מהו הליך אימוץ ילדים
אימוץ הוא מצב לפיו, בן ביולוגי למשפחה אחרת, הופך באופן חוקי לחלק ממשפחה המאמצת אותו. בתום הליך האימוץ, אין הבדל חוקי בין הורה ביולוגי להורה מאמץ. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") מסדיר את שלבי האימוץ וההשלכות הרלוונטיות. ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בנושא היא בית משפט לענייני משפחה. עם זאת, בית דין דתי מוסמך גם הוא לדון בנושא, אם נתקיימו התנאים הבאים:
- ההורים או המאמצים, לפי העניין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין.
- המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל תשע, הסכים לכך היועמ"ש.
צו האימוץ ניתן, על ידי צו של בית-משפט, לאור בקשתו של מאמץ. כנהוג, בדיני משפחה, "טובת הילד", היא השיקול המכריע בהחלטות רלוונטיות למחייתו ועתידו. הדין אינו שונה בנושא האימוץ. הצו וכל החלטה אחרת לפי החוק יינתנו, אם בית המשפט נוכח כי הם לטובת המאומץ.
האימוץ נעשה כלפי אדם שלא מלאו לו 18 שנים. עקרונית, אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד. יחד עם זאת, בית משפט רשאי ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד, בנסיבות המפורטות בחוק. החוק מתייחס לעניין הבדלי גילאים וקובע, כי אין מאמץ, אלא מי שגדול מן המאומץ לפחות בשמונה עשרה שנים, אולם למאמץ שבן-זוגו הוא הורה של המאומץ או שאימץ אותו לפני כן, בית המשפט רשאי ליתן צו אימוץ אף כשאין הבדל זה בגילאים.
כחלק מכללי האימוץ הקבועים בחוק, על המאמץ להיות בן דתו של המאומץ. בית המשפט לא ייתן צו אימוץ, אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחנו של המאמץ לפחות ששה חדשים לפני מתן הצו. תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד שהוסמך לעניין חוק זה. המחוקק נתן חשיבות לדעתו של המאומץ בנסיבות מתאימות.
אם מלאו למאומץ תשע שנים או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, בטרם ייתן בית המשפט את צו האימוץ הוא יוודא שהמאומץ מעוניין שהמאמץ יאמצו, אולם בית המשפט רשאי, לאחר ששמע את המאמץ ופקיד סעד, לתת צו אימוץ מבלי לגלות את האימוץ למאומץ, אם שוכנע שנתקיימו התנאים הבאים: המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו, כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ, וטובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.
בית המשפט לא ייתן צו אימוץ אלא אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא הוכרז כבר-אימוץ, בנסיבות. אם הביע ההורה של המאומץ את הסכמתו לאימוץ באחת הדרכים ובנוסח שנקבעו לכך בתקנות, רשאי בית משפט לקבל זאת כהוכחה להסכמתו.
התנאים והקווים המנחים בהליכי אימוץ ילדים בישראל
להלן טבלה המרכזת את עיקרי התנאים והקווים המנחים את הליכי אימוץ הילדים בישראל לפי חוק אימוץ ילדים משנת 1981:
| תנאי הסף | הוראות החוק |
| גיל מקסימלי למאומץ | פחות מ-18 שנים. החוק מתייחס לאימוץ קטינים בלבד. לאחר גיל 18, אדם נחשב בגיר ולא ניתן לאמצו על פי חוק זה. |
| הפרש גילאים מינימלי בין מאמץ למאומץ | 18 שנים. עם זאת, ישנם חריגים: כאשר בן הזוג של המאמץ הוא ההורה הביולוגי של המאומץ, או כאשר בן הזוג כבר אימץ את הילד קודם לכן, בית המשפט רשאי לאשר אימוץ גם כאשר הפרש הגילאים קטן יותר. |
| זהות המאמצים | עקרונית, האימוץ מתבצע על ידי זוג נשוי. עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר אימוץ על ידי אדם יחיד בנסיבות מיוחדות המפורטות בחוק. |
| תקופת מגורים מינימלית עם המאמץ לפני מתן צו | 6 חודשים. תקופה זו נועדה לוודא התאמה בין המאמץ למאומץ ולאפשר לשירותי הרווחה לעקוב אחר התפתחות הקשר. התקופה נמדדת מהיום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד שהוסמך לעניין חוק זה. |
| גיל מינימלי למאומץ להביע דעה על האימוץ | 9 שנים. אם המאומץ מעל גיל 9 או מתחת לגיל זה אך מסוגל להבין את משמעות האימוץ, בית המשפט חייב לוודא שהוא מעוניין באימוץ לפני מתן הצו. עם זאת, בנסיבות מיוחדות, בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ מבלי לגלות למאומץ את דבר האימוץ. |
| דרישת דת | המאמץ חייב להיות בן דתו של המאומץ. דרישה זו נועדה לשמור על הזהות הדתית והתרבותית של המאומץ. |
| הסכמת הורים ביולוגיים | נדרשת הסכמת ההורים הביולוגיים לאימוץ, אלא אם כן הילד הוכרז כבר-אימוץ בנסיבות מיוחדות. ההסכמה צריכה להינתן בדרכים ובנוסח שנקבעו בתקנות. |
| זכות לביטול הסכמת הורים | קיימת עד למתן צו האימוץ, מטעמים מיוחדים. בית המשפט רשאי לפסול הסכמה שניתנה לפני הלידה או שהושגה באמצעים פסולים. ההורים יכולים לחזור בהם מהסכמתם עד למתן צו האימוץ, אם בית המשפט מאשר זאת מטעמים מיוחדים. |
| שיקול מרכזי בהחלטות | "טובת הילד" היא השיקול המכריע בכל ההחלטות הנוגעות לאימוץ. בית המשפט חייב להשתכנע שהאימוץ הוא לטובת המאומץ לפני מתן צו האימוץ. |
קיימים בחוק סייגים להסכמת ההורים
לפי בקשת הורה רשאי בית משפט לפסול הסכמתו שניתנה לפני לידת המאומץ או שהושגה באמצעים פסולים, והוא רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להותיר להורה לחזור בו מהסכמתו, כל עוד לא ניתן צו האימוץ.
אין חובה שההורים ידעו מי המאמץ.
במידה והורי המאומץ נפטרו, יתחשב בית המשפט לעניין צו האימוץ בדעתם של הורי הוריו של המאומץ. הליך האימוץ יוצר בין המאמץ למאומץ את אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם.
בשלב זה נפסקים החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו. אולם, בית המשפט רשאי לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות, כנסיבות מתאימות. תוקפן של תוצאות האימוץ, חלות מיום מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.
בית משפט לענייני משפחה רשאי לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם הוא נוכח שמן הראוי לעשות כן, וכי טובת המאומץ מחייבת זאת. ממועד ביטול צו האימוץ, מתנתקים החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ והסמכויות של המאמץ ביחס למאומץ, ומוחזרים החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו.
אולם בית המשפט רשאי, בצו הביטול, להורות הוראה אחרת, אם דרך כלל ואם לעניין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ.
שאלות ותשובות בנושא אימוץ ילדים
אימוץ ילדים בישראל הוא תהליך חוקי שבו ילד ביולוגי ממשפחה אחת הופך לחלק ממשפחה מאמצת. החוק המסדיר את התהליך הוא חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981. לאחר השלמת הליך האימוץ, אין הבדל חוקי בין הורה ביולוגי להורה מאמץ. בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת לדון בנושא, אך בית דין דתי יכול גם לדון בו בתנאים מסוימים.
האימוץ מתייחס לאדם מתחת לגיל 18. בדרך כלל, רק זוג נשוי יכול לאמץ יחד, אך בית המשפט רשאי לאשר אימוץ על ידי אדם יחיד בנסיבות מסוימות. על המאמץ להיות מבוגר מהמאומץ בלפחות 18 שנים, אם כי יש חריגים. המאמץ חייב להיות בן אותה דת כמו המאומץ, והילד צריך לחיות עם המאמץ לפחות שישה חודשים לפני מתן צו האימוץ.
בית המשפט לא ייתן צו אימוץ ללא הסכמת ההורים הביולוגיים, אלא אם כן הילד הוכרז כבר-אימוץ בנסיבות מסוימות. ההורים יכולים לתת את הסכמתם בדרכים שנקבעו בתקנות. עם זאת, ישנם סייגים להסכמה זו: בית המשפט רשאי לפסול הסכמה שניתנה לפני הלידה או שהושגה באמצעים פסולים, וההורים יכולים לחזור בהם מהסכמתם עד למתן צו האימוץ, מטעמים מיוחדים.
לאחר מתן צו האימוץ, נוצרות בין המאמץ למאומץ אותן חובות וזכויות הקיימות בין הורים לילדיהם הביולוגיים. במקביל, נפסקים החובות והזכויות בין המאומץ להוריו הביולוגיים ושאר קרוביו. עם זאת, בית המשפט רשאי לצמצם השלכות אלו בנסיבות מסוימות. חשוב לציין כי בית המשפט רשאי לבטל צו אימוץ בנסיבות מיוחדות, אם הדבר נדרש לטובת המאומץ.
אימוץ ילדים
