מתן גט לחומרה לפי ההלכה

על פי ההלכה היהודית, גט לחומרה הוא גט שניתן לאישה כדי להסיר ספק שבני הזוג נשואים (בהתאם להלכה היהודית בלבד). בהלכה האישה מתקדשת בכמה דרכים: קידושי כסף, קידושי ביאה וקידושי שטר. במקרים מסוימים קיים חשש שנתקיימו נישואים על פי ההלכה היהודית גם אם מלכתחילה לא הייתה כוונה להינשא בדרך זו, אם בכלל. ביצוע הליך גט לחומרה חשוב אם ברצונם של בני הזוג להתגרש ולהינשא בשנית. זאת מפני החשש שאם האיש והאישה לא יתגרשו כדת משה וישראל, בנישואים השניים ייוולדו להם ילדים המוגדרים כממזרים בהלכה היהודית.

אחת הדוגמאות למקרה שבו יש צורך בגט לחומרה הוא נישואי שחוק בין נער לנערה. מצב זה עלול להיווצר כאשר מגיש הנער (מעל גיל 13) טבעת לנערה בפני חבריו ואומר לה "הרי את מקודשת לי" בדרך צחוק. אם הנערה אינה מסרבת לקבל את הטבעת, אלא לוקחת אותה או אינה מוחה, קיים חשש שאכן בוצעו קידושין ויש צורך בגט לחומרה. גט לחומרה הוא הליך גירושים, ולאחריו אסור לנערה להינשא לכהן. דוגמה נוספת למקרה שבו יש צורך בגט לחומרה הוא נשואים אזרחיים בין יהודים. זוג שהתחתן בחוץ לארץ: בקפריסין, בצ'כיה או בכל מקום אחר, חייב בגט לחומרה אם ברצונו להתגרש. הסיבה לכך היא שייתכן שבזמן הנישואים האזרחיים אכן בוצעו קידושין (קידושי ביאה או קידושי שטר בעת החתימה על תעודת נישואים). אף על פי כן, יש הפוסקים כי אין צורך בגט לחומרה במקרה של נישואים אזרחיים. זאת משום שכאשר בני הזוג מעוניינים להיפרד, הם מגלים חוסר עניין פיזי אחד בשני ובכך מתערערת הפסקה כי "אין האדם עושה את בעילתו בעילת זנות".

הליך גט לחומרה אינו שונה בהרבה מגט רגיל בדרך כלל. לטקס סידור הגט ארבעה שלבים. השלב הראשון הוא בירור השמות. בשלב זה מברר הדיין את שמות אבותיהם וקודמיהם של בני הזוג, כולל כינויי חיבה. שלב בירור השמות חשוב על מנת שמסדרי הגט לא יתבלבלו בין שמותיהם של המתגרשים ובין שמותיהם של בני זוג נשואים אחרים שאינם מעוניינים להתגרש. השלב השני הוא ביטול המודעות. הדיינים מזמנים את בני הזוג לאולם הדיונים ומוודאים כי הם בטוחים בכוונתם להתגרש, כי הם מבינים את משמעותם של הגירושים ואת ההשלכותיהם על החיים וכי האישה מודעת לכך שלא תוכל להינשא לכהן. לאחר מכן מבצעים הדיינים את ביטול המודעות. מודעה היא מעין הצהרה בעלת ערך משפטי, מעמד שבו מצהיר האדם על כוונות עתידיות כלשהן. שלב ביטול המודעות פוטר את האדם מההתחייבויות שהתחייב לפני הנישואים ומאפשר לו לפתוח "דף חדש". השלב השלישי הוא כתיבת הגט על ידי סופר סת"ם (כותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות). תהליך זה אורך כשעה ובמהלכו מקפיד הסופר לכתוב כל אות ואות בגט. בסוף הכתיבה חותמים העדים על הגט. השלב האחרון הוא שלב מסירת הגט, שבו מוסר בן הזוג את הגט לזוגתו. הדיין מוודא כי האישה מתגרשת מרצונה ומזכיר לה שאינה יכולה להינשא לכהן. יחד עם זאת, כאשר מדובר בגט לחומרה ייתכן שבית הדין לא חייב את בני הזוג להתגרש במסלול גירושים לפי ההלכה היהודית, אלא יכיר בבני הזוג כפנויים מתוקף הסכמתם להתגרש.