חוק יישוב סכסוך במשפחה: המדריך המלא

חוק יישוב סכסוך משפחה נועד לא רק להפחית עומס מבתי המשפט, אלא גם להפחית חיכוכים מדממים בין בני זוג, על ידי מניעת סכסוכים משפטיים מיותרים. מתי צריך להתחיל בהליך מהו"ת, מתי לאו, ומה חשוב לדעת על החוק הזה? על כך במאמר זה.

מהו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ומטרתו?

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקף ביולי 2016. גולת הכותרת של החוק היא חיוב הצדדים להשתתף בפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הדתי, לפני שיוכלו להגיש תביעות. כלומר, הליך תביעה לגירושים למשל, חייב להיפתח קודם כל בהליך יישוב סכסוך, בטרם ידונו בתביעה עצמה, כאשר בינתיים יהיה צו עיכוב הליכים. 

מטרתו המוצהרת הייתה לסייע לבני זוג, הורים וילדיהם ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום. החוק נועד לצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית ממושכת, תוך התחשבות במכלול ההיבטים הרגשיים, החברתיים והכלכליים של הסכסוך, ובפרט בטובת הילדים המעורבים. 

בנוסף, ההליך מאפשר לצדדים "לנשום" ולשקול את צעדיהם ללא לחץ של סכסוך. מעבר לכך הוא מגדיל את הפוטנציאל להסכמה: גם אם לא מושג הסכם מלא בהליך, עצם ההידברות עשויה למתן את הקונפליקט, לצמצם מחלוקות, ולהגביר את הנכונות לפשרה בהמשך.

יש לציין כי החוק לא ביטל את מירוץ הסמכויות ("התחרות" בין בני זוג מי יקדים להגיש תביעה בערכאה המועדפת עליו, קרי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני).

החוק חל על סכסוכים בין בני זוג (נשואים או ידועים בציבור), בין בני זוג לשעבר, בין הורים (גם אם לא היו נשואים) בנוגע לילדיהם המשותפים, או בין הורים לילדיהם הבגירים (עד גיל 21 בענייני מזונות ומדור). תנאי מרכזי לתחולת החוק הוא ששני הצדדים לסכסוך מתגוררים בישראל. החוק מאפשר גם לסבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך מול הורי הנכד בעניין הסדרי קשר.

באילו סכסוכים משפחתיים חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך קודמת להגשת תביעה בערכאה שיפוטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי מוסמך) בין היתר הנושאים הבאים שמובאים לשם ההמחשה בלבד:

• ענייני גירושין
• יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעות כספיות ורכושיות הנובעות מהקשר הזוגי (למעט ענייני ירושה).
• מזונות ומדור של בן זוג או של ילד (כולל מזונות זמניים).
• מזונות ומדור של בגיר עד גיל 21 מהוריו.
• כל עניין הנוגע לילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כגון אחריות הורית, זמני שהות), למעט תביעות לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים (משום הדחיפות של דיונים מהסוג הזה). 
• תביעות אבהות או אמהות (למעט תביעות מוסכמות).

החובה חלה גם על תביעות לאכיפת הסכם, ביזיון בית משפט והליכי הוצאה לפועל בענייני משפחה. חשוב לציין שהבקשה עצמה צריכה להיות לקונית ולא לכלול פירוט טענות עובדתיות, טענות משפטיות או טיעונים בעניין סמכות השיפוט.

מתי אין חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

החוק מפרט מספר חריגים בהם ניתן להגיש תביעה ישירות לערכאה שיפוטית, ללא הליך מקדים של יישוב סכסוך ולהלן מספר דוגמאות להמחשה:

• בקשות לאישור הסכם (כגון הסכם גירושין, הסכם ממון).
• הליכי ערעור או בקשת רשות ערעור.
• תביעות לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים).
• בקשות לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה או צו למניעת הטרדה מאיימת.
• הליכים שהמדינה היא צד להם.
• כאשר כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים בשנה שקדמה להגשת התביעה, ותקופת עיכוב ההליכים הסתיימה.

בנוסף, ניתן להגיש בקשות דחופות מסוימות גם ללא בקשה ליישוב סכסוך, כגון סעדים דחופים למיניהם כמו למשל אישור פעולה רפואית דחופה בקטין, אישור יציאת קטין לפעילות חינוכית קבוצתית בחו"ל, בקשה דחופה למזונות או הבטחת קשר עם ילד אם ההמתנה תגרום נזק ממשי, תביעת גירושין דחופה בנסיבות מיוחדות.

איך נראה הליך ליישוב סכסוך?

ההליך נפתח בהגשת "טופס בקשה ליישוב סכסוך". את הטופס יש להגיש למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך, לפי מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה. 

לאחר הגשת הבקשה, מזכירות הערכאה מעבירה אותה ליחידת הסיוע שלידה, והצדדים מוזמנים לסדרה של עד ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). פגישות אלו מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עם אפשרות להארכה אחת של 15 ימים נוספים. ההזמנה לפגישות מחייבת התייצבות, כדין הזמנה לבית משפט. אי התייצבות עלולה לגרור חיוב בהוצאות ואף מחיקת הבקשה או תביעה עתידית. השירות עצמו ביחידת הסיוע ניתן ללא עלות נוספת מעבר לאגרת הבקשה.

עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, נכנסת לתוקפה "תקופת עיכוב הליכים". במהלך תקופה זו, הצדדים מנועים מלהגיש תביעות משפטיות הקשורות לסכסוך לכל ערכאה שיפוטית (למעט בקשות לסעדים זמניים ודחופים מסוימים). עיכוב ההליכים נמשך ל-60 ימים לפחות, ובפועל עד מתי שההליך ממצה את עצמו.

מטרת פגישות המהו"ת לתת הסבר על ההליכים המשפטיים, השלכות הסכסוך והגירושין (משפטיות, רגשיות, כלכליות וחברתיות) על הצדדים וילדיהם, אבל בעיקר להציג דרכים אלטרנטיביות ליישוב הסכסוך בהסכמה, כגון גישור, טיפול זוג או משפחתי, ייעוץ או הליך גירושין בשיתוף פעולה. בנוסף, אפשר לגבש הסדרים או לפחות הסדרים זמניים לתקופת ההליך. 

לפגישה הראשונה מגיעים ללא עורך דין (אם כי מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני כן). בפגישות הבאות ניתן, ואף מומלץ, להיות מלווים בעורכי דין. צוות יחידת הסיוע רשאי להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד, ולהזמין אנשים נוספים בהסכמת הצדדים.

כיצד מסתיים הליך יישוב הסכסוך?

להליך יישוב הסכסוך יכולות להיות מספר תוצאות. האחת היא הסכם: הצדדים מגיעים להסכם כולל או חלקי ביחידת הסיוע או בהליך חלופי, ומגישים אותו לאישור הערכאה השיפוטית לקבלת תוקף של פסק דין. לחילופין, הצדדים יכולים להסכים להמשיך להליך גישור, כאשר בינתיים יימשך צו עיכוב הליכים. 

אפשרות נוספת היא כמובן מצב שבו אין הסכמה בין הצדדים, ואז נפתחת האפשרות להגשת תביעות. 

לא רק חובה – גם הזדמנות

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב אמנם את כל הצדדים לסכסוך משפחתי לעבור דרך יחידת הסיוע לפני פנייה לערכאות, אך מעבר לחובה החוקית, חשוב לראות בהליך זה גם הזדמנות. זוהי הזדמנות לקבל מידע מקצועי, לבחון אפשרויות שונות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום, ולנסות להגיע להסכמות שישרתו את טובת כל בני המשפחה, ובמיוחד את טובת הילדים, תוך צמצום הנזקים הנגרמים לעיתים קרובות ממאבקים משפטיים.

זקוקים לייעוץ וסיוע משפטי בנושא סכסוכים במשפחה? צרו קשר עכשיו ונדבר.