צו הגנה

צו הגנה

צו הגנה נועד ליתן מענה למניעת האלימות בתוך המשפחה. צו הגנה מוגש, בין היתר, כחלק מהליך הגירושין. לרוב, מוגשת הבקשה לצו הגנה כחלק ממציאות בה חיים הצדדים, אולם קיימים מקרים, בהם נובעת הבקשה, כחלק מניסיון שייצור יתרון רכושי על ידי הרחקת בן זוג, ונסיון שלא כדין, להשתלט על הרכוש.

החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק"), מעניק מענה הולם למקרים בהם האלימות מתרחשת, בתנאים המפורטים בחוק, ובמקרים אחרים כגון: תביעות סרק, קיימת בידי השופט האפשרות להטלת הוצאות ופיצויים. על פי סעיף 2 לחוק, בית משפט רשאי ליתן צו הגנה האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים:

  1. להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו/להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, והוא גם אם יש לו זכות בה.
  2. להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום.
  3. לפעול בכל דרך שמונעת/מקשה על שימוש בנכס, שמשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לאותו אדם זכות כלשהי בנכס.

על פי החוק, צו הגנה יכול שיכיל דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת שנדרשת בנסיבות, לדעת בית המשפט, על מנת להבטיח את שלומו ובטחונו של בן המשפחה. צו הגנה יכול לכלול גם את ההוראות בדבר סידורים נדרשים כתוצאה ממתן הצו.

בימ"ש רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של הערובה להתנהגות טובה, לתקופה שלא תעלה על שנה, מיום שיפוג תוקפו של צו הגנה. בבקשה לצו הגנה, רשאי בית המשפט שדן בבקשה, ליתן גם צו ל"מניעת הטרדה מאיימת", בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001.

סמכות עניינית, לדיון בנושא צו ההגנה, נתונה לבית משפט השלום, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, וכן לבי"ד דתי שמוסמך לדון בענייניהם של הצדדים. בית המשפט הנותן צו הגנה, רשאי עם מתן הצו/במועד מאוחר יותר, להורות למחוייב על פי צו, ליתן התחייבות, שהוא יקבל טיפול מגורם כפי שיקבע בית המשפט.

ההוראה לגבי מתן טיפול תיעשה, אך לאחר שהוגש תסקיר מתאים קודם, ולאחר שבימ"ש נוכח שהמחוייב עפ"י צו ההגנה מתאים לטיפול, מסכים, ומבין את התנאים ואת ומהות הטיפול, וכי יש מסגרת מתאימה לטיפול בו. החוק נותן מענה, גם למצב בו המחוייב אוחז בנשק. יש בידי בימ"ש את הסמכות להטיל במסגרת צו הגנה, צו שאוסר על מחוייב על פי צו להחזיק/לשאת נשק.

 

יש מספר מצבים לפיהם יכול בית המשפט ליתן צו הגנה. בין היתר, כשלא אפשרי לנהל חיים סבירים ותקינים. על פי חוק, רשאי בימ"ש ליתן צו הגנה מפני אדם אם ראה שנתקיים אחד מאלה:

  1. בסמוך לפני הגשת הבקשה, נהג האדם באלימות בבן משפחתה, ביצע בו עבירת מין או שהוא כלא אותו לא כדין
  2. התנהגות אדם, נותנת בסיס סביר להניח, שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו/ שהוא עלול לבצע בו עבירת מין
  3. התעלל בבן משפחה התעללות נפשית שהיא מתמשכת או שהוא התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחה ניהול סביר ותקין של חייו

 

אילו סעדים ניתן לבקש מבית המשפט כחלק מצווי הגנה בישראל?

בטבלה הבאה ריכוז של סוגי הסעדים אותם ניתן לבקש מבית המשפט להוציא מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה – התשנ"א 1991:

סוג הצו הסעד הניתן במסגרת הצו תנאים למתן הצו הערות נוספות
צו הרחקה צו זה אוסר על אדם להיכנס לדירה שבה בן משפחתו גר או להימצא בטווח מסוים ממנה, קיומה של אלימות פיזית או מינית בסמוך להגשת הבקשה – סכנה גופנית ממשית, ו/או התעללות נפשית מתמשכת. תקף גם כשיש לאדם זכות בדירה
צו למניעת הטרדה מאיימת זהו צו אשר אוסר על הטרדת בן משפחה בכל אופן וכל מקום. התנהגות מטרידה או מאיימת – פגיעה בניהול חיים תקינים וכיוצא בכך. ניתן לבקש גם צו למניעת הטרדה מאיימת
הגבלת שימוש בנכס צו להגבלת השימוש בנכס אוסר על פעולות המונעות או מקשות על השימוש בנכס אשר משמש את בן המשפחה. מניעת שימוש בנכס אשר יוצרת הפרעה לניהול חיים תקינים מצד מבקש הצו. תקף גם כשיש לאדם זכות בנכס
הפניה לקבלת טיפול הצו מורה לאדם שכלפיו הוא ניתן לפנות לקבלת טיפול מגורם שיקבע מטעם בית המשפט. הגשת תסקיר מתאים וקיום מסגרת טיפול מתאימה עבור מקבל הצו. ניתן רק לאחר בדיקת התאמה והסכמה מדעת
איסור על החזקת נשק מדובר בצו האוסר על האדם שכלפיו הוא ניתן להחזיק או לשאת נשק חשש לשימוש בנשק – סכנה לבן המשפחה שלטובתו ניתן צו ההגנה האמור. יכול להיות חלק מצו הגנה כללי
הפקדת ערובה דורש מהאדם שכלפיו הצו הוצא, להפקיד ערובה לקיום הצו או ערובה להתנהגות טובה.

 

הערות כלליות:

  • כל הצווים ניתנים על ידי בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין דתי מוסמך.
  • ניתן לתת צו הגנה במעמד צד אחד, אך יש לקיים דיון בנוכחות שני הצדדים תוך 7 ימים.
  • בנסיבות מיוחדות, ניתן להאריך את תוקף הצווים עד שנה אחת.
  • במקרה של בקשות סרק, בית המשפט רשאי להטיל הוצאות או לחייב בפיצויים את מגיש הבקשה.
  • הצווים נועדו להגן על בני משפחה מפני אלימות, התעללות, או התנהגות שאינה מאפשרת ניהול חיים תקינים.

 

בימ"ש רשאי ליתן צו הגנה במעמד צד אחד, אולם אם ניתן הצו במעמדו של צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחותם של שני הצדדים, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ – 7 ימים, מיום מתן הצו. תוקפו של צו ההגנה לא יעלה על שלושה חודשים. עם זאת, בימ"ש רשאי להאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים.

מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו של בימ"ש, הוא רשאי להאריך את תוקפו של צו לתקופה כוללת, שלא תעלה על שנה אחת. במקרה של פניות קנטרניות ובקשות סרק, ידחה בית המשפט את הבקשה לצו הגנה, ובמקרים מיוחדים, הוא רשאי להטיל על מי שביקש את "בקשת הסרק" אחד מאלה:

  1. הוצאות שייפסקו לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון
  2. פיצוי נאות למי שנפגעו כתוצאה מהגשת הבקשה.

 

שאלות ותשובות בנושא צו הגנה

צו הגנה נועד למנוע אלימות במשפחה ולהגן על בני משפחה מפני התנהגות אלימה או מאיימת. הוא יכול להיות חלק מהליך גירושין, אך גם מוגש במקרים אחרים של אלימות במשפחה. צו הגנה מאפשר לבית המשפט להרחיק אדם אלים מבית המשפחה ולאסור עליו להטריד את בני משפחתו.

צו הגנה יכול לאסור על אדם להיכנס אל בית או דירה שבהם בן משפחתו גר או להימצא בקרבתם, גם בהינתן שיש לו זכויות בנכס. הוא יכול לאסור על הטרדת בן משפחה בכל דרך ומקום, ולמנוע פעולות המקשות על השימוש בנכס שמצוי בשימושו של בן המשפחה. הצו יכול גם לכלול דרישה לערובה, הוראות לגבי סידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו, ואפילו איסור על החזקת נשק.

בית המשפט רשאי לתת צו הגנה אם התקיים אחד מהתנאים הבאים: האדם נהג באלימות בבן משפחתו בסמוך להגשת הבקשה, ביצע עבירות מין בו או שכלא אותו בניגוד לדין. התנהגותו מעלה חשש סביר לסכנה גופנית ממשית או לביצוע עבירת מין; האדם ביצע התעללות נפשית בקרוב משפחתו באופן ממושך או נהג באופן שאיננו מאפשר לו לנהל חיים תקינים.

במקרה של בקשות סרק או פניות קנטרניות, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו הגנה. במקרים מיוחדים, הוא אף יכול להטיל על מגיש הבקשה הוצאות לטובת המדינה והצד שנפגע, או לחייב אותו בפיצוי למי שנפגע כתוצאה מהגשת הבקשה. זאת כדי למנוע ניצול לרעה של מנגנון צו ההגנה ולהבטיח שהוא ישמש רק למטרתו המקורית – הגנה על קורבנות אמיתיים של אלימות במשפחה.

צו הגנה

צו הגנה

עוד באותו נושא:

אלימות במשפחה    

הליכי גירושין רבים, מלווים במישור הפלילי. לעיתים, ההליך לא מסתיים בבי"ד רבני או בבימ"ש לענייני משפחה, אלא גולש ויורד לפסים פליליים. ההליך פלילי שנלווה להליך

קרא עוד...
מניעת הטרדה מאיימת

החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001 (להלן: "החוק"), נועד על מנת להגן על אדם מפני הפגיעה בשלוות חייו ובפרטיותו שלו, בחירותו ובגופו. הטרדה מאיימת,

קרא עוד...
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 76 ביקורות
×
js_loader

פניות במייל: [email protected]
פניות במשרד: 03-6442224
פניות לנייד: 052-5070050

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 76 ביקורות
js_loader