ידועים בציבור
כיום יש בחברה המערבית צורות שונות של התאגדויות בחיי משפחה. בשנים האחרונות התרבו הזוגות שחיים יחד ללא טקס של החופה והקידושין. מצבים אלו לעיתים הם כורח המציאות הנובעים ממניעים דתיים, ולעיתים הסיבה טמונה בקושי לפרק את התא המשפחתי בו הם שרויים, ואחרים עושים זאת ממניעים כלכליים או בשל חוסר אמונה במוסד של נישואין.
המציאות הביאה את הערכאות המשפטיות להשוות את המצב החוקי בין צדדים נשואים לצדדים שאינם נשואים, ולהכיר בכך שהילכת השיתוף יכולה לחול גם על צדדים שאינם נשואים.
הטוען לקיומם של יחסים בבחינת 'ידועים בציבור' – עליו נטל ההוכחה. צריך להוכיח קיומם של 2 יסודות, חיי משפחה וניהול משק בית משותף.
יסוד חיי המשפחה, בין היתר, מורכב, מקיומם של יחסי אישות הנוהגים בין בעל לאישה, יחסים של אהבה וחיבה. ניהול של משק בית משותף, אינו מהווה יסוד נפרד ועצמאי. הוא נגזרת של חיי משפחה, והוא מכוון לניהול משק בית כפועל יוצא של חיים משותפים, ולא מתוך בחירה של נוחות או של כדאיות.
המבחנים לקיומם של היסודות אינם נוקשים וכל מקרה ייבחן לנסיבותיו ולגופו. יחד עם זאת, לצורך כוונת השיתוף אצל צדדים שאינם נשואים, נדרשת ראייה מחזקת, קרי מעבר לזו הנדרשת בין צדדים נשואים, לכן, הנטל המוטל על הטוען לשיתוף ביחסי "ידועים בציבור" גדול וכבד יותר.
יש הבדל מהותי בדין בנוגע לכוונת השיתוף בין צדדים נשואים לבין אלו שבחרו לחיות יחד ללא מוסד הנישואין.
החזקה היא, שלגבי צדדים נשואים קיימת כוונת שיתוף בנכסים ובכל הרכוש. חזקה מעין זו נוגעת לזכויות סוציאליות ממקומות עבודה, לדירת המגורים, לנכסים, לחשבונות בנק וכדומה. במרבית המקרים היא שרירה וקיימת, אף בלי קשר לרישום בפועל. מי שטוען להפרדה רכושית, עליו מוטל נטל ההוכחה, שכרוך בהצגת ראיות משכנעות.
לעומת זאת, ביחסים של ידועים בציבור, על בן זוג שטוען ל"חזקת שיתוף", להוכיח שגמירות הדעת של הצדדים היתה לכיוון שיתוף, והיא זאת שהשתכללה מאורח החיים כידועים בציבור.
פרק הזמן שנדרש לעניין חיים משותפים, ועל מנת שייחשבו בני הזוג לידועים בציבור משתנה ממקרה למקרה. בפסק הדין של היועץ המשפטי נגד שוקרן, נקבע שדי בשלושה חודשים על מנת להיכנס לגדר ההגדרה של ידועים בציבור.
הדין האישי מחיל על הבעל את החובה למזונות אישה. מזונות אישה ניתנים כל עוד הצדדים נשואים זל"ז. עולה השאלה, האם 'ידועה בציבור' זכאית למזונות כשל אישה שהיא נשואה? הלכה פסוקה היא ש'היעדר קיומו הפורמאלי של מוסד הנישואין לא גורר אחריו קיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין צדדים'.
לכן, ידועה בציבור יכולה לבסס את הזכויות שלה למזונות מכוח הסכם בינה לבין בן הזוג. זכויות מעין אלו נגזרות מאומד דעת הצדדים ומכוונתם הסובייקטיבית. מערכת זו, מתמקדת בציפייה של הצדדים ומהיחסים הזוגיים שקיימים ביניהם. הפסיקה פיתחה בעניין זה מספר מבחנים שמתקיימים גם בהיעדר קיומו של הסכם בין בני זוג, כך למשל, בבר"ע 8266/99 פלונית נגד פלונית, פ" נח(2) 213, קבע השופט גרנית, ש"תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת, שהיא צד חלש מבחינה כלכלית ולקבוע שעל הנתבע להמשיך ולתמוך בתובעת מבחינה כלכלית. אי חיוב נתבע במזונות תובעת יהיה בניגוד לחובתה לנהוג כלפיה בתום הלב, הואיל והיא הסתמכה על הנתבע כשנענתה להפצרותיו לבוא לישראל ולחיות עימו, היא ילדה לו 2 ילדים והוא שזן אותה במשך 19 שנים וסיפק לה רמת חיים גבוהה. לפיכך אני סבור שעל הנתבע להמשיך ולהשלים את הכנסתה של התובעת לכל ימי חייה, בסכום שיקבע בנפרד".
פסיקה זו של בית המשפט הינה דוגמא קלאסית לחיוב בן הזוג במזונות במסגרת החיים של ידועים בציבור. יחד עם זאת, משך התקופה והיקף החיוב במזונות האישה, יהא תלוי בנסיבות המקרה הספציפי.
בנוסף, עולה שאלה מהם הזכויות של ידוע בציבור בנוגע לדיני ירושה?
סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה 1965, קובע ש"איש ואישה החיים חיי משפחה ובמשק בית משותף, אך אינם נשואים זל"ז ומת אחד מהם, ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, רואים את מי שנשאר בחיים, כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה עפ"י דין אילו הם היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שאותה השאיר המוריש". לפיכך, היסודות אותם שיש להוכיח הם: 1. חיי משפחה 2. משק בית משותף 3. איש מהם לא היה נשוי לאחר. הקשר בין צדדים הוא מפגש רצונות שנבנה ע"י אמון, שיתוף ויצירת תא משפחתי – כל אחד בדרכו.
הבעיות מתעוררות עת אחד הצדדים מעוניין בניתוק הקשר, ומבקש ליצור יתרון לעצמו, שלא כדין, ע"י התנערות מהמחויבויות אותן נטל על עצמו.
לאור הבעיות שעלולות להתעורר בנוגע למוסד ה'ידועים בציבור', רצוי למנוע אי הבנות במקרים של פרידה או חס וחלילה פטירה. יש להכין צוואה והסכם לחיים משותפים בין בני זוג, ע"מ לקבוע את מערכת היחסים וחלוקת הרכוש הקיים או הרכוש העתידי שייצבר.
הסכם לחיים משותפים בין בני זוג – מטרתו היא הסדרת היבט המזונות וההיבט הרכושי.
לכן, רצוי לאשר את ההסכם הזה ע"י בית משפט לענייני משפחה, ולמנוע מחלוקות אפשריות עתידיות או מתחים מצד בן הזוג או משפחתו.
משרדנו מתמחה בנושאים הקשורים למוסד הידועים בציבור. ניתן ליצור קשר ולקבל מענה משפטי מיידי בנייד שמספרו – 052-5070050 או למלא את דף יצירת הקשר ונציג מטעמנו ייצור עימכם קשר בהקדם.
