להאזנה:
שלום בית – "כל מי שמגרש את אשתו הראשונה, אפילו המזבח מוריד עליו את הדמעות" (גיטין צ ע"ב) בתי דין רבניים מוצפים בתביעות שונות ל"שלום בית". סכסוכים בין בעל לאשה הם עניין שבשיגרה. מה הסיבה לכך שאחד מהצדדים יבחר לפנות בבקשה "לשלום בית"? האם מדובר בכוונה כנה ואמיתית או שמא מדובר בטקטיקת גירושין על ע"מ להשיג יתרון בהליך?
אפשר לחלק את הפניות לבי"ד רבני בבקשות ל"שלום בית" ל -2 סוגים.
סוג אחד: מתמקד בצדדים שפונים בתום לב ובתמים בבקשה אשר כל תכליתה היא לעורר את בן הזוג, ולהביא לשלום בית אמיתי.
סוג שני: מתמקד בזוגות אשר אינם חפצים בחזרה לזוגיות, אלא נוקטים בהגשות הבקשות ל"שלום בית" כחלק מטקטיקות שנועדו להשיג את היתרונות של הליך הגירושין.
שימור של התא המשפחתי ומשמעויותיו ברורים ונהירים לכל. בדיון בבי"ד רבני, שוטחים הצדדים את טענותיהם. לרוב, דיונים אלו מאוד סוערים.
בן הזוג אשר מבקש "שלום בית", נוהג לעיתים, שלא בתום לב, ומנסה לקנות את ליבם של הדיינים בתיאורים מרחיקי לכת על אהבה גדולה הנמצאת במשבר, ועל ילדים שניזוקו, כמו על הנזקים שעוד צפויים להם (אם לא נגרמו כבר), הם לעיתים אף מזילים דמעות על הסכנה הטמונה שבאובדן הבית "החם והאוהב" ועוד תיאורים כאלה ואחרים.
כחלק מאסטרטגיות החשיבה שנהוגות בהליכי הגירושין, מעוניין אחד הצדדים לרכוש את היתרון היחסי הטמון בהליך. בתחילת הליך הנישואין מעניק הבעל לאישה את כתובתה. כמו כן, עפ"י ההלכה, חובתו של הבעל היא, בנסיבות מסוימות, לזון הן את אישתו והן את ילדיו.
הגשת הבקשה לשלום הבית נובעת, בין היתר, מאסטרטגית גירושין שמטרתה להציג בפני בי"ד שאין רצונה של האישה לחיות עם הבעל, ללא אמתלה מבוררת, ולפיכך, היא מאבדת את זכאותה למזונותיה ובשל זאת גם נשללת ממנה כתובתה. קיימים מקרים בהם בן זוג אחד חפץ להתגרש ואילו הצד האחר אינו מעוניין בגירושין.
לעיתים, במקרה זה, נועדה הבקשה לשלום בית אך על מנת ל"התיש" את הצד שכנגד. על פי רוב, הצד שחפץ בגירושין, מרגיש את תחילת הליך ההתשה עם הגשת הבקשה לשלום בית, אולם ברי, כי בסופו של דבר יביא ההליך למצב של "שלום על הבית"
הבקשות לשלום בית נעשית בצורה חכמה והן צופות פני עתיד. לדוגמא: אישה שרועה בשדותיהם של זרים, לא תוזכר בבקשה באופן זה, משום שעפ"י ההלכה היא תהיה "אסורה על בעלה". הצגתה של האישה כ"בוגדת", תגרום לדיינים לברר את אמיתות הטענה, ועלולה לגרום לפסיקה של גירושין.
על הבקשה ל"שלום בית", להיות כתובה בצורה תמציתית ועניינית. הגשת הבקשה תאפשר לקבל צווים מהירים מבית המשפט. במידה וקיים חשש שאחד הצדדים יעזוב את הארץ לתקופה ממושכת, ניתן יהיה לבקש צו של "איסור יציאה מן הארץ". לרוב, ניתנים צווים אלו מיידית. הצד שכנגד, יוכל לטעון לביטול הצו, אם הוא יפקיד את הערבויות המתאימות, על פי החלטת בית הדין.
צו נוסף שניתן לקבל הוא "צו עיקול" על דירות מגורים /או על רכב ו/או על חשבונות בנק וכדומה. על פי רוב, הסיבות לבקשה לעיקול רכוש, נובעת מיחסים מתוחים בין הצדדים, ומהחשש שמא בן הזוג "יעלים" או "יבריח" רכוש, ואז, יהיה מאוד קשה, אם בכלל, להחזיר את שלום הבית על כנו.
יש לנהוג בזהירות בכלי המשפטי הלכתי, של "שלום בית", משום שבמהותו, עלול כלי זה להוביל ליתרון בעניינים הרכושיים ובכל הנושאים הקשורים לילדים. ככל שבן זוג משתוקק יותר לגירושין, כך גם תרפה הבקשה לשלום בית את ידיו, ובעיקר תחליש אותו ממבחינה משפטית ו/או נפשית.
שלום בית
