שלום בית – "כל מי שמגרש את אשתו הראשונה, אפילו המזבח מוריד עליו את הדמעות" (גיטין צ ע"ב) בתי דין רבניים מוצפים בתביעות שונות ל"שלום בית". סכסוכים בין בעל לאשה הם עניין שבשיגרה. מה הסיבה לכך שאחד מהצדדים יבחר לפנות בבקשה "לשלום בית"? האם מדובר בכוונה כנה ואמיתית או שמא מדובר בטקטיקת גירושין על ע"מ להשיג יתרון בהליך?
אילו סוגי צווי סעד ניתן לבקש מבית המשפט לתת במסגרת בקשת שלום בית?
להלן סוגי הצווים השונים שניתן לבקש מבית המשפט להוציא במסגרת הגשת בקשה לשלום בית:
| סוג הצו | מה הצו עושה | מטרה | הערות נוספות |
| צו איסור יציאה מן הארץ | מונע מאחד הצדדים לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת | למנוע בריחה של אחד הצדדים למדינה זרה והבטחת המשך ההליך | ניתן לרוב באופן מיידי. עם זאת, הצד שכנגד יכול לבקש ביטול הצו תוך הפקדת ערבויות מתאימות על פי החלטת בית הדין. |
| צו עיקול על דירות מגורים | מטיל עיקול על דירות מגורים של בני הזוג | מניעת העברת בעלות או מכירת הנכס ללא אישור | ועד למנוע "העלמת" או "הברחת" רכוש. מסייע בשמירה על הסטטוס קוו הרכושי לאורך הניסיון להגיע לשלום בית לקראת הליך הגירושין. |
| צו עיקול על רכב | מטיל עיקול על כלי רכב של בני הזוג | מניעת מכירה או העברת בעלות על הרכב | זהו חלק נוסף מן האמצעים לשמירה על הרכוש המשותף בהקשר לגירושין והליכי שלום בית שביוזמת מי מהצדדים – הוצאת הצו מקשה על "הברחת" נכסים ניידים כמו כלי רכב. |
| צו עיקול על חשבונות בנק | מגביל פעולות בחשבונות הבנק של בני הזוג | מניעת משיכת כספים או העברתם ללא אישור | צו זה מסייע בשמירה על המצב הכלכלי הקיים – בכך שהוא מונע שימוש חד צדדי של מי מבני הזוג בכספים משותפים. |
חשוב לדעת:
- אף על פי שהצווים שנזכרו לעיל, יכולים להינתן על ידי בית המשפט במסגרת בקשה לשלום בית, לעיתים הם משמשים גם כאמצעי טקטי בהליכי גירושין.
- מטרת הצווים היא לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בעניין שלום הבית או הגירושין.
- יש לנהוג בזהירות בשימוש בצווים אלו, שכן הם עלולים להוביל ליתרון לא הוגן בענייני רכוש וילדים.
- השימוש בצווים יכול להחליש את הצד השני מבחינה משפטית ונפשית, במיוחד אם הוא משתוקק לגירושין.
- הגשת בקשות לצווים אלו צריכה להיעשות בצורה תמציתית ועניינית.
- חשוב לזכור שהשימוש בכלים משפטיים אלו עלול להוביל להארכת ההליכים המשפטיים סביב הגירושין או שלום הבית.
אפשר לחלק את הפניות לבי"ד רבני בבקשות ל"שלום בית" ל -2 סוגים.
סוג אחד: מתמקד בצדדים שפונים בתום לב ובתמים בבקשה אשר כל תכליתה היא לעורר את בן הזוג, ולהביא לשלום בית אמיתי.
סוג שני: מתמקד בזוגות אשר אינם חפצים בחזרה לזוגיות, אלא נוקטים בהגשות הבקשות ל"שלום בית" כחלק מטקטיקות שנועדו להשיג את היתרונות של הליך הגירושין.
שימור של התא המשפחתי ומשמעויותיו ברורים ונהירים לכל. בדיון בבי"ד רבני, שוטחים הצדדים את טענותיהם. לרוב, דיונים אלו מאוד סוערים.
בן הזוג אשר מבקש "שלום בית", נוהג לעיתים, שלא בתום לב, ומנסה לקנות את ליבם של הדיינים בתיאורים מרחיקי לכת על אהבה גדולה הנמצאת במשבר, ועל ילדים שניזוקו, כמו על הנזקים שעוד צפויים להם (אם לא נגרמו כבר), הם לעיתים אף מזילים דמעות על הסכנה הטמונה שבאובדן הבית "החם והאוהב" ועוד תיאורים כאלה ואחרים.
כחלק מאסטרטגיות החשיבה שנהוגות בהליכי הגירושין, מעוניין אחד הצדדים לרכוש את היתרון היחסי הטמון בהליך. בתחילת הליך הנישואין מעניק הבעל לאישה את כתובתה. כמו כן, עפ"י ההלכה, חובתו של הבעל היא, בנסיבות מסוימות, לזון הן את אישתו והן את ילדיו.
הגשת הבקשה לשלום הבית נובעת, בין היתר, מאסטרטגית גירושין שמטרתה להציג בפני בי"ד שאין רצונה של האישה לחיות עם הבעל, ללא אמתלה מבוררת, ולפיכך, היא מאבדת את זכאותה למזונותיה ובשל זאת גם נשללת ממנה כתובתה. קיימים מקרים בהם בן זוג אחד חפץ להתגרש ואילו הצד האחר אינו מעוניין בגירושין.
לעיתים, במקרה זה, נועדה הבקשה לשלום בית אך על מנת ל"התיש" את הצד שכנגד. על פי רוב, הצד שחפץ בגירושין, מרגיש את תחילת הליך ההתשה עם הגשת הבקשה לשלום בית, אולם ברי, כי בסופו של דבר יביא ההליך למצב של "שלום על הבית"
הבקשות לשלום בית נעשית בצורה חכמה והן צופות פני עתיד. לדוגמא: אישה שרועה בשדותיהם של זרים, לא תוזכר בבקשה באופן זה, משום שעפ"י ההלכה היא תהיה "אסורה על בעלה". הצגתה של האישה כ"בוגדת", תגרום לדיינים לברר את אמיתות הטענה, ועלולה לגרום לפסיקה של גירושין.
על הבקשה ל"שלום בית", להיות כתובה בצורה תמציתית ועניינית. הגשת הבקשה תאפשר לקבל צווים מהירים מבית המשפט. במידה וקיים חשש שאחד הצדדים יעזוב את הארץ לתקופה ממושכת, ניתן יהיה לבקש צו של "איסור יציאה מן הארץ". לרוב, ניתנים צווים אלו מיידית. הצד שכנגד, יוכל לטעון לביטול הצו, אם הוא יפקיד את הערבויות המתאימות, על פי החלטת בית הדין.
צו נוסף שניתן לקבל הוא "צו עיקול" על דירות מגורים /או על רכב ו/או על חשבונות בנק וכדומה. על פי רוב, הסיבות לבקשה לעיקול רכוש, נובעת מיחסים מתוחים בין הצדדים, ומהחשש שמא בן הזוג "יעלים" או "יבריח" רכוש, ואז, יהיה מאוד קשה, אם בכלל, להחזיר את שלום הבית על כנו.
יש לנהוג בזהירות בכלי המשפטי הלכתי, של "שלום בית", משום שבמהותו, עלול כלי זה להוביל ליתרון בעניינים הרכושיים ובכל הנושאים הקשורים לילדים. ככל שבן זוג משתוקק יותר לגירושין, כך גם תרפה הבקשה לשלום בית את ידיו, ובעיקר תחליש אותו ממבחינה משפטית ו/או נפשית.
שאלות ותשובות בנושא שלום בית
בקשות לשלום בית מוגשות לבית הדין הרבני משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא פנייה כנה ואמיתית מצד אחד מבני הזוג במטרה לעורר את בן הזוג השני ולהביא לשלום בית אמיתי. הסיבה השנייה היא שימוש בבקשה כחלק מטקטיקה משפטית להשגת יתרונות בהליך הגירושין, כאשר אין כוונה אמיתית לחזור לזוגיות.
הגשת בקשה לשלום בית יכולה להיות חלק מאסטרטגיית גירושין שמטרתה להציג בפני בית הדין שהאישה אינה רוצה לחיות עם בעלה ללא סיבה מוצדקת. במצב כזה, האישה עלולה לאבד את זכאותה למזונות ואף את כתובתה. זוהי דרך להפעיל לחץ על האישה ולהשיג יתרון בהליך הגירושין.
במסגרת בקשה לשלום בית, ניתן לקבל מבית הדין הרבני מספר צווים מהירים. ביניהם: צו איסור יציאה מהארץ, במקרה שקיים חשש שאחד הצדדים יעזוב את הארץ לתקופה ממושכת, וצו עיקול על נכסים כמו דירות מגורים, רכב או חשבונות בנק. מטרת צווים אלה היא למנוע הברחת רכוש ולשמור על המצב הקיים עד להכרעה בעניין שלום הבית או הגירושין.
יש לנהוג בזהירות בהגשת בקשה לשלום בית מכיוון שהיא עלולה להוביל ליתרון לא הוגן בענייני רכוש וילדים. ככל שבן הזוג השני משתוקק יותר לגירושין, כך הבקשה לשלום בית עלולה להחליש אותו מבחינה משפטית ונפשית. השימוש בכלי זה באופן לא מושכל עלול להוביל להתשת הצד השני ולהארכת ההליכים המשפטיים, מה שעלול לפגוע בסופו של דבר בשני הצדדים ובילדיהם.
שלום בית
