בקשה זו מיועדת לבני משפחה (בני זוג, הורים לילד משותף וכדומה) המבקשים לפתוח בהליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה בעניין של סכסוך משפחתי. לפי החוק, כאשר מתגלע סכסוך משפחתי, יש לנסות להכיל את הסכסוך, עוד בטרם פנייה לערכאות משפטיות. משום כך, בטרם פנייה להליך משפטי, יש להגיש בקשה מקדימה ליישוב סכסוך.
מהו ההליך ליישוב סכסוך ומה מטרתו?
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שנכנס לתוקף בשנת 2016, שינה את האופן שבו מתנהלים סכסוכים אלו. מטרתו העיקרית היא לסייע לצדדים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכך לחסוך זמן, עלויות ומפח נפש הכרוכים בניהול מאבק משפטי.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מה שמכונה גם "גישור חובה", פותחת הליך מקדמי אשר במסגרתו הצדדים חייבים להשתתף בפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. פגישות אלו נועדו לחסוך לנסות להביא לחיסכון במשאבים ציבוריים (זמן דיוני יקר) ומשאבים של הצדדים להליך (בהימנעות מהליך משפטי הכרוך באגרות ועורכי דין). הפגישות נועדו ללבן את הפערים בין הצדדים, ולהציע פתרונות ריאליים על מנת להימנע מהליך אדוורסרי.
טופס להורדה – בקשה לישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
על אילו סכסוכים חל ההליך המקדמי?
הנושאים המחייבים הגשת בקשה ליישוב סכסוך בהליך מהו"ת הם:
- ענייני נישואין וגירושין.
- יחסי ממון בין בני זוג ותביעות כספיות או רכושיות, למעט תביעות הקשורות לצוואות וירושות.
- תביעות למזונות ומדור (דיור) עבור בן זוג או ילד.
- כל עניין הקשור לילדים, למעט תביעות להחזרת ילד חטוף.
- תביעות אבהות או אימהות (מלבד תביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים).
- סכסוך בין סבים ביחס לזמני שהות עם הנכדים.
הליך מקדמי זה נדרש בכל מצב שבו נדון סכסוך משפחתי למעט מצבים בהם יש דחיפות בקיום הדיון.
כיצד מגישים בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ומה קורה לאחר מכן?
את הטופס של בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. ניתן לעשות זאת באופן מקוון או במזכירות בית המשפט. לאחר הגשת הבקשה, הצד השני מקבל הודעה על כך, ושני הצדדים מוזמנים לפגישה מקדמית המכונה מהו"ת (ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום) ראשונה ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
חשוב לדעת כי מרגע הגשת הבקשה ועד לתקופה של 60 ימים, חל עיכוב הליכים משפטיים בין הצדדים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להגיש תביעות חדשות, למעט במקרים דחופים ומוגדרים. כל התהליך הזה הוא שלב הכרחי לפני שניתן יהיה לפתוח בהליכים בנושאים כמו מזונות ילדים או חלוקת רכוש. חשוב לדעת שעורך דין מטעם הצדדים אינו רשאי להיות נוכח בפגישה הראשונה, אולם ניתן להיוועץ עם עורך דין בטרם הפגישה, על מנת להבין יותר את הזכויות של כל צד להליך.
היתרונות של הליך יישוב הסכסוך
לפנייה למסלול של יישוב סכסוך יש יתרונות רבים. בראש ובראשונה, הוא מאפשר לצדדים לשמור על שליטה בתוצאות הסכסוך, במקום להותיר את ההכרעה בידי שופט. בנוסף, ההליך חסוי לחלוטין, מה שמאפשר דיאלוג פתוח וכנה יותר.
כמו כן, פעמים רבות ההידברות במסגרת יחידת הסיוע מובילה להסכמות חלקיות או מלאות, שיכולות להתגבש לכדי הסכם גירושין כולל. גם אם לא מושג הסכם מלא במסגרת הליך המהו"ת, עצם קיום ההליך בעקבות הגשת בקשה ליישוב סכסוך, עשוי לצמצם את המחלוקות ולהפוך את ההליך המשפטי העתידי לפשוט וממוקד יותר.
סיום ההליך והאפשרויות להמשך
בסיום פגישות המהו"ת, אם הצדדים הגיעו להסכמה, ניתן להגיש בכתב את ההסכמה לבית המשפט, והיא תקבל תוקף של פסק דין מחייב. אם לא הושגה הסכמה, הצדדים יודיעו ליחידת הסיוע אם ברצונם לפנות להליך חלופי כמו גישור (שהוא ארוך יותר, אולם עדיין חסוי). אם הצדדים אינם מעוניינים בהליך חלופי, הצד שהגיש את הבקשה המקורית מקבל זכות קדימה של 15 יום להגיש תביעה לערכאה שיפוטית לבחירתו. אם אותו בעל דין לא יגיש תביעה בפרק זמן זה, הצד השני רשאי להגיש תביעה משלו.
טופס להורדה – בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה