מזונות ילדים

אחד הנושאים "הבוערים" בתחום דיני המשפחה הוא נושא מזונות קטינים.

פסיקתו של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15 יצרה תקדים בכל הנושא של מזונות קטינים.

תקדים זה מיושם הן בפסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי והן בפסיקותיו של בית הדין הרבני האזורי ובבית הדין הרבני הגדול.

אומנם לכל אחת מהערכאות יישום מעט שונה לגבי ההלכה של בית המשפט העליון, אך הן הערכאה האזרחית והן הרבנית פועלות ברוח פסק הדין של בית המשפט העליון.

הוצאות בעבור קטינים – מזונות, מדור, הוצאות אחזקת מדור, הוצאות חינוך, הוצאות בריאות ועוד

שאלות רבות צצות ועולות בהליכי גירושין לגבי הוצאות ילדים.

יש הוצאות שהן תלויות שהות ויש הוצאות שאינן תלויות שהות ויש ליתן את הדעת בכל מקרה ומקרה.

יש מקרים שבהם יש לילדים צרכים מיוחדים ויש מקרים שלא.

כחלק מהצרכים של קטינים, קיימים הוצאות כלכלה, ביגוד והנעלה, מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, נסיעות, הוצאות טלפון סלולרי (עלות החזקה, שיחות ותיקונים), תספורת, ציוד לימודים, דמי כיס, מתנות לימי הולדת, מתנות לחברים של הקטינים לימי הולדת, שיעורי נהיגה ועוד.

הוצאות חינוך לקטינים, על פי רוב כוללות, בין היתר, תשלום שכר לימוד למסגרות החינוכיות, צהרונים, חוגים, ספרי לימוד וציוד לבית הספר, תלבושת אחידה, תשלומי חובה, תשלומי ועד כיתה, תשלומי הורים, סל תרבות, טיול שנתי, קייטנות, תנועת נוער למיניהם, שיעורי עזר, שיעורים פרטיים וכיוצ"ב.

הוצאות רפואיות לקטינים הן ההוצאות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים או הביטוח הרפואי המשלים, לרבות: תשלומים לקופת חולים, לביטוח פרטי, ביטוח משלים, קלינאית תקשורת, מטפלים למיניהם, מרפאה בעיסוק, טיפולים רגשיים, אבחונים, טיפולי שיניים, תרופות כרוניות, טיפולים פסיכולוגיים, משקפיים, וכל צורך רפואי אחר.

כחלק מההוצאות והצרכים של ילדים, יש קצבאות ילדים שמוענקות להורים מטעם המוסד לביטוח לאומי, קצבאות חינוך וכן לדוגמא, מענקי קורונה.

עד פסיקתו של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15

במשך שנים רבות בדין הישראלי, כאשר חלו הליכי גירושין, חויב האב לתשלום לאם דמי מזונות עבור ילדיהם הקטינים – זאת ללא קשר לאופן חלוקת זמני השהות ומשמורת הקטינים.

בהתאם להוראות הדין שחלו טרם פסק דינו של בית המשפט העליון, גם במקרים שבהם שכרה של האם היה דומה לשכרו של האב, חויב האב לתשלום דמי מזונות לאם בעבור הקטינים.

הדין שקדם לפסיקתו של בית העליון עד הגיעם של הקטינים לגיל 6 שנים לא השתנה.

השינוי שחל הינו אך ורק לגבי קטינים שהינם מעל גיל 6 שנים.

לאחר פסיקתו של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15

פסיקתו של בית המשפט העליון עוסקת במקרה שבו חלוקת זמני השהות שווים כאשר הקטינים הם מעל גיל 6 שנים.

המשמעות של פסק הדין היא – שבמקרה שבו הקטינים מעל גיל 6 שנים, חלוקת זמני השהות של כל הורה עם הקטינים שווה (קרי משמורת משותפת), רמת ההשתכרות בין ההורים דומה – במקרים מתאימים לא תהיה השתת דמי מזונות על מי מההורים לשלם להורה האחר.

במקרים שבהם אין יחס של חלוקת זמני שהות שווים ושיש פער בין הכנסות ההורים – דמי המזונות ייפסקו בהתאם.

החשיבות של מתן התייחסות לחלוקת יחס זמני השהות לכל הורה עם הקטין היא בכך, שכל הורה יישא בצרכיו של אותו הקטין כשהוא שוהה עימו ובכל הנושאים שאינם תלויי שהות יחלקו ההורים ביניהם בחלקים שווים.

חשוב לציין – שכל מקרה לנסיבותיו. לכל משפחה יש נסיבות מיוחדות וספציפיות אשר הערכאה השיפוטית תבחן לאור טובת הקטינים וההלכה של בית המשפט העליון.

לסיכום

לאור חשיבות העניין, לאור הפערים העצומים שיכולים להיות בין הצדדים בכל הנושא לגובה דמי מזונות ילדים, יש חשיבות רבה להיוועצות מעמיקה ויסודית עם עורך דין לגירושין, תוך הצגת מלוא הנתונים וקבלת חוות דעת מקיפה אשר תסייע בקבלת החלטות להמשך ההליך.