מניות חסומות (RSU) הפכו לרכיב תגמול נפוץ בתעשיית ההייטק הישראלית. אולם מה קורה למחזיקי יחידות מניה חסומות בעת גירושין? איך מתחלק נטל המס בחלוקת איזון הנכסים? יצרנו עבורכם מדריך מקיף. נציין, כי אנו ממליצים להיוועץ עם מומחה למיסוי מניות ואופציות לאורך כל הליך הגירושין.
מהן יחידות מניות חסומות (RSU)?
יחידות מניה חסומות (Restricted Stock Units – RSUs) הן התחייבות של חברה להעניק לעובדיה מניות שלה במועד עתידי. ההענקה בפועל מותנית בעמידה בתנאים מסוימים, בעיקר המשך העסקתו של העובד בחברה למשך תקופה מוגדרת, הנקראת "תקופת הבשלה" (Vesting). בשונה מאופציות, שם העובד מקבל זכות חד צדדית לרכוש מניות של החברה במחיר משוריין, ב-RSUs, בתום תקופת ההבשלה המניות עוברות לבעלות העובד.
תקופת ההבשלה נפרסת בדרך כלל על פני מספר שנים, כאשר בכל תקופה (למשל, שנה) מבשיל חלק יחסי מהמניות. כך סטארטאפים מתמרצים עובדים להישאר בחברה, ואף להשקיע בה עבודה (מה שמעלה את ערך המניות שיקבלו).
כיצד ממוסות מניות RSUs?
יחידת המניה החסומות הללו ניתנות בגין העבודה שעובדים מבצעים בחברה. משום כך, לכאורה צריך היה למסות אותן כמו הכנסה מהעבודה. בישראל, מס ההכנסה השולי (רף המס אליו מגיעים הרבה עובדים בענף ההייטק, שמן המפורסמות היא שהם "מרוויחים יפה"), עומד סה"כ על כ- 47%.
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין ש-47% הוא שיעור מס גבוה מאוד, מה שפוגע מאוד בהטבה הזאת של הענקת מניות לעובדים. משום כך יצרו בנציבות מס הכנסה הקלות בחלוקת מניות לעובדי הייטק, מה שמתמרץ מעסיקים בתחום לתת מניות לעובדים שלהם. מסלול זה הוא מסלול נאמן לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, המאפשר דחיית מס והטבות מס משמעותיות בתנאים מסוימים.
כדי להבין זאת, רק נסביר שבישראל כאשר אנחנו משקיעים במניות, אנחנו משלמים מס רווחי הון שעומד 25% (מה שמכונה "מס הוני", בניגוד ל"מס פירותי" המשולם על הכנסה מעבודה).
אנחנו מבינים שהמס שאנחנו רוצים לשלם הוא מס הוני ולא פירותי. בהתאם לכך, נציבות מס הכנסה יצרה כללים המאפשרים לנו לתת הטבות מניה לעובדים, ולשלם מס הוני. הדרך שבה זה נעשה הוא באמצעות מסלול נאמן. במסלול זה, אין אירוע מס (אירוע בגינו חייבים לשלם מס) בעת הענקת יחידות המניה, ולמעשה אירוע המס נדחה עד ל"מועד המימוש", המוגדר כמועד העברת המניות מהנאמן לעובד או מועד מכירתן על ידי הנאמן – המוקדם מביניהם. דחיית אירוע המס מאפשרת לעובד ליהנות מעליית ערך פוטנציאלית של המניות מבלי לשלם מס מיידי, ולשלם אותו רק כאשר הוא מממש את המניות לכסף.
העניין הוא שכך משיגים דבר נוסף: אם מחזיקים את יחידות המניה החסומות (באמצעות נאמן) למשך כל תקופת ההבשלה, ישלמו העובדים על חלק מההטבה שיעור מס מופחת (25%) ולא 47%. בנוסף החלק הממוסה כרווח הון, פטור גם מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות.
חשוב לשים לב כי משמעות הדבר היא שהמניות חייבות להיות מופקדות בידי הנאמן למשך 24 חודשים לפחות ממועד ההענקה המקורי (המועד בו המניות ניתנו לעובד) ולא ממועד ההבשלה (המועד שבו היחידות הופכות להיות סחירות).
במועד שווי ההטבה הכולל במועד המימוש מפוצל לשני רכיבים לצורכי מס:
- הכנסת עבודה- החלק השווה לשווי המניה במועד ההענקה המקורי (או שווי ההטבה שנקבע בעת ההענקה) נחשב להכנסת עבודה וממוסה לפי המס השולי של העובד. מס זה ינוכה לרוב דרך תלוש השכר.
- רווח הון- ההפרש שבין תמורת המכירה (או שווי המניה במועד העברתה לעובד) לבין שווי המניה במועד ההענקה, נחשב לרווח הון וממוסה בשיעור קבוע של 25%.
מיסוי דיבידנדים המתקבלים ממניות RSU
חברות (בעיקר חברות חזקות ורווחיות) לעתים מחלקות דיבידנדים למחזיקי המניות שלהן. לעתים חברות מחלקות דיבידנדים למחזיקי RSUs. עולה השאלה כיצד ימוסו הדיבידנדים הללו. יש להבחין בין שני מצבים:
- לפני ההבשלה: מכיוון שבשלב זה העובד אינו בעל מניות רשום, כל תשלום שהוא מקבל המקביל לדיבידנד (לפעמים מכונה "שווה דיבידנד" או Dividend Equivalent) אינו נחשב לדיבידנד אמיתי לצורכי מס. הוא יסווג כהכנסת עבודה וימוסה במס שולי.
- לאחר ההבשלה: מרגע שהמניות הבשילו ועברו לבעלות העובד (גם אם הן עדיין מוחזקות אצל הנאמן), כל דיבידנד שיחולק בגינן ימוסה כדיבידנד רגיל. עבור עובד שאינו בעל מניות מהותי, שיעור המס על דיבידנד הוא 25%.
מניות RSU כרכוש משותף: כיצד מתייחסים אליהן בגירושין?
בהליך גירושין, עולה השאלה כיצד להתייחס למניות RSU שהוענקו לאחד מבני הזוג במהלך הנישואין. על פי חוק יחסי ממון, כל רכוש שנצבר במהלך הנישואין הוא משותף. RSU, בהיותן זכות כלכלית בעלת פוטנציאל ערך משמעותי שהוענקה במהלך החיים המשותפים, נחשבות ככלל לחלק מהרכוש המשותף שיש לחלק.
גם אם חלק מה-RSU טרם הבשילו במועד הקרע, החלק היחסי שלהן שניתן לייחס לתקופת המאמץ המשותף בנישואין ייחשב כבר חלוקה.
האתגר המרכזי בחלוקת RSU בגירושין נובע מהעובדה שחלקן עשוי להיות לא בשל, וערכן העתידי אינו ודאי ותלוי בביצועי המניה. קיימות שתי גישות עיקריות לחלוקתן, בדומה לאופן הערכתן לצורכי מס:
- אפשר להעריך את המניות במועד הקרע. הדבר נעשה כך שמומחה מעריך את השווי הנוכחי של ה-RSU (גם אלו שאינן בשלות), ובן הזוג המחזיק בהן מפצה את הצד השני במזומן או בשווה כסף עבור חלקו בעת הגירושין. שיטה זו מאפשרת הפרדה מיידית אך היא ספקולטיבית, משום שהשווי הסופי של המניות טרם נקבע.
- לחילופין, אפשר לדחות את הערכת השווי למועד ההבשלה והמימוש. קובעים מנגנון בהסכם הגירושין לפיו התמורה שתתקבל בעתיד, כאשר ה-RSU יבשילו ויימכרו, תחולק בין בני הזוג (לאחר ניכוי מס). שיטה זו הוגנת יותר מבחינת חלוקת הסיכוי והסיכון, אך משמרת תלות כלכלית.
השלכות המס הכרוכות בהעברה או חלוקה של RSU בעת גירושין
חשוב לדעת כי עצם העברת הזכויות ב-RSU (או במניות שהתקבלו מהן) בין בני זוג במסגרת הסכם גירושין אינה מהווה אירוע מס רווחי הון.
כלומר, אין צורך לשלם מס בעת העברת הזכויות עצמן. עם זאת, כאשר בן הזוג שקיבל את הזכויות יממש אותן בעתיד (ימכור את המניות), תחול חבות המס המלאה (הן מס שולי על רכיב ההטבה והן מס רווח הון על היתרה, בהתאם לכללי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ותקופת החסימה).
לכן, יש לקחת בחשבון את חבות המס העתידית בעת קביעת השווי הנקי של ה-RSU לצורך החלוקה ההוגנת בין הצדדים בהסכם הגירושין. הבנה מעמיקה של הכללים וקבלת ייעוץ מקצועי חיוניים למיצוי הזכויות ולמניעת תשלום מס מיותר.