גירושים

הליך של גירושין לרוב, רווי במחשבות, רגשות, פחד, וגולם בחובו נושאים רכושיים.
כל אחד מהצדדים הקשורים בגירושין רוצה לצאת מנישואיו בדרך טובה, ועם סיכוי טוב יותר לחיים טובים יותר.

הדרך אינה פשוטה, בייחוד לא לאלה שאינם רוצה בגירושין, אלא הם נכפו עליהם, וכל אחד מעוניין לפתוח פרק חדש בחייו, דרך חדשה.
הליך של גירושין מבוסס על הפן הכלכלי ועל ילדים. משגדלו הילדים, ואינם סמוכים עוד על שולחן הוריהם, מתבסס ההליך, על רכוש בגירושין, לרבות כספים.

גירושין אינם הליך פשוט כלל ועיקר. מדובר בהליך הגולם בחובו קשיים שונים ומשונים, בין היתר, ההליך מערב, לרוב, קושי כלכלי, פיזיולוגי, נפשי, חברתי, התמודדות עם בני משפחה, עם ההורים, עם הילדים, ובעיקר עם עצמנו, כחלק מההליך.
בהליך הגירושין, יש לנהוג בדרך חכמה, ולא בדרך המבוססת על נקמה ויצרים רגעיים. זיכרו, כי חשוב לפעול באופן של "סוף מעשה במחשבה תחילה", והמחשבה היא למקסם את התועלת שלנו, כי לאחר פרק זה, יתחיל פרק חדש, בתקווה שיהיה טוב יותר.

ילדים וגירושין:
הורים רבים נוטים להטיל אחריות על הילדים או לשתף אותם בהליך.
חשוב מאוד, כחלק מהליך הגירושין, להיות שם בשביל הילדים. זיכרו, כי ילדים הם ילדים – ולא הורים.
אל לנו לשכוח שהם מבינים, לעיתים אף טוב יותר ממבוגר, אל לנו לשכוח להיות רגישים, ההליך קשה גם ובעיקר להם. לרוב, מדובר בקטינים רכים בשנים. הגירושין הם מבן הזוג ולא מהילדים.
אסור לנו לערב את הילדים או לגרום להם להתערב בסכסוך הגירושין.
פעולות לא חכמות, המערבות את הילדים בהליך, עשויות לגרום לקטינים לנזקים בלתי הפיכים, שכדי לרפא אותם, אם בכלל, נזדקק לאנרגיה רבה ולמיטב הרופאים.

האם על הילדים לדעת על גירושין?
עם זאת, אל לנו להתעלם מתחושתיהם של הילדים בנוגע למתרחש בין הוריהם. הגירושין, הם גירושין מבן זוג, אולם הילדים נשארים ילדינו, ולא יהיה להם הורה טבעי אחר מלבדנו.

הילדים מבינים, חשים, רואים, לוקחים אחריות, נוטים לעיתים להפנים, והם משכילים להבחין בבעיות זוגיות אצל הוריהם.
עלינו לקחת בחשבון, במכלול שיקולי הגירושין, גם את הילדים. לא לערב אותם בנבכי הסכסוך, אולם כן לגרום להם, להבין בדרך הבריאה ביותר את משמעות הפירוד, או ליתר דיוק גירושין בין הצדדים. רצוי, ואף מומלץ, לעיתים קרובות, לערב אנשי מקצוע, אשר זוהי מומחיותם, כדוגמת פסיכולוג, עובדת סוציאלית, במקרים מתאימים מוסדות רווחה וכדומה, על מנת שייקחו אחריות בעניין.

גישה מוטעית היא, לשמר את חיי הנישואים עם בן הזוג, ולו אך למען הקטינים הסמוכים על שולחנם. בפועל, לעיתים זהו רק תירוץ.

הישארות בחיק משפחה, ללא רצון בבן הזוג, נובעת, בין היתר, משיקולים כלכליים, דמי מזונות, נוחיות להישאר בבית הצדדים, החוסר רצון לשנות ולפרק (ולהתחיל מבראשית), ולעיתים כן, הרצון שלא לעזוב את הילדים ולהתרגל להסדרי ראייה, כל אלו הם, בין היתר, הם הגורמים לבן זוג לרצות שלא להתגרש. שימור נישואים לא מוצלחים אינם מהווים הגנה על הילדים. מלומדים רבים, שפכו דיו רב, על ההעדפה של ילד לגדול בבית בריא עם הורה משמורן אחד, ולראות באופן סדיר את ההורה האחר, מאשר לגדול בבית חולה, הטומן אנרגיות שליליות ויחסים עכורים בין הצדדים. לית מאן דפליג, כי בדרך זו, של גירושין, ילד יגדל לערכים טובים יותר, עם משמעות רבה יותר לזוגיות ולמשפחה בריאה יותר.

צרכים של הילדים:
עת הגירושין, ובמועדים סמוכים לו, יש לחוש יותר את הילדים, להיות מעורבים יותר, להיות קשובים יותר ולדבר עמם יותר.
מדובר בתקופה לא קלה, אשר מתקבלת אצל כל אחד בצורה שונה. לא למיותר לציין, כי ניתן לערב אנשים מקצוע בהליך, על מנת שידריכו אתכם על משמעות ההליך ואיך להעביר לילדים את המסר בצורה הטובה ביותר. חשוב להיות מעורבים במוסדות הלימודים, להגיע לימי הורים, אסיפות הורים, ליזום שיחה ממוקדת עם הגננת או עם המחנכת, על מנת שיהיו ערים להליך הגירושין ולמתחולל אצל ילדים.

הצורך בקשר עם ההורים:
כחלק מהליך הגירושין, מתמנה פקידת סעד לסדרי דין, על ידי הערכאות השיפטיות, אשר קובעת ימים ושעות לצורך הסדרי ראייה, בין ההורה שאינו משמורן לבין הילדים. מומלץ מאוד, לא להשתמש בילדים ככלי בהליך ולא להשתמש בהם כגורם "מעניש" לצד האחר.

ראוי לחזק את הקשר של הילדים עם ההורים, חרף העובדה שהקטינים ישהו אצל הורה משמורן אחד. זיכרו, כי הילד זקוק לאבא והוא זקוק לאמא, לא יהיה לכך תחליף אחר. כמו כן, מומלץ שלא להשתמש בקטינים כאמצעי חינוך להליך הגירושין, אל תאחרו להסדרי הראייה, אל תמסרו את הילדים מאוחר יותר, אל תבטלו את הסדרי ראייה, הילדים שם מחכים, מצפים ומקווים לראותכם.

הילדים כצינור מידע:
אסור להשתמש בילדים כצינור מידע. אל תעבירו את אשר על ליבכם, בין אם לטוב ובין אם לרע, דרך הילדים. הילדים הם קטינים ורכים בשנים, אשר עול הגירושין כבד עליהם מנשוא, לעיתים כבד עד מאוד, ואין ביכולתם לשאת את האמוציות הגלומות בהליך, לפיכך, אל תעבירו את המסר לבן הזוג דרך הקטינים, זיכרו: כי הילדים סמוכים על שולחנכם ולא אתם על שולחנם, הם הילדים ואתם ההורים!!!

כהורים, העניקו את החום והאהבה לקטינים. הם זקוקים לכם, וזקוקים שתהיו שם בשבילכם, הם יהיו רגישים יותר, ויחפשו תשומת לב רבה יותר בתקופה הזו. העול הרגשי המוטל על כתפי הילדים, אינו מאפשר להם להתעסק כראוי במטלותיהם במוסד הלימודי, ולפיכך, מומלץ עד מאוד, לא להשתמש בילדים כצינור להעברת מידע, אלא למצוא לבד את ערוצי התקשורת המתאימים.