הכל על הסכם ממון

נישואין האזרחיים, ואחוז גירושין גבוה, הם חלק מהמניעים לחתימה על הסכם ממון.

לאחרונה, הפך להיות הסכם ממון חלק "מההכנות לחתונה". עניין זה נפוץ בעיקר כשמדובר בזוגות בעלי פער משמעותי ברכוש.

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג -1973, מסדיר את היחסים הרכושיים שיחולו בין בני זוג במקרה של גירושין/פטירה. ככלל, עם גירושין זכאי כל צד למחצית שווי כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. הכם ממון הוא הדרך להסדרת חלוקת הרכוש שלא מחצה על מחצה. ההסכם אמור לצפות פני עתיד וחשיבותו היא אך במקרה של פקיעת הנישואין.

מטרתו של ההסכם היא להקנות יציבות וודאות לזמן פרידה. מטרתו להפיג ערפל לגבי הסדר רכושי בפרידה.

הסכם ממון יכול להיחתם לפני נישואין אך גם לאחר מכן.

קיימת אבחנה בחוק יחסי ממון לגבי עיתוי החתימה על ההסכם.

הסכם ממון שנערך בטרם נישואין יש להביאו בפני רושם נישואין או לאישורו של נוטריון. בהתאם לכך, יקבל ההסכם תוקף של הסכם ממון.

במידה ונחתם ההסכם לאחר הנישואין, לצורך אישורו יש צורך להביאו בפני בית משפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני. הסיבה לכך היא – שהערכאות יבחנו אם ההסכם נחתם מתוך רצון חופשי ומתוך הבנה מלאה של ההסכם. אישורו של ההסכם, כאמור, מהווה תנאי מהותי ולא אך ראייתי, שכן אחרת לא יהא ההסכם בעל תוקף על פי חוק יחסי ממון. הסכמים אלו אמורים להיחתם ללא כפייה או לחץ או סחיטה של מי מהצדדים ולכן לאחר נישואין יש חובה לאשרו. הסכם ממון שלא אושר הינו חסר תוקף משפטי.

כדרך אגב, ייאמר כי הסכם שלא אושר יכול לנסות וללמד בדיעבד על "כוונת הצדדים", אך לא ראוי להסתמך על כך.

הדרך להגדיר כללים רכושיים שונים מהמקובל בנישואין, היא על דרך של עריכת הסכם ממון. ראוי, חרף הקושי בהליך, לערוך הסכם ממון מקיף. הסכם ממון לא נועד רק לאנשים שהגיעו לחיים משותפים עם הון רב, אלא גם לגבי צדדים שלא הביאו הון רב ורוצים להגדיר ביניהם את היחסים הרכושיים (ו/או משמורת ו/או מזונות) לעת פרידה.

צד שהביא עימו רכוש רב מלפני הנישואין, לרוב, ירצה לשמור על רכושו במקרה שהצדדים יחליטו להתגרש. הדבר מקבל משנה חשיבות במקרה של נישואין קצרים. הדרך הלגיטימית שתגן על רכוש של אותו הצד היא בדרך של הסכם ממון.

בדרך כלל מחולק הסכם ממון לשני חלקים:

רכוש שנצבר ערב הנישואין, ורכוש שנצבר ממועד הנישואין ואילך. הסכם זה גם נוקב בהתחייבויות וכיצד הן תשולמנה, כמו גם את ההתייחסויות לפירות הנכסים שהובאו מלפני הנישואין. בדרך כלל הסכם הממון קובע מנגנון גם לגבי נכסים שיירכשו לאחר הנישואין.

הסכם ממון שנחתם ואושר כדין, מבטל כל הסכם קודם שנחתם בעבר בין הצדדים. ברי, כי אין בכוחו של ההסכם לסתור הסכמים שנערכו מול גורמים שלישיים. יודגש – הסכם ממון אינו תחליף לצוואה! צוואה היא אך מסמך משלים להסכם ממון. אך ורק במסגרת צוואה יכול אדם להסדיר מה יקרה לרכושו לאחר פטירתו, הטעמים לכך הם – שהסכם ממון הוא בין בני זוג ולא בין בני זוג ליורשיהם, וגם משום שאדם לא יכול להסכים על חלקים ברכוש של בן זוגו. כדי לקבל הגנה טובה יש לערוך הסדרים רכושיים גם בצוואה.

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמאטית בשיעור הסכמי הממון שנחתמים ומאושרים בין בני זוג. בין היתר, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שגיל הממוצע שבו זוגות נישאים גבוה בהרבה ממה שהיה נהוג בעבר. לפיכך, בגילאים מאוחרים צוברים הצדדים רכוש רב, וזו אחת הסיבות המרכזיות להעלאת החשיבות של הסכם ממון בהגנה על אותו הרכוש שנצבר. סיבה נוספת לעלייה בהסכמי הממון היא מיסוד הזוגיות שלא על דרך הנישואין, אלא בנישואין פרטיים או ידועים בציבור וכו'. הסכם הממון במצבים אלו מגדיר את היחסים הרכושיים וקובע משטר רכושי.

ישנם כללים ברורים שיש לנהוג לאורם במסגרת חתימה על הסכם ממון, והם – גילוי מלא, תום לב, התייחסות מפורטת לסוגיות רכושיות מתפתחות, פירות נכסים, נכסי קריירה, משמורת, מזונות, תוך התחשבות בהכנסות משתנות, ועוד.

ראוי לערוך הסכם מסוג זה בדרך מקצועית, עם מחשבה יצירתית, שלא תשאיר מקום לפרשנות, יחד עם זאת, שתהא בעלת הגיון צופה פני עתיד. משמע- תיתן פתרון לרכישת נכסים עתידיים, תתחשב בהתחייבויות משותפות,  תגדיר את עתיד הפירות מנכסים שהובאו מלפני הנישואין ועוד. כל מקרה לגופו. ראוי שעורך דין המתמחה בתחום של ענייני משפחה יגבש אסטרטגיה להסכם המדובר ויערוך אותו בהתאם. עורך דין מיומן יכול להפחית אי הנעימויות בניסוח ההסכם ויחד עם זאת להגן על הצד שהביא עימו את הרכוש מלפני הנישואין.