חוק המזונות (הבטחת תשלום) נחקק במטרה לסייע לאשה ולילדיה, תושבי המדינה, במקרים בהם החייב אינו משלם את המזונות שנפסקו לו. את התשלום אמור לשלם המוסד לביטוח לאומי, תחת תנאים מסויימים, הקבועים בחוק עצמו והוא זה אשר יפנה לחייב, כדי להגבות את החוב ממנו. החוק קובע תנאים בסיסיים לצורך הזכאות, בין היתר:
- האישה והילדים הם תושבי ישראל.
- החייב אינו משלם את דמי המזונות שנפסקו לו והינו תושב ישראל.
- הכנסותיה של האישה אמורים לעמוד במבחן הכנסה, כדי לקבל את הסיוע מהביטוח הלאומי. דהיינו: מעל סכום מסויים, היא אינה זכאית לקבלת המזונות.
- משמורת על הילדים, צריכה להיות בידי האישה.
בנוסף על כך, החוק מתאר סייגים לגבי התשלום עצמו, המתייחסים לתקופת התשלום, דרכי הגשת התביעה ומפרט את הצעדים שאמור המוסד לביטוח לאומי לנקוט, כדי לגבות מהחייב את התשלום, במקום האישה. בין היתר, החוק קובע כי גם אם המוסד לביטוח לאומי לא מצליח לגבות את הכספים מהחייב, תישמר הזכאות של ילדים לקבל את דמי המזונות. עוד מתאר החוק את הדרכים לערעור על החלטות החוק והדרך להגשת תובענה.
החוק מפרט את חישוב ההכנסות של האישה, אשר משפיעות על קבלת המזונות מהמוסד לביטוח לאומי, בהתייחסות לסוגי ההכנסות, בין אם מעבודה ובאין אם לאו. פירוט של מקרים חריגים, תוספות תשלום, הפרשים לתשלום ואף פירוט על המצבים שבהם מאבדים את הזכות לתשלום מזונות, כגון:
- במידה והזוכה מקבל את דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי ובמקביל פונה גם לפתיחת תיק בהוצל"פ, תאבד הזכות לקבלת הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.
- זוכה שעזב את הארץ, יאבד את זכותו ופירוט נוסף בתת-סעיפים לגבי מצבים שונים המתייחסים לנושא זה.