ולא רק אחד. זה לא תרחיש תיאורטי אלא מצב שנדון בפועל בבתי המשפט בישראל.
כשמדובר בפריצה לטלפון או לחשבון של בן הזוג, שני חוקים עלולים לחול בו-זמנית. חוק הגנת הפרטיות יוצר אחריות אזרחית (תביעת נזיקין) ופלילית (מאסר שנה). חוק המחשבים יוצר אחריות פלילית נפרדת (מאסר שלוש שנים ועד חמש). בן זוג שפרץ לטלפון עלול להיחשף לשני ערוצי אחריות – ולא רק לאחד.
⚠️ זה לא תרחיש תיאורטי. בתי המשפט בישראל דנו בתיקים שבהם פריצה לאימייל של בן זוג הביאה לא רק לפסלות הראיות אלא גם להגשת כתב אישום. הדרך היחידה להיות בטוח שלא נכנסים לשטח הזה היא לפעול רק בדרכים חוקיות.
מה עושים כשיש חשד להסתרת מידע
בקצרה: יש שלוש דרכים חוקיות לברר חשד להסתרת נכסים או מידע – הליך גילוי מסמכים, חוקר פרטי ממקורות ציבוריים, ופנייה לרשויות המוסמכות.
השאלה המעשית: יש לכם חשד שבן הזוג מסתיר משהו – נכסים, הכנסות, קשרים. לא ניתן לגשת לטלפון שלו. מה עושים?
הדרך הראשונה היא הליך גילוי מסמכים – בקשה לבית המשפט שתחייב את הצד השני לחשוף מסמכים רלוונטיים. בית משפט לענייני משפחה מוסמך לחייב צד לחשוף תדפיסי בנק, דוחות מס, חשבוניות, ותכתובות הנוגעות לנכסים.
הדרך השנייה היא חוקר פרטי שיבדוק ממקורות ציבוריים – רשם החברות, לשכת רישום מקרקעין, פסקי דין פתוחים – ראיות לנכסים שנמסרו בחסר. חלוקת רכוש בגירושין היא תחום שבו ראיות ציבוריות יכולות לעשות את ההבדל.
הדרך השלישית היא פנייה לרשויות המוסמכות – בתיקים שבהם יש חשד לעבירה פלילית, כמו הברחת נכסים או הברחת כספים, פנייה לגורמים המוסמכים היא הדרך הנכונה ולא גישה עצמאית לנתונים.
יש לכם שאלות? אנחנו כאן
צרו קשר לשיחת ייעוץ: 03-644-2224
שאלות ותשובות
האם מותר לי לקרוא הודעות שבן הזוג שלח לאחרים, אם הטלפון בידי?
גם אם הטלפון ביד, הודעות שלא נשלחו אליכם הן פרטיות של בן הזוג. קריאתן, ובוודאי שמירתן, עלולה להיחשב פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות. הגישה הפיזית לטלפון אינה מקנה רשות לקרוא תכתובות שאינן מופנות אליכם. ראיות כאלה שנשמרו עלולות להיפסל בבית המשפט ולפגוע במעמדכם בהליך.
אנחנו נשואים – האם אין שיתוף גם בדיגיטל?
לא. חוק הגנת הפרטיות אינו מכיר בחריג לבני זוג. כל אחד מבני הזוג שומר על פרטיות מלאה בחשבונותיו, בתכתובותיו, ובנתוניו האישיים – גם במהלך הנישואין. הנישואין אינם יוצרים רשות לגשת לחשבונות הדיגיטליים של הצד השני, ופריצה לחשבון תיחשב עבירה ללא קשר למצב הזוגי.
מה אם קיבלתי ממישהו צד שלישי שמסר לי מידע על בן הזוג?
תלוי איך הצד השלישי השיג את המידע. אם הוא שיתף אתכם בתוכן שנמסר אליו בחוקיות – ייתכן שהמידע קביל. אם הצד השלישי עצמו פגע בפרטיות כדי להשיגו – הזיהום עובר הלאה, ואותו מידע עלול להיפסל גם בידיכם. חשוב להתייעץ עם עורך הדין לפני שמשתמשים במידע כזה.
האם הרשות השופטת יכולה לחייב חברות טכנולוגיה לחשוף מידע?
בנסיבות מסוימות, כן. בית משפט יכול להוציא צו לגילוי מידע המופנה לחברות כמו בנקים ורשויות. זהו הליך פורמלי שנעשה בתיאום מלא עם עורך דינכם – לא פעולה עצמאית. הצו השיפוטי הוא הדרך החוקית היחידה לחייב גורם שלישי לחשוף מידע על בן הזוג.
המאמר עודכן לאחרונה: יוני 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
מקורות שצוטטו במאמר
- [1] חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 — נבו
- [2] חוק המחשבים, תשנ"ה-1995 — נבו
- [3] חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 — נבו
מילון מושגים
ראיה דיגיטלית
כל מידע הנשמר או מועבר בצורה דיגיטלית ועשוי לשמש כראיה בהליך משפטי. כולל הודעות טקסט, אימיילים, תמונות, קבצים, יומני שיחות ונתוני מיקום.
חדירה לחומר מחשב
גישה ללא הרשאה לנתונים המאוחסנים במחשב, טלפון נייד או כל מכשיר דיגיטלי אחר. עבירה פלילית לפי חוק המחשבים הישראלי, עם ענישה של עד שלוש שנות מאסר ועד חמש כאשר הכניסה נועדה לצורך עבירה נוספת.
פסלות ראיה
קביעה שיפוטית לפיה ראיה מסוימת אינה קבילה להגשה בבית המשפט. לפי סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול לשמש ראיה ללא הסכמת הנפגע.
גילוי מסמכים
הליך משפטי שבמסגרתו בית המשפט מחייב צד להליך לחשוף מסמכים רלוונטיים לצד השני. בתיקי גירושין ניתן להשתמש בהליך זה לחשיפת תדפיסי בנק, דוחות מס, חשבוניות ותכתובות הנוגעות לנכסים.
האזנת סתר
הקלטה או האזנה לשיחה ללא ידיעת הצדדים. אסורה בחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979. קיים חריג לשיחה שהמקליט עצמו הוא צד לה, אולם גם חריג זה כפוף לתנאים ולמגבלות.
spyware (תוכנת ריגול)
תוכנה המותקנת על מכשיר מבלי ידיעת הבעלים ומאפשרת מעקב אחר פעילותו. התקנת תוכנה כזו על מכשיר של אדם אחר ללא הסכמתו מהווה עבירה פלילית לפי חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות.