חזקת "הגיל הרך" – נגזרת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962. חזקת הגיל הרך קובעת שייטב לקטין להיות במשמורת של אמו לפחות עד גיל שש. גיל זה נקבע לאור הנחות יסוד, שהילד בגיל הזה זקוק לאימו מבחינת ההשגחה, הטיפול, ה"מקום טבעי" – הצרכים פיזיים, וההנחה לפיה לאם יש פנאי גדול יותר לגידול הקטין. לכן, עד גיל 6, עד להוכחה אחרת, תהא המשמורת על הקטין בידי האם.
חזקת הגיל הרך מחייבת הן את ביה"ד הרבני והן את בית משפט לענייני משפחה. בנוגע לסוגיית "מרוץ הסמכויות" והערכאה המוסמכת שתידון במשמורת הילדים – במידה ואחד הצדדים הקדים והגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני – נושא משמורת הילדים יהיה כרוך מ"עצם טיבו וטבעו" בתביעת הגירושין.
לפיכך, גם אם לא קיימת בפועל כריכת המשמורת על הילדים, הנושא יידון בבית הדין הרבני. אם לא הוגשה תביעת גירושין בבית דין רבני, והוגשה תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה, תהיה זו הערכאה המתאימה שתידון בנושא.
בעבר, בימ"ש וביה"ד נהגו לסטות מ"חזקת הגיל הרך" אך במקרים חריגים במיוחד. משמעות הפסיקה היתה, כי אין לפתוח צוהר למשמורת בחזקתו של האב, אלא במקרים חריגים. מגמה זו משתנה בשנים האחרונות. פקידות סעד, פסיכולוגים, ומומחים נוספים בתחום, החלו ליתן דעתם לעובדה שבמקרים רבים ההורה המשמורן הראוי הוא האב.
במציאות של היום, מתרבים האבות אשר מגדלים את הילדים בצורה מופתית ומהווים הן את דמות האב והן את דמות האם בבית. המציאות מלמדת, שיש נשים רבות אשר מפתחות קריירה מצליחה, ואילו האב עומד בהצלחה רבה בכובעיו השונים גם כהורה משמורן, ולפיכך נוצר (לעיתים) מאבק על המשמורת. גישה ליברלית זו מקדמת משמעותית את עיקרון השוויון, ומשתלבת בקנה אחד עם ההתפתחות המודרנית.
מלחמה על משמורת ילדים נובעת מכל מיני מניעים. חלק מההורים נלחמים על ה"חזקה" כדי להוכיח לילדים שלא וויתרו על מקומם בחייהם, אחרים ממניעים כלכליים, וישנם הורים הסבורים בכל תוקף שהם יעניקו לילדים את הבית "החם" שלו הם כל כך זקוקים.
נושא הבגידה בגירושין והשלכותיה על משמורת ילדים. התייחסות מחמירה של בתי הדין הרבניים לנושא הבגידה, עלולה להשפיע בהחלטה על משמורת ילדים. לפיכך, במידה והוכחה בגידה על ידי אחד מבני הזוג, גם אם לא באופן וודאי, רצוי להיוועץ במומחה בתחום בנוגע ל"מירוץ סמכויות" והערכאה המתאימה לתביעת המשמורת.
הליכי גירושין משפיעים על הילדים מבחינה רגשית, לימודית וחברתית. הנזקים שנגרמים לקטינים נובעים כתוצאה ממצב נפשי קשה של ההורים, מהסתות חוזרות ונשנות, ומהמשברים הכלכליים הנלווים והידיעה שהתא המשפחתי עומד בפני פירוק.
הרצון של ההורים לקבל את משמורת הילדים עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט אך ורק אם מדובר ב"טובתו של הילד". יש קריטריונים משמעותיים שלפיהם נקבעת טובתו של הקטין. ככלל, בימ"ש לא יכריע בסוגייה, מבלי להיוועץ עם מומחים בתחום. לרוב, בתי המשפט נוהגים לאמץ את חוות דעת המומחים לגבי טובתו של הילד, כמו למשל פקידת סעד.
תביעת משמורת המוגשת לבימ"ש או לבי"ד מלווה בבקשה למינוי פקידת סעד. תפקידה של הפקידת סעד, הוא לסייע לערכאה השיפוטית בכדי לבחון את "טובת הילד". להורים נערכים מבחני "מסוגלות הורית", שתפקידם לבחון מסוגלות הורית של כל הורה ולהמליץ בהתאם לכך על ההורה המשמורן הראוי יותר.
גילו של הקטין מהווה תפקיד חשוב. ככל שגילו של הקטין גדול יותר, כן ייתן בימ"ש, משקל רב יותר לרצונו, לאחר שמיעת עמדתו של הקטין בנדון. לאחר שערכאה מוסמכת קיבלה את חוו"ד המומחים בתחום, ולאחר ששמעה והתרשמה מהקטין, לפי נסיבות העניין, וגיבשה את עמדתה בנדון, היא קובעת מי ההורה המשמורן המתאים ביותר.
טרם ההחלטה לגבי משמורת ולאחריה, אתם ההורים נשארים ההורים של הילדים, לפיכך, אל תוותרו על הסדרי ראייה הראויים. הסדרי ראייה ראויים, הם שני ימים באמצע שבוע בשעות קבועות ובכל סופ"ש שני. בנוגע לחופשות וחגים: נהוג לחלק את התקופות באופן שוויוני. חשוב שלא לוותר על הזכות להסדרי ראייה.
השתדלו שלא לשחק עם השעות והימים, מחקרים מראים שילדים של הורים גרושים מצפים יותר מכל להסדרי הראייה, על מנת שיוכלו לבלות במחיצת ההורה שאינו המשמורן. הליך גירושין כבד מנשוא על ילדים של הורים גרושים או שמהבלך הליך גירושין, לפיכך, מומלץ שלא לערב אותם בסכסוך ולא לגרור אותם להיות חלק מהליך הגירושין.
הבאת קטין בשעות לא מוסכמות או לקיחתו בזמנים לא מוסכמים, עלולים לגרום להסלמת היחסים בין ההורים. הסלמה זו יכולה להביא לידי הזמנת משטרה ויצירת אווירה עכורה. זכרו, כל מהלך שנועד ליצור יתרון דרך הילדים פסול, ועלול לגרום לילדים נזקים שיהיה קשה מאוד (אם בכלל) לרפא.
יחסים נוחים בין ההורים, יקלו על הקטין בהתמודדות עם ההליך. כך לדוגמא: כאשר הורה יהיה מעוניין לקחת את הילד לחופשה בחוץ לארץ, ולקחת עימו את הקטין, הוא לא יצטרך להיתקל בצווי עיכוב יציאה מן הארץ בנוגע לקטין, צווים שיפתיעו אותו במשטרת הגבולות.
פס"ד במשמורת אינו סופי. קביעת משמורת ילדים, ניתנת לשינוי בקלות נסיבות מסוימות. כך למשל: שינוי מצב בריאותי של הורה המשמורן, מצב של הזנחה, שינוי במצב כלכלי או שינוי נסיבות מהותי אחר. במקרים אחרים, בימ"ש שינה את המשמורת בעקבות הסתה קיצונית כלפי ההורה שאינו משמורן.
בימ"ש רואה לנגד עיניו את הזכות של הקטין לשהות במחיצת ההורה שמכבד את הצד האחר, ויכול לדאוג לצרכים הפיזיים והנפשיים של הילד. יש לראות את טובתו של הילד לנגד עיניכם, אם אתם מצויים בפני משבר גירושין או בעיצומו של משבר מעין זה, חישבו על טובת הילד.
קיימים הורים שמבקשים את המשמורת על הילדים מטעמים כלכליים, יש המבקשים את המשמורת על הילדים מטעמים טקטיים בלבד, ויש הורים שכחלק מאסטרטגיית גירושין לעומת הורים אחרים שמאוד חפצים בגידול הילדים ובחינוכם. בעריכת איזון האינטרסים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין שמומחה בתחום, ולחשוב על הדרך היעילה והמהירה ביותר, שתוביל לתוצאה הראויה ביותר וללא פגיעה בילדים.