חזקת השיתוף

"כשאין הסכם ממון או כאשר לא ברור מהי כוונתם של הצדדים בזמן רכישה, מייחס להם בית המשפט את הכוונה לפיה הנכס שייך לשניהם בחלקים שהם שווים".

הילכת שיתוף, חלה על צדדים שנישאו לפני שנת 1974 כמו על ידועים בציבור. חזקת שיתוף פותחה על ידי הפסיקה. על פי חזקת השיתוף – זוג שמנהל אורח חיים ותקין תוך מאמץ שהוא משותף, הרי שהרכוש שנרכש על ידי מי מהם יהיה בבעלות משותפת.
המטרה של ההוראה הזו, נועדה כדי ליצור שוויון בין צדדים. בני הזוג תורמים כל אחד את חלקו בדרכו, ואילו שניהם עושים את הכל לטובת תא משפחתי, הן על דרך של העסקים, והן על הדרך של עבודות בטיפול בבית ובילדים. על כן, יש חזקה שקיים שיתוף בין הצדדים, בחלקים שווים, מחצה על מחצה, כמו גם לגבי יתר הנכסים.
חזקת שיתוף פותרת את המצבים שבהם רכוש שנצבר במהלך חיים משותפים אולם נרשם אך  ורק ע"ש בן זוג אחד.
חזקת השיתוף אינה נובעת רק בשל השקעה כספית משותפת של צדדים במהלך נישואין, אלא שהדרישה במקרה הזה היא ל"מאמץ המשותף".
התא המשפחתי שמתפרק בגלל בגידה של מי מהצדדים – הרי שלא מדובר באיבוד קניינו של אותו הצד שבגד מכוח הילכת השיתוף. לפיכך, אין כל קשר בנוגע לאשם של מי מהצדדים באשר לפירוק התא המשפחתי. עם זאת, קיימים פסקי דין של בית דין רבני, אשר מכרסמים אר אט בהלכה זו. לפיכך, חשוב לנהוג במשנה זהירות בנושאי חלוקת רכוש, כשברקע  הבגידה של אחד הצדדים.
בערעור אזרחי 5640/94 חסל נגד חסל (פד"י נ(4), 250) נקבע:  ש"די בקיום חיים משותפים ע"מ להקים את חזקת השיתוף, שכן היא נסתרת אך אם מוכחת כוונה שלא להקים אותה. היא קמה אפילו אם לא היתה הרמוניה מלאה בין הצדדים. משקך הכובד עבר מדרישה לחיי שלום, אל הדרישה למאמץ המשותף, תוך כדי חיים משותפים תחת קורת גג אחת".
לאור "חזקת השיתוף": בן זוג אשר טוען שנכס מסוים אינו נכלל כנכס שהוא משותף, עליו מוטל נטל ההוכחה. נטל זה אינו פשוט והוא כולל בחובו שאלות מגוונות, לדוגמא: המועד של רכישת הנכס, מקורם של  כספי הרכישה, סיבותיו של הרישום החד צדדי, היחסים בין הצדדים ובעיקר הסיבה שאין הנכס נכלל בגדרו של השיתוף.
"חזקת שיתוף" חלה על כל הנכסים, לרבות דירת המגורים, עסקים (לרבות מוניטין), זכויות סוציאליות ממקומות עבודה וכדומה.
נכסים אשר נצברו טרם הנישואין או שניתנו במתנה/ בירושה במהלכם של הנישואין, אינם מהווים אוטומאטית חלק מחזקת השיתוף. יש לבדוק נתונים מסויימים ולשמור את הראיות בעניינים הרלוונטיים. לדוגמא: נכס אשר נקנה טרם הנישואין ונרשם על שם אחד הצדדים, יחד עם זאת, הצדדים משלמים במהלך חייהם המשותפים יחד את המשכנתא, או דירה אשר הושבחה כתוצאה משיפוצים ועליית הערך. כל מקרה ייחודי לנסיבותיו, ויש לבחון אותו לגופו של עניין.
לרוב, מסתיים השיתוף על ידי הגשת תביעות לערכאה הרלוונטית. יחד עם זאת, גם פירוד על דרך של יציאה ממקום מגורים משותף או קרע ביחסים, יכול להוות את המועד של הפירוד אשר יעיד על סוף כוונת השיתוף.