מערכת המשפט כוללת שתי ערכאות שיפוטיות – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. יש הבדל בין שתי הערכאות ובמקרים מתאימים, יש חשיבות רבה לערכאה שתדון בעניין. לבית הדין הרבני קיימת סמכות שיפוט בלעדית בנושאים הקשורים לנישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל. סמכות בלעדית – הסמכות לדון בנושא גירושין וכתובה נתונה באופן בלעדי לבית הדין הרבני.
סמכות מקבילה
הסמכות לדון בנושאים האחרים כגון – רכוש, מזונות אישה והחזקת קטינים נתונה כסמכות מקבילה הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה. סמכות מקבילה זו יצרה את המושג "מירוץ הסמכויות". "מירוץ הסמכויות" חי ונושם במשך עשרות שנים ומכאן – קיימת חשיבות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף בעניין.
כל מקרה לנסיבותיו ולאחר ייעוץ משפטי ספציפי ומקיף תוכלו לקבל את המידע המלא לגבי הערכאה העדיפה בנושאים הקשורים לסמכות המקבילה. במקרים מסוימים, יש חשיבות רבה לנושא זה.
אם ניקח לדוגמא, המושג "מדור ספציפי" – הוא סעד שניתן לתבוע אותו רק בבית הדין הרבני ובמקרים מתאימים הוא אף יכול לעכב פירוק שיתוף בדירת המגורים. בבית המשפט לענייני משפחה, לא ניתן לתבוע מדור ספציפי.
לגבי נושאים הקשורים לסמכות המקבילה – התנאי לכך שלבית הדין הרבני תוקנה סמכות קשורה לנושא הכריכה.
קיימים שלושה תנאים מצטברים הקשורים לנושא של כריכה והן כדלקמן:
- על תביעת הגירושין להיות תביעה כנה. על התביעה להיות מוגשת מתוך רצונו האמיתי של מגיש התביעה להתגרש.
- כריכה כנה. כריכת תביעת הגירושין צריכה להיות מתוך רצון אמיתי להכרעת הנושא בפני בית הדין הרבני.
- כריכה כדין. על כריכת הנושאים לתביעת הגירושין להיעשות באופן ברור ומפורש.
בכדי שהדיון יוכל להתקיים בנושאים הקשורים לסמכות המקבילה, קרי בנושאים הכרוכים, על מגיש תביעת הגירושין להוכיח שהתקיימו כראוי מבחני הכריכה.
במקרה של הגשת תביעות במקביל בבית המשפט לענייני למשפחה ובבית הדין הרבני, הערכאה שתדון בעניין הסמכות ראשונה – תהא זו שתכריע בשאלת הסמכות ועל פי עיקרון כיבוד הערכאות, הערכאה השניה תכבד את החלטתה.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
עם חקיקת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 (הוראת שעה), חל שינוי בעניין מועד הגשת תובענות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני אך נושא מירוץ הסמכויות עדיין קיים.
השוני טמון בכך, שלא ניתן להגיש תביעה בבית הדין הרבני או בבית המשפט טרם פתיחת בקשה בהליך של יישוב סכסוך.
יחד עם זאת, המבקש שהגיש ראשון לערכאה שיפוטית את הבקשה ליישוב סכסוך – יהיה זה שיקבל את הקדימות, בחלוף הימים הקבועים בחוק, להגיש ראשון את התביעה לערכאה השיפוטית כהעדפתו – לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
מכאן – שגם בעניין זה חשוב להכיר את המשמעויות ולהקדים בנושא של הגשת בקשה ליישוב סכסוך וזאת מהטעם שמי שמגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון, מקבל את הקדימות בהגשת תובענה ראשון לערכאה המתאימה.
סיכום
כמות אדירה של פסקי דין עוסקות בנושא "מירוץ הסמכויות". במקרים מסוימים הדבר בעל חשיבות רבה ומן הראוי לבחון את היבטי העניין ובכל מקרה ומקרה.
עורך הדין ערן עזרא ניהל לאורך השנים תיקי גירושין רבים הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה ובמקרים שבהם היו מקרים של "מירוץ סמכויות", ייצג עורך הדין ערן עזרא גם בערכאת הערעור.
בשל חשיבות הייצוג בבתי הדין הרבניים ובכל נושא "מירוץ הסמכויות", מומלץ לכל צד שנמצא לפני או במהלך הליך גירושין, להיפגש עם עורך דין ולקבל ייעוץ מקיף למקרה הפרטני.
סמכויות מקבילות של בתי הדין הרבניים ובתי הדין לענייני משפחה בתיקי גירושין בישראל
בטבלה להלן נבחן את הסמכויות המקבילות הנתונות לבתי הדין הרבניים ובתי הדין לענייני משפחה בתיקי גירושין של זוגות יהודיים בישראל:
סמכות | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
תיקוף גירושין | סמכות ייחודית. מתן גט וביטול נישואין. | לא מוסמך. |
חלוקת רכוש | סמכות מקבילה. חלוקת רכוש על פי ההלכה היהודית. | סמכות מקבילה. חלוקת רכוש על פי דיני השיתוף וחוק המוצהר. |
משמורת ילדים | סמכות מקבילה. קביעת משמורת ילדים על פי טובת הילד וההלכה היהודית. | סמכות מקבילה. קביעת משמורת ילדים על פי טובת הילד וחוק שיווי זכויות האישה. |
מזונות אישה וילדים | סמכות מקבילה. פסיקת מזונות על פי ההלכה היהודית. | סמכות מקבילה. פסיקת מזונות על פי דיני מזונות וחוק המזונות. |
הסדרי ראייה | סמכות מקבילה. קביעת הסדרי ראייה על פי טובת הילד וההלכה היהודית. | סמכות מקבילה. קביעת הסדרי ראייה על פי טובת הילד וחוק שווי זכויות האישה. |
יישוב סכסוכים | מוסמך ליישב סכסוכים בין בני הזוג בהסכמה, באמצעות גישור או בוררות. | מוסמך ליישב סכסוכים בין בני הזוג בהסכמה, באמצעות גישור או בוררות. |
מעמד אישי | סמכות ייחודית. קביעת מעמד אישי (רווק, נשוי, גרוש, אלמנה) על פי ההלכה היהודית. | לא מוסמך. |
צו מניעה | סמכות מוגבלת. מתן צווי מניעה במקרים חריגים בלבד. | סמכות רחבה. מתן צווי מניעה למניעת אלימות, הטרדה או פגיעה בזכויות. |
צו ביניים | סמכות מוגבלת. מתן צווי ביניים זמניים במקרים חריגים בלבד. | סמכות רחבה. מתן צווי ביניים זמניים בנוגע למשמורת ילדים, מזונות וכדומה. |
לתשומת לבכם:
- טבלה זו מציגה רק את הסמכויות העיקריות שיש לכל אחת ממערכת בתי הדין (האזרחיים והרבניים) בישראל. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים בהם סמכות אחת דנה בנושא שנראה לכאורה בתחום סמכותה של האחרת.
- חשוב לציין שבתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה פועלים על פי מערכות משפט שונות (ההלכה היהודית ודיני המשפחה הישראלי בהתאמה), ולכן ייתכנו הבדלים משמעותיים בפסיקותיהם.
- מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בדיני משפחה על מנת להבין את ההשלכות המשפטיות של בחירת הערכאה המתאימה לטיפול בתיק גירושין.