טיפול זוגי – "קשה לבנות, קל להרוס". נשמע מוכר? זהו המשפט המדגים ביותר הליכי נישואין שמצויים בעיצומו של משבר, יחד עם זאת, אפשר להתגבר על המשברים דרך טיפול מתאים, וכך להימנע מפתיחתו של "תיק גירושין".
צדדים רבים חושבים על קנקן נישואיהן ועל עתידם, ובכלל זה, האם כדאי להם להתגרש או לפחות נסות לשפר את הזוגיות ביניהם וכך לשמר התא המשפחתי.
גירושין היא דרך של מלחמות. עדיפה הדרך של הסכמה על דרך של הסלמה, לכן, אם בליבכם מקוננים הרהורים על השאלה אם להתגרש, זכרו תמיד כי ה"חיפזון מהשטן". יחד עם זאת, אל תירדמו ואל תאפשרו שירדימו אתכם, תהיו ערניים לפעולות בן הזוג, ונסו לחוש האם הוא "החל לפעול"/"להתכונן"/"להתייעץ", עם מביני דבר.
בטרם פירוק התא המשפחתי, חשוב להיות שלמים שהגעתם למסקנה, כי מיציתם את כל האפשרויות שעומדות בפניכם, לרבות טיפול על ידי מטפל זוגי. יועץ זוגי או מטפל זוגי או מטפל משפחתי, יכולים להוביל אתכם לתובנות
ולהצגת הדברים באופן שהתנהגותם תשתפר פלאים, ואף תוביל בדרך זו את הזוג הנשוי לעתיד מבין יותר, מתחשב יותר ומשקיע יותר.
הסיבות לפנייה לטיפול זוגי הן רבות
בין היתר, ניתן למנות גם את חוסר התקשורת בין בני הזוג, הקושי לשוחח על נושאים טעונים שבמחלוקת ככלל או לשוחח על נושאים שגרתיים בפרט, ציפיות שהן לא מציאותיות מבן זוג, בעיות ביחסי אישות, חלוקת התפקידים בבית, מאבק כוח, ריחוק הילדים מאחד ההורים, הזנחת הילדים או מאבק בנוגע לחינוכם, חוסר השקעה קיצוני בזוגיות, וחוסר השקעה בביתם של הצדדים, והדוגמאות עוד רבות.
מטרת הטיפול הזוגי, בין היתר היא להבין את שורשי הבעיה ולנסות להגיע לפתרונות. הסיכוי להצלחת הטיפול טמון ברצונם של הצדדים לשתף בבעיות הטמונות ולנסות להגיע לפתרונות כוללים.
לא להירדם!
הערנות היא אכן מבורכת בחיים בכלל ובמשבר הנישואין בפרט. יש צדדים שמשתמשים בטיפול זוגי או בייעוץ זוגי, ככלי אך ל"מראית עין", ומציגים מצג שבו פניהם לשלום, בעוד במציאות, פניהם לקראת מלחמה. ראוי כי למטפל זוגי תהיה המומחיות המתאימה, כגון: פסיכיאטר/עו"ס/פסיכולוג קליני.
כחלק מתפקידיו של מטפל זוגי, הוא צריך להיות ניטראלי ולייעץ לשני הצדדים באובייקטיביות. ראוי שהמקום יהיה נוח לכל הצדדים ולא תיווצרנה תחושות של "העדפה". עת בן הזוג נרתע מהרצון של בן זוגו לפנות לטיפול מקצועי,
הדרך הטובה יותר היא להציע פגישות של ניסיון ולא לכפות/להסלים את היחסים ביניהם.
קיימים מטופלים רבים אשר מגיעים לפגישת הייעוץ אולם מסרבים לשתף פעולה. אין חולק, כי הליך זה טומן בחובו את אלמנט הרצון ושיתוף הפעולה. הליך הטיפול בדרך כלל באופן הדרגתי, מטמיע את האווירה בבן הזוג האחר, ולרוב בסיוע המטפל יהיה במידה מסוימת שיתוף פעולה. אלמנט נוסף החשוב בטיפול, הוא הליך ההקשבה, ולכן יש ליתן הזדמנות נאותה לטיפול, להקשיב לאחר, לכבד, גם אם קיימת התקדמות באופן איטי.
להלן חלק קטן מהגישות הנהוגות בטיפול זוגי ובטיפול משפחתי
- גישה שהיא ממוקדת שינויים: זו שיטה מעשית שנוהגת להתמקד בשינוי ציפיות, תפיסות, והתנהגויות, כאשר הגורם המטפל מעביר שינוי של התנהגות מהעבר.
- גישה הפסיכודינמית: זו שיטה לפיה המטפל הוא זה שנותן לצדדים להתנהל והוא מזהה את התנהגויות של הצדדים.
- גישה המערכתית: המטפל נוהג לזהות נקודות חולשה, הוא מציע לדוגמא משחקי תפקידים שיסייעו לשנות את המצב הנוכחי.
- גישה הומניסטית: הגישה מתמקדת בשיפור התקשורת והיא מתאימה בין רגשות ובין התנהגות.
- טיפול קבוצתי: סיוע לבני זוג ע"י בחינה בהקשר חברתי וקבלת משוב מהאחרים.
- מראה חד סטרית: מטופלים שיושבים בחדר עם מטפל, ובחדר האחר, יושב מטפל אחר שמכוון נושאים מסוימים באמצעי התקשורת השונים.
והדוגמאות עוד רבות.
מטפל זוגי שעושה תפקידו בצורה טובה, הוא זה אשר יוצר יחסים של אמון עם מטופלים, נוהג בסבלנות כלפיהם, מגיע לפתיחות מסוימת, מבין את האינטרסים הסמויים והגלויים של הצדדים, הוא זה שמתאים את ערוצי התקשורת למטופליו, והוא גורם להם להרגיש מחויבות ואחריות להליך כולו.
גישות בטיפול זוגי ומשפחתי
להלן טבלה המפרטת גישות מסוימות לטיפול זוגי ומשפחתי, על מאפייניהן, יתרונותיהן וחסרונותיהן:
גישה | תיאור | מטרות | טכניקות | יתרונות | חסרונות |
גישה ממוקדת שינויים | מתמקדת בשינוי ציפיות, תפיסות והתנהגויות. | שיפור התקשורת, פתרון קונפליקטים, הגברת שביעות רצון מהזוגיות. | משימות בית, תרגול התנהגויות חדשות, משוב. | יעילה, פרקטית, ממוקדת תוצאות. | עשויה להיות שטחית, לא מתייחסת לגורמים עמוקים יותר. |
גישה פסיכודינמית | מתמקדת בהבנת דפוסי התנהגות לא מודעים שמקורם בעבר. | שיפור מודעות עצמית, הבנת דינמיקות זוגיות, שחרור דפוסים מזיקים. | ניתוח חלומות, אסוציאציות חופשיות, חקירה של עבר משפחתי. | מעמיקה, עשויה לתרום לשינוי משמעותי. | עשויה להיות איטית, פחות ממוקדת בפתרון בעיות. |
גישה מערכתית | רואה את המשפחה כמערכת מורכבת של קשרים ותפקידים. | שיפור תפקוד המשפחה כולה, חיזוק קשרים, פתרון קונפליקטים. | מיפוי מערכת היחסים המשפחתית, זיהוי דפוסי אינטראקציה, משחקי תפקידים. | הוליסטית, מתייחסת לכל חברי המשפחה. | עשויה להיות פחות ממוקדת בצרכים של כל אדם בנפרד. |
גישה הומניסטית | מתמקדת בחיזוק תחושת העצמי, חיבור לרגשות וצרכים. | שיפור תקשורת מקשיבה, הגברת אמפתיה, קבלת החלטות משותפת. | הקשבה פעילה, תרגול אמפתיה, ביטוי רגשות. | מעצימה, מפתחת תקשורת בריאה. | עשויה להיות פחות ממוקדת בפתרון בעיות ספציפיות. |
טיפול קבוצתי | מפגיש זוגות עם זוגות אחרים במסגרת קבוצתית. | קבלת תמיכה ותובנות מניסיונם של אחרים, פיתוח מיומנויות חברתיות. | שיתוף חוויות, דיון קבוצתי, משוב הדדי. | תמיכה חברתית, למידה מניסיונם של אחרים. | עשויה להיות פחות פרטנית, פחות מתאימה לבעיות מורכבות. |
שאלות ותשובות בנושא טיפול זוגי
מטרת הטיפול הזוגי היא להבין את שורשי הבעיה ולנסות להגיע לפתרונות. הסיכוי להצלחת הטיפול טמון ברצונם של הצדדים לשתף בבעיות הטמונות ולנסות להגיע לפתרונות כוללים. הטיפול נועד לשפר את התקשורת בין בני הזוג, לסייע להם לשוחח על נושאים טעונים שבמחלוקת, לעבוד על ציפיות מציאותיות זה מזה, לטפל בבעיות ביחסי אישות, לדון בחלוקת התפקידים בבית ובחינוך הילדים, לפתור מאבקי כוח ביניהם, ולהוביל אותם להיות מבינים יותר, מתחשבים יותר ומשקיעים יותר בזוגיות ובבית המשותף. הטיפול שואף להציג את הדברים באופן שישפר את התנהגות בני הזוג ואת עתיד הנישואין שלהם.
מטפל זוגי שעושה תפקידו בצורה טובה הוא זה שיוצר יחסי אמון עם מטופליו, נוהג בסבלנות כלפיהם, מגיע לפתיחות מסוימת, מבין את האינטרסים הסמויים והגלויים של הצדדים, מתאים את ערוצי התקשורת למטופליו וגורם להם להרגיש מחויבות ואחריות להליך כולו. כמו כן, על המטפל להיות נייטרלי, לייעץ לשני הצדדים באובייקטיביות ולדאוג שהמקום יהיה נוח לשני הצדדים מבלי ליצור תחושת העדפה לאף אחד מהם. רצוי שלמטפל תהיה מומחיות מתאימה בתחום כמו פסיכיאטר, עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני. המטפל צריך גם לזהות אם הטיפול נעשה רק כ"מראית עין" או שבאמת שני הצדדים מכוונים לשיפור הזוגיות.
ישנן מספר גישות נפוצות בטיפול זוגי ומשפחתי:
- הגישה הממוקדת בשינויים – מתמקדת בשינוי ציפיות, תפיסות והתנהגויות מהעבר. זוהי גישה מעשית שבה המטפל מעביר את השינוי הנדרש בהתנהגות.
- הגישה הפסיכודינמית – המטפל נותן לצדדים להתנהל באופן חופשי יחסית ומתוך כך מזהה את ההתנהגויות שלהם שדורשות שינוי.
- הגישה המערכתית – המטפל מזהה נקודות חולשה ומציע פתרונות כמו משחקי תפקידים כדי לשנות את המצב הקיים.
- הגישה ההומניסטית – דגש על שיפור התקשורת והתאמה בין רגשות והתנהגות.
- טיפול קבוצתי – סיוע לבני זוג תוך בחינת ההקשר החברתי וקבלת משוב מאחרים במצב דומה.
- מראה חד סטרית – שימוש בשני מטפלים כשאחד יושב עם בני הזוג בחדר והשני צופה דרך מראה ומכוון את התהליך.
גם כאשר אחד מבני הזוג מגיע לפגישות הייעוץ אך מסרב לשתף פעולה, עדיין יש מקום לנסות טיפול זוגי. חשוב לזכור שהטיפול דורש רצון ושיתוף פעולה, אך לרוב התהליך הטיפולי הוא הדרגתי ובעזרת המטפל ניתן בהחלט להגיע לשיתוף פעולה, ולו חלקי, גם מהצד המסרב בתחילה. הקשבה היא מרכיב מרכזי בטיפול, ולכן כדאי לתת לתהליך הזדמנות אמיתית, להקשיב לבן הזוג ולהתייחס אליו בכבוד, גם אם ההתקדמות בשלבים הראשונים איטית. בסופו של דבר, בני זוג שמגיעים לטיפול למרות קשיים ראשוניים, לרוב עושים זאת מתוך רצון כן לשיפור. ריכוך עמדות, פתיחות והכלה יכולים לסייע רבות למהלך הטיפולי ולסיכויי ההצלחה שלו.
טיפול זוגי