הסמכות לדון בענייני רכוש, לרבות חלוקת אופציות בגירושין, נתונה הן לבימ"ש לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני ואת בהתאם ל"מרוץ הסמכויות", לפי העניין. בשל הסמכות המקבילה – גם החשיבות הרבה לאופן בו מכריע בית הדין הרבני בסוגייה.
ומכאן – אחת השאלות המרתקות בגירושי הייטק היא: איך בית הדין הרבני מחלק מניות ואופציות בגירושין?
אופציות בגירושין:
נפתח בכך, שאופציות (Stock Options) הן זכות (ולא חובה) של עובד לקנות מניות של החברה שבה הוא עובד, במחיר שנקבע מראש (מחיר מימוש), במועד עתידי.
על פי רוב מטרת הענקת האופציות – לתגמל את העובד ולתת לו תמריץ להישאר בחברה ולהצליח יחד איתה.
לדוגמה:
אם קיבלת 10,000 אופציות במחיר מימוש של 1 ש"ח למניה, וכעבור 3 שנים מחיר המניה הוא 20 ש"ח – אתה יכול לממש את האופציות ולקנות את המניות בזול, מה שמניב רווח גדול.
אז איך זה קשור לגירושין?
בעת גירושין, בני הזוג מחלקים את הרכוש שנצבר במהלך הנישואין. השאלה המשפטית היא – האם האופציות שהעובד קיבל מהוות חלק מרכוש זה?
מתי האופציות נחשבות רכוש משותף?
הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני בוחנים את הפרמטרים הבאים:
- בחינת "מועד הקרע"
- מועד ההענקה – האם האופציות הוענקו בזמן הנישואין או אחרי הפרידה.
- המטרה של ההענקה – האם האופציות ניתנו כתגמול על עבודה בעבר (שנעשתה בתקופת הנישואין), או כתמריץ לעתיד.
- מועד הבשלה (Vesting) – מתי האופציות הופכות ל"זכאות אמיתית" שניתן לממש.
- תלות בהמשך העבודה – אם האופציות יבשילו רק אם העובד יישאר בחברה, בית המשפט עשוי לראות בהן זכות עתידית אישית.
להלן מקרה בו הכריע ביה"ד הרבני הגדול בחלוקת אופציות בגירושין:
תחילת המקרה – נידון בבית הדין הרבני האזורי:
במסגרת הליכים שנוהלו בבית הדין הרבני הבעל והאישה נפרדו בשנת 2020. לצדדים היו יש משותפים.
הבעל טען בבית הדין הרבני כי אין לאזן את המניות והאופציות שהוא קיבל ממקום עבודתו בין היתר כי הן מבוססות על הון אנושי שהוא חלק מהכישרון והיכולות האישיות שלו. בנוסף לאמור, העלה הבעל טענות הקשורות לאורח חיי הצדדים מתחום של הדין האישי [לרבות אי קיום יחסי אישות תקופה ארוכה ושהייה בחדרים נפרדים]. הבעל טען שיש להחריג את המניות והאופציות מהסדר איזון המשאבים.
האישה טענה מנגד בבית הדין הרבני האזורי כי האופציות הן חלק משכר העבודה. בנוסף, אף טענה שהן חלק מתנאי הסכם השכר שמסדיר יחסיו של עובד ומעביד.
בית הדין הרבני האיזורי הכריע – כי אין לאישה זכויות באופציות של הבעל ושיש להחריגן מהסדר איזון המשאבים אם לא נכנסו לחשבון המשותף.
פסק הדין התקדימי של בית הדין הרבני הגדול:
האישה סירבה לקבל את קביעתו של בית הדין הרבני האיזורי וערערה לבית הדין הרבני הגדול.
פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (בדעת רוב) הפך את קביעתו של בית הדין האזורי. בית הדין הרבני הגדול קבע שהאישה זכאית לחלקה היחסי באיזון האופציות שהוענקו לבעל לפני מועד הקרע. לגבי התקופה שלאחר מועד הקרע, קבע בית הדין הרבני הגדול כי האישה זכאית לחלק היחסי באיזון.
האופציות שקיבל הבעל במסגרת עבודתו בחברת הייטק יחולקו בין בני הזוג.
בית הדין הרבני הגדול קבע – כי אופציות למניות הן לא "מתנה" אלא הן חלק משכר עבודה.
בית הדין הרבני הגדול דחה את טענתו של הבעל כי מדובר ב"הטבה אישית".
הלכה למעשה, פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול הפך את קביעתו של בית הדין הרבני האיזורי
שקבע – כי אין לאישה זכויות באופציות שקיבל הבעל.
עוד נקבע כי אין לטענות בפן האישי (יחסי אישות וכיוצ"ב) השפעה על החלוקה הקבועה בחוק לאיזון משאבים. בכך גם נדחתה טענת הבעל שהצדדים היו רק יחידה הורית כלכלית.
נקבע בבית הדין הרבני הגדול – כי ככל והמועד של הבשלת הזכויות הינה לאחר מועד הקרע – אזי יחושב הזמן היחסי של מועד הקרע בין זמן ההקצאה לבין זמן ההבשלה.
המסקנה המרכזית:
גם בבית הדין הרבני – כאשר מדובר באופציות או מניות שהוענקו במסגרת עבודה ומסוגלות להיחשב כחלק משכר – יש אפשרות לחלוקה, אם הוכח כי מדובר בנכס משותף או חלק ממנו.
נקודות חשובות:
- אופציות ומניות ככל רכוש משותף.
- בית הדין הרבני הגדול קבע כאמור כי אופציות אינן “מתנה” בלבד אלא חלק משכר – ולכן יש לראות בהן נכס שנצבר במהלך הנישואין. המועד הרלוונטי לחלוקה הוא לרוב מועד ההענקה ומועד ההבשלה.https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ryidfmu1jl?utm_source=chatgpt.com
- יש חשיבות למועד “הקרע” והפעולות שנעשו לאחריו.
- בית הדין הרבני הגדול קבע כי החישוב יתייחס לתקופת הנישואין עד מועד “הקרע” – כלומר עד מועד בו הופסקו משק הבית המשותף/החיים המשותפים. לאחר מכן, אם האופציות מתבשלות לאחר מועד זה – תינתן לאישה רק חלק יחסי.
- חישוב יחסי – למרות כלל השוויון, בפועל עשוי להתבצע חישוב יחסי לפי, למשל, כמה זמן האופציות הבשילו לאחר מועד הקרע, או לפי תנאים אחרים.
- שיקולי אשמה, בגידה וכד' – למרות שפסיקה עדכנית קבעה כי בגידה או אשמה אינן בהכרח משנות את הזכאות לחלוקת רכוש, הערכאה הרבנית יכולה להידרש לנסיבות אלו. במקרה שתואר לעיל – האשמה או חוסר יחסי אישות לא פגעו בזכאות האישה.
- ערך השווי – כאשר מדובר באופציות או מניות – חשוב להבין את שווי הנכס, מועד המימוש, והאם נדרש “דוחות שווי”, “ניכוי מס”, “הערכת חברה”.
- בקהילת ההייטק למשל, הערכת שווי מניות חסומות היא אתגר בפני עצמו – ולכן הליווי המשפטי חשוב.
המלצות לעובדי הייטק בנושא חלוקת אופציות בגירושין
אם אתה עובד בהייטק או עומד בפני גירושין ויש לך אופציות/מניות, הנה מספר המלצות:
שמור תיעוד מפורט של ההענקה: מתי ניתנה האופציה, במה היא תלויה (משך זמן עבודה, הישג, הישארות בחברה) ומתי היא מימושית.
יש לבחון האם מדובר בתגמול עבודה או מתנה/הטבה אישית?
חשוב למנות מומחה פיננסי כדי לבדוק את הערך הנוכחי והעתידי של המניות/אופציות.
סוגיית מועד הקרע: מתי הופסקה שותפות החיים המשותפים? זה משפיע על החישוב.
שקול בהסכם הגירושין סעיפים מיוחדים שמבהירים מי נותן, מתי, ובאיזה חלק את הנכסים (כולל מניות).
היוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהייטק.
בדוק את ההשלכות המיסויות: מיסוי רווחי הון, מימוש אופציות, מימוש מניות – אלו משפיעים על הערך הנטו שאישה תקבל.
וחשוב: אם יש הסכם ממון – בדוק האם הוא עודכן או מותאם למצב של אופציות/מניות והאם הוא אושר כהלכה.
העומק והמורכבות – במיוחד סוגיית אופציות/מניות – מומלץ לקבל ייעוץ מוקדם, תכנון מדויק, והבנה של מועד, שווי ותנאים. בעת גירושין בעולם ההייטק – מומלץ לפעול בשיטה של "סוף מעשה במחשבה תחילה".
